"נעים להכיר": תהילה פרידמן עורכת סדר למשפחות שכולות

תהילה פרידמן הקימה את פרויקט "הכסא הריק" – ליל סדר משותף ואירוח חג ראשון של פסח בו משתתפים מידי שנה למעלה מ-200 איש שחוו אסון ושכול. את הכל היא עושה יחד עם חברתה חוי ארנפלד, לזכר סבתה, ניצולת השואה. ראיון מרגש

תהילה פרידמן היא פעילה בארגון "נאוה", ודואגת מידי שנה לאירוע למשפחות שכולות בליל הסדר. שיחה נעימה ומרגשת במיוחד על אישה צעירה שאכפת לה מאנשים, והיא רוצה לשמח אותם עם חבילות שוקולד קטנות ואיחולים לבביים, מה שהוביל להקים את ארגון "נאוה" ע"ש סבתה נאוה שאן, ניצולת שואה.

ספרי לנו על פעילותך בעמותה?

"ב-16 שנים האחרונות אני עושה מאמצים להקל על משפחות שכולות מטרור ואסונות. במסגרת ארגון "נאוה" אני עורכת אירוח פסח למשפחות שחוו אובדן של בן משפחה בנסיבות מצערות: בצבא, בפיגוע טרור, או אסון שנחת בפתע ל"ע. אני משוחחת ומבקרת משפחות שכולות בחודשים שאחרי האסון ומסייעת ככל יכולתי, לאורך השנים יזמתי הרבה קבוצות תמיכה בארץ להורים שכולים ולאלמנות.

"האירוע המרכזי הוא פרויקט "הכסא הריק" – ליל סדר משותף ואירוח חג ראשון של פסח בו משתתפים מידי שנה למעלה מ-200 איש שחוו אסון ושכול. האירוח מתקיים במלון, כאשר "ליל סדר" משותף הוא ליבת האירוע. לאורך החג יש סדנאות תרפויטיות למבוגרים: פסיכודרמה, דיונים בנושאים רלוונטיים, הרצאות, פעילות אינטנסיבית לילדים והרבה שמחה וכיף. את האירוח אני מקיימת בשיתוף עם חוי ארנפלד, חברה טובה".

פרוייקט פסח של ארגון "נאוה"

איך מתחילים כזה פרוייקט?

"הייתי אישה צעירה בת 26 אמא לשלושה ילדים קטנים בשלהי האינתיפאדה השניה, והרגשתי שאני לא יכולה לעמוד מנגד, 12 שנים קודם לכן הייתי עדה לפיגוע בקו 405 בו דרדר מחבל אוטובוס לוואדי מול קרית טלז סטון, 26  אנשים נרצחו שם, המראות, הריחות… היו ארוע מכונן עבורי והתחושה כי לא היה ביכולתי לעזור הציקה לי עוד הרבה שנים אחר כך.

"החלטתי כי הפעם אעשה כמיטב יכולתי לסייע, באותה תקופה היה לי וליצחק בעלי עסק לעוגות דקורטיביות וחבילות שי, קיבלנו הזמנות מלקוחות בעולם עבור קרובים וידידים בישראל.

"פניתי ללקוחות החברה וביקשתי מהם לשלוח מסרים של אהבה וידידות לפצועים מהפיגועים בבתי החולים בארץ. קיבלנו אלפי מסרים במייל מכל העולם, הדפסנו ויצאנו לערוך ביקורים בבתי החולים, עם חבילת שוקולד והרבה אהבה פיזרנו איחולים וחילקנו חיבוקים בכל בתיי החולים בארץ.

"מהחלוקה הזו חזרו אלינו עשרות פניות של בני משפחות הפצועים שביקשו סיוע כלכלי, אביזרים, ציוד וכו' להקל על הפצועים. למעלה משנה נרתמו עובדי המשרד שלנו ופנו לעזרת כל מי שאפשר על מנת לסייע לפצועים (חברות, ארגונים ובתי עסק) וכך בעצם הוקם ארגון נאוה-ע"ש סבתי נאוה שאן ע"ה ניצולת שואה".

מאיפה מגלים את הכוחות להיחשף לסיפורים לא קלים וכמובן לעזור לאנשים לשבת סביב שולחן ליל הסדר שהוא בהחלט חג משמעותי של משפחה?

"אמונה נותנת כוחות, וגם לזכות ולראות בהמשכיות החיים – הבאת חיים חדשים לעולם אחרי אסונות, לידת נכדים, זוגיות חדשה, הידיעה שגם יבואו ימים טובים וחבילות טובות נותנת לי כוחות.  כוחות גם מקבלים כשאתה יודע שאתה עושה משהו משמעותי. מטבעי אני אישה רגישה מאוד, אבל אולי דווקא בשל כך אני מבינה כי במקרה של ארוע קשה שמעורב בו שכול הקושי להישאר בבדידות נפשית הוא אסון משני. אנשים שחוו אובדן של ילד יספרו על קושי גדול לחלוק רגשות עם הסביבה שמעדיפה לראות חברה שמחה וזורמת, מאשר להתמודד עם יום הזיכרון יום יום. למדתי שלהיות שם בשבילם, זה לתת חיבוק ובעיקר להקשיב ולתת לפרוק מהלב. אני לא נותנת עצות ולא מחטטת בפצעים. אבל יודעת להיות נוכחת. והרבה מאוד פעמים גם דומעת איתם. אני מאמינה שביחד –זה הדבר היחידי שנשאר ויכול לעשות טוב.

