"נפלתי ונישקתי את הכותל, בירכתי שהחיינו!" (הקלטה)

לרגל שנת היובל למלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, משרד הביטחון משחרר היום (ראשון) את עדותו המרגשת של הרב שלמה גורן, שמחזר את הצעדים הראשונים של חיילי צה"ל ברחבת הכותל המערבי.האזינו. { הרב גורן משחזר}

לרגל שנת היובל למלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, משרד הביטחון משחרר היום (ראשון) את עדותו המרגשת של הרב שלמה גורן, שמחזר את הצעדים הראשונים של חיילי צה"ל ברחבת הכותל המערבי.

הרב גורן, ששימש כרב הצבאי הראשי בתקופת המלחמה, מתאר שלב אחר שלב כיצד פרצו לכותל. "פרצנו בכוח את השער וירדנו לכותל המערבי – זהו הכותל!", סיפר הרב ימים ספורים לאחר מכן. "מיד נפלתי על הרצפה. ספר התורה היה בידי, נישקתי את הרצפה וברכתי ברכת שהחיינו".

הרב  גורן מתאר את פגישותיו עם מפקד חיל האוויר מוטי הוד ומפקד חטיבה 7 שמואל גורודיש ערב המלחמה, והביטחון הרב שהקרינו. "אמרתי לרמטכ"ל שהדבר הטוב ביותר היה להביא את כל חברי הממשלה לקרון של גורודיש", שיחזר גורן כשהתבקש להסביר לשרי הממשלה הדתיים את המצב לקראת המלחמה. "אני בטוח שלו היו שומעים ממנו את ההסבר, את הדברים שלו כפי שאני שמעתי, לא היו לנו בעיות איתם".

 

הרב מגולל בעדותו את ההכנות של הרבנות הצבאית למלחמה, כולל פקודה של מפקדי הצבא להורות לחיילים הדתיים לגלח את זקנם מחשש למתקפה כימית על כוחותינו. "התקשרתי עם קצין הנדסה ראשי ואמרתי לו שבשום פנים ואופן אינני מרשה להטיל חובה בפקודה להוריד את הזקנים", סיפר הרב בעדותו. "ידעתי שזה עלול לעורר מורת רוח וכאב שיגרום לדיכאון כזה שכל עניין המסכה (הגז) אולי יצא בהפסד".

הרב גורן  מתאר את הרגעים הראשונים של הפריצה. "ירדתי מן המכונית והחזקתי ביד אחת את השופר וביד השנייה את ספר התורה, פשוט התחלתי לרוץ לכיוון שער האריות", סיפר גורן על הרגע המרגש. "כולם קיבלו הוראה ללכת בשורה עורפית, צמודים לקיר. כל הדרך הייתה תחת צליפות והפגזה".
"כשהגעתי לשער האריות התחלתי בפעם הראשונה לתקוע בשופר. נכנסתי למתחם הר הבית ומצאתי את מוטה עומד עם הקצינים שלו על רחבת הר הבית, ליד מסגד עומר, כל הדרך תקעתי בשופר וקראתי פרקי תהילים". המשיך הרב לשחזר את הרגעים הראשונים של שליטה ישראלית במתחם הקדוש. "ראיתי שתולים את דגל ישראל על הכותל המערבי. לא שמתי לב מי תלה, זה היה כמו חלום, המשכתי לרוץ לעבר הכותל".
לסיום ,הרב מתאר את התפילה המפורסמת של חיילי צה"ל בכותל. "אמרתי קדיש לזכר הנופלים ואחרי כן סיימתי באל מלא רחמים", שיחזר הרב. "כולם התחילו לבכות ואני בתוכם. נאלצתי להפסיק את התפילה עקב הבכי. לבסוף גמרתי את ה'אל מלא רחמים' ואז קמנו ושרנו את 'התקווה', התנשקנו זה עם זה, עד שאלוף הפיקוד הורה לחיילים לעזוב, ולהמשיך בטיהור העיר".