משרד הבריאות: מנטרלי צ'רנוביל בריאים לחלוטין; האוצר: הם דווקא קבוצת סיכון

רק 10% מהם חלו במחלות ממאירות – בעוד שבשאר האוכלוסייה השיעור הוא כ-30%"

בעוד משרד הבריאות טוען כי מנטרלי הדליפה הרדיואקטיבית בצ'רנוביל בריאים לחלוטין, הרי שהאוצר מסרב להתערב בסירוב כל חברות הביטוח להעניק להם ביטוח חיים בטענה "הם קבוצת סיכון". יו"ר וועדת עלייה וקליטה אברהם נגוסה: נבדוק העברת האחריות יישום החוק ממשרד הקליטה למנטרלים למשרד ראש הממשלה

האם הפועלים שעסקו בניטרול הדליפה הרדיואקטיבית בכור הגרעיני בצ'רנוביל, ועלו לישראל, זכאים לטיפול רווחה ובריאות מיוחד, או שהם בריאים לחלוטין?! תלוי את מי שואלים. בעוד משרד הבריאות טוען כי הם בריאים לחלוטין, ועוד חולים פחות מאחרים, הרי שמשרד האוצר דווקא מסרב להתערב בסירוב כל חברות הביטוח להעניק להם ביטוח חיים, בטענה "הם קבוצת סיכון".

עם העלייה הגדולה מברית המועצות עלו לארץ יהודים שחיו באזורים שהוכו בקרינה. המחלקה האפידמיולוגית בבית החולים כרמל עוסקת החל משנת 1993 בטיפול ורישום כל החולים שנפגעו, וחלקם מבין מכבי השריפות מסביב לכור והמכסים אותו בבטון. עם עלייתם לישראל איבדו נפגעי צ'רנוביל את כל זכויות היתר שהיו זכאים להם ברוסיה ואוקראינה, וכמענה למצוקתם חוקקה לפני כ-16 שנה הכנסת חוק מיוחד.

ועדת העלייה והקליטה קיימה הבוקר (רביעי) דיון בנושא, ולדברי יו"ר הוועדה ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) בקרוב ייערך דיון לבחון בהעברת האחריות יישום החוק למנטרלים לוועדה במשרד ראש הממשלה.

לדברי יוזמת הדיון, ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), "התשובות שקיבלנו מהמדינה מדהימות באטימותן ובסתירה הפנימית שבהן. אם אין שום דבר מיוחד במנטרלים והם אנשים בריאים לחלוטין, כפי שטוען משרד הבריאות, אז תמוהה תשובתה של המפקחת של הביטוח בה היא אומרת שהם קבוצת סיכון ולכן לא מבטחים אותם. לא יתכן שכנסת ישראל תאפשר שהמדינה תסתור עצמה ותתנהל בצורה כזאת". בשבוע הבא יוגש על-ידה בג"ץ בגלל אי-יישום החוק.

ד"ר ציון שלוסברג, נציג משרד הבריאות, השיב לסתירה כי "מחלות רקע, ובהם חשיפה לקרינה, משפיעות על הסכמה לביטוח-חיים. לא משנה האם הקרינה משפיעה על רמת הבריאות". לדבריו, אחוזי הנכות נקבעים בביטוח הלאומי ולא במשרד הבריאות, ומעקב מקיף אחריהם לאורך השנים לא נמצאה כל תחלואה יתר על שאר האוכלוסייה, ואפילו תמותה נמוכה יותר. רק 10% מהם חלו במחלות ממאירות – בעוד שבשאר האוכלוסייה השיעור הוא כ-30%". אחרי 30 שנות מעקב אין צורך להמשיך במעקב.

בעיה נוספת שהועלתה בדיון, היא הקושי של 30 פועלים-מנטרלים נוספים להוכיח את עבודתם באתר, בעת הדליפה ב-1986 בגלל מחסור במסמכים מאוקראינה, רוסיה ובלרוס, המדינות שבשטחם הורגשה הפגיעה, ומהם הועסקו בכפיה בנטרול האירוע כ-30 אלף, חלקם בשרות צבאי.

אלכסנדר קלנטירסקי, נציג המנטרלים, סיפר על הליך ארוך ומייגע בבקשה לקבלת הכרה בזכויותיו, שכלל ועדות חוזרות ונשנות ואף התערבות של ביהמ"ש שפסל את החלטות הוועדה.

לדברי שרה כהן, מנהלת אגף הרווחה במשרד הקליטה, מופעלת ועדת הכרה במנטרלים בראשות שופט. לדבריה, 1623 מנטרלים הוכרו עד היום, ובעת הזאת מקבלים קצבה ע"פ החוק בעניינם 1391 איש, בסך 5740 ₪ מדי חודש.

לדברי עו"ד גלעד שר, המייצג את עמותת המנטרלים, "המדינה התחייבה בבג"ץ ליישם את החוק מ-2001, ויותקנו תקנות על ידי שרי הקליטה והבריאות – כל אלו לא קרו. המדינה התנערה מחובותיה כלפי הקבוצה הנכבדה הזאת שתרמה לבריאות של כולנו. מיקומו של המרכז לטיפול בהם בכרמל לא מובן – כשרוב המנטרלים חיים במרכז הארץ ובדרומה, ומתבקש מרכז רפואי במרכז הארץ שיפעל למעקב רפואי למנטרלים וילדיהם". שר קרא לתת לקבוצה עדיפות בזכאות לדיור ציבורי, "בהמשך לכל ההבטחות השלטוניות שניתנו להם, שהיו מפורשות ואך אחת מהן לא מומשה", ולהשוואת תנאי-חייהם לאלו של עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.