מתנדב מד"א חרדי משחזר את הנס הגדול שלו: "שקט של תופת"

עקיבא פולק- פרמדיק מד"א שהגיע ראשון תוך כדי אש מתאר במילים מצמררות את שאירע ואת הנס הגדול שממנו ניצל, "אמרתי לילדים, נס שיש לכם אבא". בכתבה

את היום הזה כבר לא אשכח. היה זה בעת שנכנסתי לבית כנסת בשכונת הר נוף לשיעור הדף היומי הקבוע. מייד כשנכנסתי פונה אלי חברי ועמיתי יענקי ארליך ומספר לי שבמירס דיווחו על אירוע ירי ברחוב אגסי בשכונה. היינו במרחק 500 מטר משם, עלינו לרכב ותוך שניות ספורות הגענו למקום.

מחוץ לבית הכנסת עמדו מספר מתפללים, ובחוץ יושב אדם כשהוא מדמם כולו והוא עדיין מעוטר בטלית ובתפילין. רצתי אליו ושאלתי אותו מה קרה, הוא ענה לי ירו בי. אוזנו הייתה כרותה ועל גבו היו פצעי דקירה. תוך כדי טיפול התקשרתי למוקד מד"א ועידכנתי אותם בנעשה, התקדמתי למדרגות בית הכנסת ואז אני רואה גבר עם טלית ותפילין כשכולו מכוסה דם, והוא שוכב מת על הרצפה.

השקט במקום היה מטעה במיוחד. לא ידעתי מה מצפה לנו. עליתי בהיסוס לעבר בית הכנסת כשאני לא יודע מהיכן תבוא ההפתעה. תוך כדי נפתחה לכיווני אש, זינקתי מהמדרגות והתחבאתי מאחורי קיר. חברי ועמיתי יענקי ארליך נפל על הקרסול ונפצע, והכדורים שורקים מעל לראשנו. הבנתי שהמחבל מתקדם לכיווננו, רצתי אל יענקי, משכתי אותו למחסה, ואז הגיעו השוטרים.

השוטרים הגיעו ונעמדו מסביב לכניסה עם אקדחים שלופים. נפתחה אש כבדה, ואז אני מבחין במישהו מתמוטט ואני רואה שמדובר בשוטר. רצתי אליו, ויחד עם חובשים נוספים משכנו אותו למחסה. ראינו שהוא נפגע בראשו קשה. הנט"ן שכבר הגיע כבר התמלא בפצוע, ועל כן הצוות נתן לנו תיק עם ציוד מתקדם והמשכנו לטפל בשוטר. כשהגיע אמבולנס נוסף העלנו את השוטר ונסענו איתו לשערי צדק.

עכשיו כשאני משחזר את שאירע אני מבין שהריכוז בהצלת החיים היה סייעתא דשמיא גדולה. פתאום היום אני מבין כי התמונה כפי שראיתי אותה הייתה שונה לחלוטין.

לדוגמה לא זכרתי שהייתה שם דלת שקופה, ודרכה ראה אותנו המחבל ועוד פרטים נוספים. היינו פשוט מרוכזים בעבודה. והשקט, את השקט המפחיד הזה לא אשכח, כאשר אנו לא יודעים מה הוא טומן בחובו.

אני במד"א כמעט שלושים שנה. הייתי בזירות הפיגועים בירושלים, אבל מעולם לא חוויתי אירוע טרור בהתרחשותו. אני מבין שיכולתי להפגע. כשחזרתי לביתי אמרתי לילדים, נס שיש לכם אבא.

גם כשהתפללתי בבוקר שאחרי בבית הכנסת, ובשל האבל על אמי ע"ה ניגשתי לעמוד, עצרתי בסוף התפילה והודיתי להקב"ה על הנס. לדעתי האירוע הזה היה איתות משמיים שעלינו לכבד יותר את בתי הכנסת. לצערנו יותר מידי מדברים בבית הכנסת, ועלינו לעשות הכול לשמור על קדושת בית הכנסת. הרי אף אחד לא יודע באיזה בית כנסת זה יכול חלילה לפגוע מחר.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לְלַעַג וּלְקֶלֶס בַּגּוֹיִים כִּי נֶחְשַׁבְנוּ כַּצֹּאן לָטֶבַח

    עם ישראל נא התעוררו!!!!!!! כולנו צריכים להתחזק, אנחנו החרדים צריכים לתת דוגמא לאחינו הטועים, לצערינו אנחנו מנסים להדמות להם, והשם יתברך חייב לעורר אותנו. גם כן שאני הולכת ורואה את כל הפאות המסולסלות ואת הבגדים הצמודים והפרוצים ביותר, כל חלקי הגוף בולטים!! מרוב אנשי החרדים! אז מה אם הגוף מכוסה.. אבל איפה הצניעות! איפה רבונו של עולם? איפה הלב שלנו? איפה ההרגש שלנו? איפה היראת שמים שלנו? זה מזעזע איך השם יתברך יכול לראות ולסבול את זה ועוד מי דורש את זה?

    נשים תמימות טוענות “אני עושה את זה בשביל בעלי”!!! ועל זה ד’ כועס עכשיו, זה הבושה לחרדים שהבעל לא שומר את העינים שלו ומסתכל ברחוב, ורוצה שאשתו תהיה יפה (להתלבש כזונה) שמושכת, בושה!!! אלף פעם!!! אני פשוט מזועזעת שהשם ישמור את כל עם ישראל וכולם יזכו לעשות תשובה שלמה באהבה ובשמחה.

    הצדיקים הקדושים אמרו זה שנה אחרונה לפני ביאת משיח היא תהיה מאוד קשה וכדי לכולם לקפוץ על הרכבת של הגאולה עכשיו לפני שיהיה מדי מאוחר! אני אוהבת את עם ישראל אהבת נפש ומתפללת בכל יום על כולם ועלי שנזכה לעבור את העולם הזה בשלום בשורות טובות וגאולה ברחמים אמן! “אנחנו” צריכים לעשות משהו, זה ברור שזה מכוון אלינו מהשמים ודורש מאיתנו לתקן את מעשינו ובפרט לתקן הצניעות של משםחות “החרדים”, אם לא הבנתם אז אנחנו במלחמה גדולה! שומו שמים. השם תרחם עלינו מהר ומיד! אלוקים ישמור אותנו, והשם ינקום דמם, ה-ת-ע-ו-ר-ר-ו…

    כמה עצוב תנחומי למשפחות. “זה בדיוק כמו הטבח שאנחנו רגילים לראות באירופה”, מספר עד ראייה הנשים הםרוצות החרידים גרמו שארבעה גופות של יהודים חרדים, שהיו באמצע תפילת “שחרית”, עטופים בטלית ותפילין, היו שרועים על רצפת בית הכנסת, מתבוססים בדמם, לאחר שנטבחו בידי שני מחבלים שפלים.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב