משקי בית שהכנסתם לא נפגעה בשל הקורונה מגדילים את שיעור החיסכון

סבב נוסף של בחירות עשוי להיות הטריגר להפחתת דירוג החוב של המדינה

ישראל וארה"ב עדיין נמצאות בראש המדינות עם שיעור ההדבקות לנפש הגבוה ביותר בין המדינות המפותחות, אם כי גם באירופה מספר המקרים המאומתים במגמת עלייה. השמים סגורים, וזה דווקא מסייע בשלב הזה לעסקים המקומיים. ישראלים מוציאים בשנה רגילה כ-28 מיליארד שקל על נסיעות לחו"ל, כעת חלק מסכומים אלו מופנים לשוק המקומי, לצריכה של מזון, הלבשה והנעלה ותיירות פנים. בד בבד משקי בית שהכנסתם לא נפגעה בשל הקורונה, מגדילים את שיעור החיסכון. היקף הרכישות בכרטיסי אשראי נותר יציב בשבועות האחרונים ברמה הנמוכה בכעשרה אחוזים מזו של תחילת השנה, ונראה שזה שיעור שקשה לחצות אותו לאור המגבלות על התקהלות והחשש של הציבור ממקומות הומים.

הגירעון התקציבי המשיך לטפס והגיע לרמה של 7.2% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. קצב עליית הגירעון צפוי לעלות בחודשים הקרובים, ככל שהממשלה תוציא אל הפועל את התקציבים שאושרו להתמודדות עם הקורונה. בחודש אוגוסט לדוגמה צפויים להירשם בצד ההוצאה 6.7 מיליארד שקל שהועברו לאזרחים כמענק. ההכנסות ממסים בחודש יולי נמוכות בכ-6% מאלו של יולי אשתקד, שיעור זה דומה לירידה בתוצר, וזה מפתיע מעט (לחיוב) שכן בתקופות מיתון ההכנסות ממסים יורדות בדרך כלל בשיעורים גבוהים מאלו של הירידה בתוצר. הירידה המתונה יחסית במיסים נובעת אולי מכך שהעובדים שאיבדו הכנסתם, הם בעלי שכר נמוך יחסית, ומשכך תרומתם לגבייה היא נמוכה. ההכנסות ממסים ישירים ביולי היו ללא שינוי לעומת יולי אשתקד, ומנגד ניתן לראות שההכנסות ממסים עקיפים ירדו בשיעור חד של כ-13%. אנו מעריכים כי קצב עליית הגירעון השנתי יעלה בחודשים הבאים, והגירעון השנתי צפוי להגיע לרמה של כ-13% מהתמ"ג.

הסיכוי לבחירות מוקדמות עלה. סלע המחלוקת בין המפלגות הגדולות בקואליציה – אישור תקציב ליתרת השנה הנוכחית, או לכלול גם תקציב ל-2021, לא מאפשר את אישור התקציב. מצב זה פועל דווקא לצמצום הגירעון התקציבי, כיוון שהממשלה מוגבלת בהוצאות שאינן קשורות לקורונה. סבב נוסף של בחירות עשוי להיות הטריגר להפחתת דירוג החוב של המדינה, שכן זה גורם סיכון שייחודי כרגע לישראל.

האוצר ממשיך להגדיל את הגיוסים נטו מחו"ל כדי להקטין את העומס על השוק המקומי. מתחילת השנה האוצר גייס בחו"ל סכום נטו (הנפקות בניכוי פירעונות) של 56 מיליארד שקל, לעומת גיוס נטו של 48.9 מיליארד בשוק המקומי. האוצר יכול להמיר את המט"ח לשקלים בבנק ישראל (מתבטא בעליית יתרות המט"ח) או לעשות עסקאות החלף לשקלים. המרה ישירה של המט"ח לשקלים פועלת לחיזוק השקל ולכן האוצר נמנע ממנה. העלייה בהנפקות בחו"ל הקטינה את הצורך של בנק ישראל לרכוש אג"ח ממשלתיות בשוק המקומי, ובחודש יולי בנק ישראל רכש אג"ח בהיקף נמוך של 0.5 מיליארד שקל. מתחילת המשבר הבנק המרכזי רכש אג"ח ממשלתיות בסכום של 23.9 מיליארד שקל.

יתרות המט"ח בשיא חדש של 157.7 מיליארד דולר. היתרות גדלו בחודש יולי בסכום חריג של יותר מעשרה מיליארד דולר, בהשפעה של מספר גורמים: בנק ישראל איפס את היתרה בעסקאות החלף שקל/דולר, פעולה שהחזירה לקופתו 4.5 מיליארד דולר, יתרות המט"ח עלו גם בעקבות היחלשות הדולר בעולם, שערוך זה תרם 3.8 מיליארד דולר ליתרות. בנק ישראל רכש מט"ח בסכום של 0.8 מיליארד דולר, והאוצר הפקיד 1.1 מיליארד דולר בבנק ישראל.

המיתון ועליות השערים בוול-סטריט פועלים לחיזוק השקל. שער החליפין נותר יציב יחסית מול סל המטבעות הודות לרכישות המט"ח של בנק ישראל. ירידה בפעילות הכלכלית בדרך כלל מלווה בירידה ביבוא הסחורות והשירותים, ולכן פועלת לחיזוק המטבע. המצב הפעם שונה, כי המיתון הוא גלובלי, ולכן אנו אמורים לראות גם ירידה ביצוא הסחורות והשירותים. בינתיים, יצוא שירותי ההי-טק ממשיך לעלות, והמצב משפיע לחיוב על החשבון השוטף של מאזן התשלומים. גורם נוסף שמשפיע לחיזוק השקל הוא הפער בין ביצועי המניות בארה"ב לאלו שבישראל, מדד ה-500S&P עלה ב-3.7% מתחילת השנה, בעוד שת"א 125 ירד ב-12.4%. פער זה מעלה את משקל הנכסים במט"ח בתיק הנכסים של המוסדיים וגורם להם למכור מט"ח.

בנק ישראל מצליח לשמור עד כה על עקום תשואות שטוח, תוך התערבות נמוכה יחסית בשוק איגרות החוב. ההנפקות הגדולות של האוצר בחו"ל הן בין הגורמים שסייעו לכך. ככל שיגדלו ההנפקות של האוצר בשוק המקומי, רכישות האג"ח של בנק ישראל יתגברו. תהליך זה יכול להימשך כל עוד זו הסביבה העולמית, ובנק ישראל מוכן להמשיך להגדיל את המאזן שלו. כפי שניתן לראות בגרף המאזן של בנק ישראל ביחס לתוצר דומה לזה של הפד בארה"ב, אם כי בישראל יתרות המט"ח מהוות את רוב המאזן. הגידול בסך המאזן בישראל מתון ביחס לזה של הפד או הבנק המרכזי של אירופה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.