"ובאשר אלי… בלילה לתוך הכר אני מרשה לעצמי לתת פורקן לדמעות כשמציף אותי".

מה החוויה המרגשת שעברת מאז שהקמת את העמותה?

"היו הרבה רגעים מרגשים… זכיתי להכניס ספר תורה ולהנציח בו 36 נרצחים. ספר התורה הוכנס באירוע גדול  למלון פארק בנתניה בו ארע הפיגוע הנורא בליל הסדר ב-2002 , כך שברחבת חדר האוכל  שדימם במלון פארק, רקדו, שנים אחר כך משפחות שכולות בשמחתה של תורה. אלף איש ליוו את האירוע ואי אפשר היה שלא לחוש מה זה "ואומר לך בדמייך חיי".

איזה שולחן ליל הסדר זכור לך במיוחד?

"מכולם, הראשון. הייתי כאמור צעירה מאוד ובהריון מתקדם, התארגנתי לליל הסדר הזה בעיצומם של הפיגועים ומספר חודשים אחרי מבצע "חומת מגן" לא ידעתי דבר ושניים איך עושים את זה אבל הייתי חדורת אמונה שזה הדבר הנכון לעשות ושיצליח. גייסתי את המימון הנדרש במאמץ גדול וסגרתי עם מלון "עץ הזית" בירושלים. הגיעו כ120 איש, חבולים נפשית ופצועים פיזית, עם המון דמעות ובלבול.

"הערב החל ואז הבנתי ששכחתי לארגן עורך סדר לליל הסדר שלנו… באין איש עמדתי על הכיסא והזמנתי אב שכול לערוך את הקידוש, אני לא יודעת אם מרחמים….או מתחושה של צורך אבל קמו הגברים וערכו את הסדר הכי עוצמתי שחוויתי מימי. היה שם המון מרור, המון בכי אבל גם שירה אדירה וריקוד משותף של "עם ישראל חי וקיים!" לימים הגברים שהשתתפו סיפרו לי שזה היה הרגע שהם יצאו מעצמם ובחרו לתת לחיים שוב. מאז עברו כבר 15 שנים….וזה הפך למסורת".

מה הזכרון ילדות שלך?

"אחותי האהובה והיחידה נולדה ביום הולדתי ה-9, באותו התאריך ובאותה השעה למרות שכולם אמרו שיוולד לי עוד אח. זה היה אושר גדול".

מה היא איכות חיים מבחינתך?

"בריאות! כל כך לא מובן מאליו. וגם רווחה כלכלית לא מזיקה….לאכול ארוחת ערב משפחתית בסתם יום של חול ולצאת להליכה רגלית עם חברה".

מה מטריד אותך לפני השינה?

"בדרך כלל סוחבת את טרדות הבית והפרנסה לתוך החלומות"…

איזו דמות היא השראה בעיניך?

"אני מעריצה הרבה מאוד נשים, מתקשה להאמין במושג "אישה רגילה" . כל אחת שבוחרת לקום מתוך קושי ולבחור מחדש בחיים היא השראה בשבילי וזכיתי להכיר מקרוב הרבה מאוד נשים יקרות המגלמות את " ובחרת בחיים" בכל יום מחדש".

עם מי היית רוצה לשבת לקפה?

"עם הרבנית ימימה מזרחי – אוהבת נשות ישראל".

מהי הצלחה?

"הצלחה זה עניין אישי מאוד. הידיעה שעשית משהו באופן הכי טוב שאת יכולה ובהתאם לנסיבות ולאמצעים אבל עשית את זה באופן שדייק איתך ומינף אותך ברמה הכי אישית. זו הצלחה בעיניי".

מי או מה מצחיק אותך?

"ליצחק, בעלי, יש חוש הומור מצוין שעוזר לי הרבה בחיים ומתבל באופטימיות מצבי סטרס,  וחברה טובה שלי היא השחקנית דיקלה זר שכשהיא רוצה היא מצליחה להצחיק אותי עד דמעות"

יעד בארץ ובעולם שאת משתוקקת להגיע אליו?

"לשבת על שפת הים התיכון ולשוב ולבקר בשוויץ".

רגעים ביום יום שאת לא יכולה לוותר עליהם?

"הכי אוהבת להתכרבל במיטה עם בת ה-6 שלי מידי ערב ולהקריא לה סיפור לפני השינה".

שוקולד או חטיף בריאות?

"לא אוהבת שוקולד"…

אישה היא?

"היצור הכי שלם והכי שבור שברא האלוקים".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.