משפחה ישראלית מוציאה בממוצע 2,298 שקל בחודש על מזון; תושב תל אביב מוציא פי 2 מתושב בני ברק

תושבי ישראל מוציאים יותר מ-62 מיליארד שקל בשנה על רכישת מזון ברשתות שיווק ועל ארוחות במסעדות ■ בתל אביב מוציאים הכי הרבה כסף על מזון לנפש, אך גם שם מתלוננים: "רמת החיים ירדה, החיים פה יקרים מאוד"

תושב תל-אביב מוציא על מזון פי 2 מתושב בני ברק – 1,017 שקל בחודש, לעומת 495 שקל לחודש בלבד – כך עולה מניתוח "גלובס" של נתוני הלמ"ס לשנת 2012.

ההוצאה החודשית של תושב תל-אביב גבוהה ב-46% גם מההוצאה הארצית הממוצעת לנפש, העומדת על 698 שקל לחודש.
הנתונים האלה מהווים תמונת מראה ליוקר המחייה בישראל: ככל שמספר הנפשות במשק הבית גדול, כך ההוצאה לנפש קטנה. בתל-אביב יש בממוצע 2.2 נפשות בבית-אב – השיעור הנמוך בישראל. בבני ברק לעומת זאת, יש 4.48 נפשות בבית-אב – השיעור הגבוה בישראל.

"משפחה עם חמישה ילדים בבני ברק, שבה האב הוא בחור ישיבה, תרכוש מוצרים פחות יקרים ותיתן ארוחות יותר זולות לילדים, מאשר משפחה בתל-אביב שבה שני בני הזוג עובדים", מסביר א', תושב בני ברק.

שמרית צפדיה-גולדברג היא תושבת נאות אפקה בתל-אביב. היא נשואה ואם לשני חיילים, שאחד מהם מגיע הביתה רק בסופי שבוע. ההוצאה החודשית שלה על מזון עומדת על 5,000 שקל בחודש – 1,000 שקל מתוכם הם הוצאה על ארוחות במסעדות. "זה בית שמבשלים בו ולא קונים אוכל מוכן. במדינת ישראל המזון מאוד יקר. לפני חמש שנים הוצאתי 30% פחות על מזון ולא היה שינוי בצריכה שלנו. זה לא שפתאום התחלנו לאכול משהו אחר", היא אומרת.

גליה חורי, אף היא תושבת תל-אביב, חזרה לישראל לפני ארבע שנים אחרי שחיה עם משפחתה 15 שנה בלונדון. לדבריה, "אני עדיין נוסעת המון ללונדון והמחירים פה יקרים לפחות ב-30% יותר מלונדון. כשחזרנו לישראל זה היה שוק גדול ואפילו סוג של כעס על כך שהמדינה מאוד יקרה והמשכורות לא גבוהות כמו באנגליה. רמת החיים שלי ירדה. החיים פה יקרים מאוד, חוץ מהחינוך שהוא בחינם".

פורמטים יוקרתיים – לא בבני ברק

תושבי ישראל מוציאים 62.6 מיליארד שקל בשנה על מזון. הוצאות אלה כוללות את ההוצאות ברשתות השיווק ובמכולות, אך גם את ההוצאות על מסעדות.

בירושלים מוציאים את הסכום הגדול ביותר על מזון בשנה – 5.7 מיליארד שקל. במקום השני מדורגת תל אביב-יפו עם הוצאה שנתית של 4.9 מיליארד שקל, ואחריה חיפה שבה מוציאים כמחצית מהסכום שמוציאים בתל-אביב – 2.48 מיליארד שקל בשנה. במקום הרביעי עם הוצאות של 2 מיליארד שקל בשנה נמצאת העיר ראשון-לציון ואחריה חולון, באר-שבע, פתח-תקווה, אשדוד, רמת גן ונתניה.

כוח הקנייה של כל עיר הוא נתון חשוב במיוחד לרשתות השיווק הפועלות בערים, ולא פחות למסעדות ובתי הקפה. ואולם, מאפייני ההוצאה של כל בית-אב משקפים הן את רמת החיים והן את מאפייני הצריכה השונים בין הערים.
בממוצע, מוציאה כל משפחה בישראל 2,298 שקל על מזון בחודש – 27.5 אלף שקל בשנה. מספר הנפשות הממוצע במשפחה הוא 3.2. בירושלים, שבה כאמור 4 נפשות בממוצע במשפחה, ההוצאה היא הגבוהה ביותר למשפחה – 2,387 שקל לחודש ו-28.6 אלף שקל לשנה.

ההוצאה החודשית הנמוכה ביותר למשק בית היא בעיר בת-ים, עם הוצאה של 1,860 שקל בחודש ו-22.3 אלף שקל לשנה.
מבחינת מאפייני הצריכה – ערים שבהן ההוצאה לנפש נמוכה, מאופיינות ברכישות של מארזים גדולים יותר ושיעור המוצרים הבסיסיים בסל גבוה במיוחד. יש להניח כי בערים אלה, כדוגמת בני ברק, פורמטים של קמעונאי מזון שיציעו מזון יוקרה לא יחזיקו מעמד. גם לחנויות נוחות, שבהן הפרמיה הנגבית על המוצרים גבוהה, אין מקום. מאותן סיבות אפשר להבין מדוע חנויות הנוחות זוכות לפריחה בתל-אביב.

העיר השנייה אחרי תל-אביב, המובילה בהוצאות מזון לנפש היא רמת גן, עם הוצאות של 854.7 שקל לחודש לנפש, ואחריה חיפה עם הוצאות של 780.6 שקל לחודש לנפש. בשתי הערים ההוצאות על המזון לנפש גבוהות בהתאמה, ב-22% וב-12%, מההוצאה הארצית הממוצעת.

ערים נוספות שבהן ההוצאה לנפש גבוהה מההוצאה הארצית הממוצעת הן באר שבע (10.8% ), ובת ים (1.6% ). בעיר חולון ההוצאה לנפש דומה לממוצע הארצי וגבוהה ממנה רק במעט. בכל יתר הערים, ההוצאה לנפש נמוכה יותר מהממוצע ונמוכה משמעותית מתל-אביב. בני ברק מובילה כאמור, כאשר ההוצאה לנפש נמוכה ב-29% מהממוצע הארצי, אך פערים נמצאו גם בערים אשקלון (10.8%-), נתניה (7.3%-), אשדוד (5.5-), פתח תקווה (3.9%-), רחובות (3.8%-) וראשון לציון (2%-).

הוצאות מזון- גלובס

הוצאות מזון 2 - גלובס

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.