נחיצותו של השקר הלבן – מיומנה של גברת B

בעבר הסקתי שכמו ״תאוריית שיווי המשקל של נאש״ ״חוק מרפי״ ״תסביך אדיפוס״ וה״טעות הפרודיאנית״
כך גם ה״שקר הלבן״ נקרא על שם ממציאו הגאוני: לבן הארמי.

בעבר הסקתי שכמו ״תאוריית שיווי המשקל של נאש״ ״חוק מרפי״ ״תסביך אדיפוס״ וה״טעות הפרודיאנית״
כך גם ה״שקר הלבן״ נקרא על שם ממציאו הגאוני: לבן הארמי.

אך השבת, קראתי בעיון רב את פרשת ויצא. וקראתי על לבן, אמן הרמאות. לא מפסיק לשקר מבלי למצמץ.
– יעקב אך מגיע לביתו, הוא רץ לחבק ולנשק אותו רק בשביל לבדוק בכיסיו ובפיו אם יש שם תכשיטים ואבנים יקרות.
– הוא אוסף את כל תושבי המקום, וגורם להם ״לעבוד״ על יעקב יחד עימו בחתונת ״ההחלפה״
– הוא נותן ללאה את השפחה זילפה שהיא הקטנה מבין שתי השפחות. זו שבידוע היתה מיועדת לרחל בכלל. רק בשביל שלשקר יהיו רגליים איתנות להישען עליהם לפחות עד הבוקר.
– כשיעקב מגלה בבוקר כי נישא ללאה ושואל את לבן ללא כחל וסרק: למה רימיתני? עונה הלה מבלי לחשוב פעמיים: לא נהוג אצלינו להשיא את הצעירה לפני הבכירה.
מה, תתווכח עם עובדות???
וכך סוחט מיעקב עוד שבע שנים של עבודה.
בסופן, מבקש הוא ללכת, אולם לבן מפציר בו לעבוד עבורו שש שנים נוספות בהן יעקב דורש נהלי עבודה מסודרים עם הצאן.
– כעבור שש שנים בהם יעקב איש תם עובד לפי ״הספר״ והשם בעזרו ומעשירו עד מאד.
באים בניו של לבן-רמאים בני רמאי וטוענים כי כל העושר של יעקב הוא מ-לבן ועל חשבונו.
– כאשר יעקב מערים עליו ובורח-לבן משיג אותו ובדברי חנופה (אחרי שהשם הזהיר אותו לבל יגע לרעה ביעקב) אומר לו, למה ברחת וגנבת אותי? אם היית אומר לי שאתה עוזב, הייתי נפרד יפה מבנותי והייתי מלווה אותך בשמחה, בשירים, בתף ובכינור.

בקיצור, שקרן פתולוגי. זה לא שקר לבן.

אז מהו שקר לבן?
איך היה נראה העולם שלנו בלעדיו?

– הילד מביא ציור מהגן. לשאלה: ״אמא איך הציור שלי?״ עונה לו האמא: לקשקוש הזה אתה קורא ציור? זה מה שקורה כשאת ״כשרון הציור״ לוקחים מאבא. בכל אופן אני אתלה אותו על המקרר יחד עם כל השירבוטים הקודמים שהבאת.

חברות נפגשות שואלת אחת את השניה:
– נו… איך היתה החתונה שלי? נהנית?
– את יודעת….עוד חתונה. אולם בינוני, אוכל לא אכיל. לרעש הזה אתם קוראים מוזיקה? אבל מה לעשות, אם לא אטרח ואבוא לחתונות של כולם בחתונה שלי ארקוד לבד?!

את מתקשרת לבעלך ושואלת:
-אתה בדרך הביתה? איפה אתה? אני מתגעגעת.
-אני יושב פה באוטו מתחת לבית. דוממתי מנוע בגלל זה את לא שומעת. רוצה להיות בטוח שהקטנים ישנים ועבודות הבית הסתיימו. ואז אעלה. ולמה את מתגעגעת, לא נפגשנו הבוקר?

השיחות הללו יכלו להתקיים בעולם דמיוני בו היינו שומרים באדיקות אחר הציווי: ״מדבר שקר תרחק״.
אך למזלנו,בדיוק בשביל לשמור על סטטוס קוו ביננו, הומצא ״השקר הלבן״. זה מיתוג של השקר כמשהו צחור, נקי וטהור. ככזה שבא להשכין שלום. ואני נאלצת להכיר בנחיצותו.

אז אם נהיה כנים לרגע עם עצמנו, נסכים כי בכל קשר ארוך בין אנשים מגיע רגע האמת שבו צריך להתחיל לשקר.

להערות והארות אשמח לשמוע מכם:
Giveret.B@gmail.com

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. כל מילה בסלע!!!

    בלתי אפשרי להוריד את הסיפור הזה יותר טוב מאיך שהוא כתוב כאן… כל הכבוד!!

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב