מתגלגלים בגמ"חים: כך קורסים אלפי אברכים תחת יוקר המחיה

עליית מחירי הדיור ויוקר המחיה הביאו לכך שאברכים חרדים מתקשים להתמודד עם ההוצאות ונאנקים תחת הנטל. 'אקטואליק' שוחח עם אברכים ויועצי כלכלה, וניסה להבין: מה הפתרון?

יוקר המחייה בישראל נותן את אותותיו על משקי הבית החרדים בישראל, שמתקשים לכלכל את ביתם, ונמצאים באחת התקופות הקשות בתולדות הכלכלה הישראלית.

עליית מחירי הדיור והמזון השפיעו לרעה על הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו, ובעיקר, ציבור על כיסם של האברכים בערים החרדיות שנאנקים תחת עול הפרנסה ומתקשים להתמודד עם יוקר המחייה. חלק מהגברים נכנעו ללחץ הכלכלי וסגרו את הגמרא לטובת מציאת מקור פרנסה, אחרים מנסים לאלתר באמצעות עבודות מזדמנות, כגון סת"ם, שנחשב כמקצוע מבוקש בקרב ציבור לומדי התורה.

"איך אפשר לחיות עם 5 אלף שקל?", שואל ראובן, אברך שמתגורר ברמת שלמה שלא מצליח לסגור את החודש. ראובן לא לבד. בחודשים האחרונים הולכת ומתרחבת התופעה בה אלפי אברכים בני תורה בריכוזים החרדים מתדפקים מידי ערב על דלתות הגמ"חים שהפכו למקור הכנסה עבור עשרות אלפי פיות רעבים שמשוועים לפת לחם עם חמאה. אם בעבר האברכים היו מצליחים להתמודד בתבונה עם עול הפרנסה – עליית מחירי הדיור והמזון הביאו לכך שאברכים רבים נאלצים להיכנס לחובות ואף לגלגל הלוואות בשוק האפור.

החלטת שר האוצר להעלות את שכר המינימום, הקלה על לא מעט בתי אב בישראל שמתמודדים באופן מתמיד עם יוקר המחייה, והשכר שעולה מהווה גורם מאזן במלחמה היומיומית של כל בית אב בישראל. עם זאת, העלאת שכר המינימום לא הגיעה לאלפי משקי בית אב חרדים: שכר הגננות והמורות נותר כשהיה – וזאת בשל קיצוצים בשעות העבודה, או לחלופין בכוללים, שם המלגות נותרו כשהיו בין 1,500 שקל ל-2,000 שקלים.

"כשאברך מגיע למכולת הוא צריך לחשוב שבע פעמים מה הוא לוקח ומאיפה הוא מממן את זה", אומר לנו בעל גמ"ח ידוע בירושלים. גם האברכים שחיים בצמצום ומחשבנים כל מוצר מתקשים לעמוד בנטל, ולפיכך הם מגיעים שוב לבעלי גמ"חים."להרבה מידי אברכים יש חובות של 100 אלף שקל לפחות, אם לא 200 אלף", מחזק את דבריו מנהל גמ"ח בבני ברק. "שלא לדבר על לחתן ילדים, שנהיה קשה יותר ויותר". בעל גמ"ח במודיעין עילית, מודה באוזנינו: "בחודשים האחרונות ניכרת עלייה דרמטית במספר הפונים אלינו".

יצה (קלינר) קסיר המשמשת כעמיתה בכירה במכון החרדי למחקרי מדיניות הציגה בעבר נתונים הנוגעים לשיעורי העוני בחברה החרדית בהשוואה לשיעור העוני בחברה הכללית. מהנתונים שהציגה ניתן לראות, כי על אף העובדה ששיעורי העוני בחברה החרדית הינם מעל ל50% ובחברה הכללית רק על 8.9%, אחוז המשיבים בחיוב על השאלה "האם אי פעם חשבתם שאתם עניים?" דומה מאוד בחברה החרדית ובחברה הכללית ועומד על כ37% בסך הכל.

קסיר הסבירה כי המאפיינים הנוגעים לתפיסת העוני בחברה הכללית הינם שוליים של המעמד החברתי, ואלו כמעט ואינם רלוונטיים כלל לחברה החרדית בה העוני נתפס כערך של צניעות והסתפקות במועט "לימוד התורה הוא אתוס מכונן מכיון שאדם שלומד תורה נתפס כבעל מעמד גבוה יותר. העוני נתפס כצניעות והסתפקות במועט."

שמואל ד, מנתח את ההתנהגות של החברה החרדית בראי ההיסטוריה. "היהדות החרדית נאבקת ונמצאת במגננה נגד המודרניזציה ההשכלה והתנועה הציונית מסוף המאה ה-19 ועד היום בתוככי מדינת ישראל", הוא מסביר. "תחושת האבדון בעקבות השואה הביאה את התנועה הציונית לידי פעולה שתוצאותיה היו הקמת מדינה מודרנית שמתבססת על יכולתה לכלכל את עצמה באמצעות משק מודרני, להגן על עצמה באמצעות צבא משוכלל. תחושת אובדן זהה הובילה את החברה החרדית לשיקומו והעצמתו של עולם התורה שבו הם ראו את אקט ה"הצלה" של העם היהודי.

לדבריו, "מירב המאמצים והמשאבים של החברה החרדית התמקדו בהקמת עולם הישיבות שהפך, רובו ככולו, לחזות החיים היהודיים החדשה.
"חברת הלומדים" שהתפתחה במדינת ישראל, שהיא בבת עינה של היהדות החרדית, נתקה במתכוון את כלל המתבגרים של ציבור זה מהחיים המעשיים במדינה הכרוכים מחד באתוס ההגנה על המולדת ומאידך בערכי העבודה והפרנסה. בד בבד לבידולם של בני הישיבות מאפיקים אלו צמח גם העוני בחברה החרדית.

