מתנדבות על גלגלים

אחרי כמה שנים שסמדר בנטוב מתנדבת בקביעות להסיע מבקרות וחולות לבתי חולים, היא חושפת לראשונה את מערך ההתנדבות בחייה שמרגש אותה בכל שבוע מחדש ופונה אליכן: תתנדבו גם אתן

כבר כמה וכמה שאני מתנדבת בהסעות לבית חולים. אני לוקחת מתנדבות שלוקחות מזמנן האישי והמשפחתי ויוצאות לשבת בבית חולים עם ילד, אישה או קשישה, לכמה שעות, לדאוג להן לאוכל, או לדאוג לאמא של הילד או אחד מבני משפחתו רק לכמה שעות כדי להחליף כוחות למשמרת הבאה שלהם בבית חולים.

כמה אנשים יודעים להעריך את הרגעים האלה בכל יום? מערך ההסעות הפרטי הזה נוצר ברגע של שיחת וואטאפ: מי יכול לקחת בשעה זו או אחרת? ממש מעשים של יום יום, רגע ורגע, שיכולים פשוט להעלות חיוך על פניהם של אלה שכן יושבים בבית חולים וצריכים רגע לעצמם.

הקושי העצום המוטל על כתפי המשפחות, כאשר אחד מבני המשפחה חולה ומאושפז בבית החולים – קשה מנשוא. התמודדות עם נטל הנסיעות מבית החולים ואליו, נטל תשלום הוצאות הנסיעה  הנדרש  לנסיעה  בתחבורה ציבורית או פרטית – הוא גבוה מאוד.

אומרים שהתנדבות היא הדרך הטובה ביותר אל האושר. ברגע שאנחנו עושים משהו למען האחר בלי לחשוב על תמורה כלשהי, אנחנו זוכים למעין הארה שהנה, גרמנו למישהו לחייך וליהנות וזה רק בגלל משהו קטן שעשינו, ובכלל, הגיע הזמן שנהפוך את זה לדרך חיים. אם אתם מתלבטים היכן להתחיל או מה אפשר לעשות כדי לעשות טוב – התנדבות על גלגלים. בכל שעה ביום את יכולה להעלות חיוך על פניה של אמא או ילד בבית חולים. גם כשאת רק מסיע את המתנדבת הלוך או חזור בדרך לבית החולים.

הסיפורים שאני שומעת ברכב כל פעם מרגשים אותי מחדש. כמה אצילות נפש יש לנשים בכל גיל לקום בבוקר או בערב אחרי או לפני העבודה, לפנות זמן ולשבת ליד חולה שאין להן שום קרבה משפחתית, אפילו קטנה. הכל עשייה של חסד. "לתת מעצמי למען האחר", הן אומרות לי באוטו ומברכות גם אותי, ואני רק נהגת, אין לי רגע בבית החולים. הן יוצאות מהאוטו ואני מתרגשת כל פעם מחדש מהנשים, מהעשייה ומהאכפתיות מהאחר.

סיפרה לי אישה שבעלה מאושפז בבית חולים על החסד של המתנדבות: "בעלי מטופל באונקולוגית בשנה האחרונה, ומערך ההסעות המתנדבות כל כך מקל עלינו גם פיזית וגם כלכלית. מתנדבות מסיעות אותנו לטיפולים, בגשם ובקיץ במאור פנים, בסבלנות. אני מרגישה שחל שיפור ניכר במצב של בעלי, הרבה בזכות החיוך, המילים הטובות והעידוד של מתנדבות. אינני יודעת איך היינו ממשיכים ללא העזרה הזו".

מתנדבת אחרת מספרת לי על תחילתה של חברות נפש עם חולה: "לפני 3 שנים, התחלתי להתנדב בהסעת חולים בזמני הפנוי. מעולם לא דמיינתי איך חיי ישתנו בעקבות זה. הפעם הראשונה שהסעתי את אסתי לתל השומר לטיפול כימותרפיה, הפכה עם השנים לקשר של חברות נפש. הגעתי במטרה להתנדב ולסייע ובסופו של דבר הבנתי את הזכות שיש לי ותפיסתי לגבי החיים השתנתה, התחלתי יותר להעריך את מה שיש לי, לשמוח יותר, פחות להתלונן, להבין מה באמת חשוב בחיים".

המערך ההתנדבותי על גלגלים חוסך למטופלים או למשפחתם כסף וזמן, ואי אפשר שלא להתייחס לעובדה שכשאנשים רואים את השמחה והרצון של הנתינה זה מרחיב להם את הלב.

מחקר: ד"ר סטפני ווטסון וד"ר ניסן לימור, רואים במשמעות של ההתנדבות יעד של השגת מטרות אישיות – פיתוח אחריות ויוזמה, רכישת ידע להתמודדות והבנה, הזדמנות לבדוק את כישורי המתנדבים, עיצוב זהות עצמית ומערכת ערכים. לכן אין זה מפתיע שהתנדבות מוסיפה יכולת אנושית ומשפיעה על הנותן לטובה.

כשאתם בעלי יכולת נפשית ורצון נתינה שעה בודדת בשבוע או אפילו בחודש, למען קשישים, ילדים בסיכון, אוטיסטים ואחרים, שירותי הרווחה בארץ היו משתפרים וההתנדבות הייתה משחררת תקציבי רווחה וסיוע להרחבת הפעילות הממשלתית הדלה יחסית בנושא. הדבר היה מתבטא באפשרות להפנות כספים לבריאות ולבעיות חברתיות בוערות.