ויזר מציג מדדים שונים שמעידים על כך שהמשכן של מגמות אלו, אם ימשכו בעתיד בקצב הנוכחי, עלולות לסכן את אושיות המדינה כתוצאה מהריבוי הטבעי הגבוה של החברה החרדית בישראל.

משנת 1999 החל מפנה חלקי בחברה החרדית ביחס להכשרות מקצועיות ולימודים אקדמיים, ונפתחו עבור החברה החרדית מוסדות ייעודיים לעניין זה. למרות שעברו כ 19 שנים מאז, התוצאה בקרב הגברים – בחברה החרדית מוגבלת מאוד בהיקפה וחלשה בהשפעתה )זאת בהתייחס לשינויים בשיעורי התעסוקה שלהם(מאות בודדים הצליחו לרכוש תואר או מקצוע שהם תלויי השכלה, ומספר הסטודנטים החרדיםהלומדים כיום במסלולים אקדמאים שונים אינו עולה על 3,000 סטודנטים.

לידי המערכת הגיעו גם לא מעט סיפורים על זוגות חרדים שהצליחו "להתמודד" עם יוקר המחייה, ואף לחסוך כסף בעבור הוצאות בנייה והרחבת דירה. איך בדיוק? לא ברור, אך זר כי יקלע לאחת מן הערים החרדיות ויבחין ב"חלוקות" של ארגוני החסד, יוכל להבין את השיטה. "אברכים רצים עם עגלות מחלוקה לחלוקה, ובכך מצליחים לחסוך פרוטה לפרוטה". הרב אליעזר סברלדוב, יהודי נדיב ממודיעין עילית, מתקשה להסביר את התופעה: "אברכים חיים בנס", הוא אומר ל'אקטואליק'.

מנסים להסתדר עם חלוקות ומחירים נמוכים במכירות

האבטלה הנמוכה מזה 40 שנה. ואצל  החרדים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו מרבה להתגאות מעל כל במה אפשרית על כך שאחוז האבטלה ירד באופן ניכר ומצבה הכלכלי של מדינת ישראל הוטב. "ישראל מתברכת ברמת האבטלה הנמוכה ביותר מזה כ-40 שנה, זהו אחד המדדים הנמוכים בעולם. זוהי הוכחה שהמדיניות הכלכלית שלנו עובדת", אמר לאחרונה.

כלכלנים רבים מסבירים כי הישראלי המצוי למד לחיות בסטייל, וכל זאת על חשבון הבנקים. הרכבים, המזון וגם הטיסות – מהבנקים, אבל לרה"מ זה טוב. הציבור במדינת ישראל חי ברמת חיים גבוהה – אך כל זאת על חשבון הבנקים שמציעים הלוואת לכל דורש בריביות שמעשירים את התעשייה הבנקאית ומביאים אותה לבועה כלכלית שעשויה להביא אולי בעתיד לקריסה כלכלית.

תמי ודני, הם זוג חרדי המתגוררים בשכירות בשכונת נווה יעקב בירושלים. השניים עובדים למחייתם, אך מתקשים לרכוש דירה בשל המחירים המופקעים. "אין לנו ברירה אלא לשכור דירה", אומר לנו דני, "אנחנו משלמים 4,000 אלף שקל דמי שכירות כל חודש. כל המשכורת של אשתי נשאבת לחשבון הבנק של השוכר".

בעיה כספית חרדית. ומה הפתרון?

"אברך שרוצה לרכוש דירה, לא מסוגל לקחת משכנתא", אומר לנו דוד מוזס מתיווך "מוזס" במודיעין עילית. "הבנקים שינו את התקנות ולא משחררים הלוואות לאברכים, מה שמביא את רוב הציבור לשכור דירה".

יעקב לנדמן, אף הוא מתווך בעיר החרדית, מצטרף לדבריו: "יש האטה במכירת דירות", הוא אומר. "אברכים לא לוקחים משכנתא, הם מגלגלים גמ"חים, אבל גם לכך יש מחיר והוא גבוה. יש אברכים שנאלצים ליטול הלוואות בריבית".

דוד רוזנטל, יועץ תקשורת חרדי שנחשב לבקי בענייני כלכלה, טוען שעליית שכר המינימום פגעה בחלשים. "אין ארוחות חינם", הוא אומר. "על כל הטבה שמחלקים, יש מישהו שצריך לממן אותה", הוא מסביר.

"כתוצאה מהעלאת השכר, המעסיקים העדיפו שלא לשאת בהוצאה, אלא פשוט גלגלו אותה הלאה, לצרכנים. התוצאה היא התייקרות כללית במשק – שאותה העובדים משלמים. לא ממש הועילו מחוקקים בתקנתם".

מי שפועל להקל על ציבור האברכים הנושא תחת העול הוא ח"כ אורי מקלב, שמנסה לשפר את המצב ופועל רבות למען הורדת יוקר המחיה במחירי המים, בארנונה, מוצרי המזון, הנגשת שירותי הבנקים ועוד שלל נושאים. בשיחה עם אקטואליק אומר לנו הרב מקלב כי "בדיון מיוחד שיזמתי במליאת הכנסת בנושא מחירי המים, אפנה לשר האוצר משה כחלון בכדי לבחון את הורדת מחירי המים והחשמל. אני פועל מול שר האוצר וראש הממשלה בדרישה להוריד את מחירי החשמל ולהקל על השכבות החלשות בישראל".

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.