נשות הסטייל והשופינג / הדס שטיין

הן ישלמו הון רב כדי לקנות מותג אופנתי, אם יש כסף או אין, זה לא עניינן, אלא בעיית הבעל שמחכה לגמ"ח התורן. הדס שטיין לא מבינה איך נהפכנו לרודפות שמלות ממותגות ומתחרות בעל כורחנו. אז תצוגת אופנה או תחרות עם הגיסה??

אחרי החגים כבר כאן, אני מנקה את השאריות שהתווספו על השולחן במטבח, מקלחת את הילדים, משכיבה אותם לישון ומהרהרת קמעה על החג שעבר. ההרגשה שלא מרפה ממני היא כי נסחפנו אחר עגל הזהב של דורנו- הלא הוא יצר התחרות שמכלה כל חלקה טובה ביקום החרדי, עלי אדמות. בעוד הגברים כססו ציפורנים, מי הוא שייבחר לתפקיד הרב הראשי וכיצד יחזירו את החובות המצטברים, אנו הנשים הפכנו עולמות וקניונים בכדי למצוא בגדים לחג- לנו ולילדים.

ומי אחראי על כך- גיסתי. היא זאת שמכניסה אותנו, יחד עם כל בנות המשפחה, בכל חג ללחץ היסטרי. כשאנו מגיעים לחג אצל ההורים, חובה עלינו להתייצב למסדר צבאי, ברחוב רבי עקיבא, בו אנו מציגים בגאווה את השמלות המפוארות והצמודות לעיני כל חי, עד שתכלה רגל מן השוק.

לאחר מכן, מופיעים הזאטוטים, למופע משלהם, שכולל בדיקת תוויות וטיקטים, מהו שם המותג. אצלי עוד ניחא, אצל גיסתי תאוות הקניות חצתה כל גבול, לא פחות משלושה סטים של המותגים המובילים בעולם האופנה, סט ביגוד לכל סעודה שבו הם מתייצבים לראווה, לפני כל המשפחה שמשבחים ומפארים את הבחירה המושלמת. נראה לי, כי תחרות זאת נוצרת בשל פתיחות היתר וחיקוי הרחוב החילוני, שמתחוללת בציבור החרדי בעשור האחרון, ושוברת קופות ושיאים חדשים מידי חג ומועד, ובו אתה נמדד יכולת הקנייה, המותג והיחצנו"ת שלך.

אפילו שר האוצר, יאיר לפיד, על שלל גזרותיו, לא הצליח לעצור את נשות הסטייל, בדרך לזארה, קסטרו ושאר חנויות המותגים. אם אין קצבאות, יש גמחי"ם. הבעלים? שימשיכו לעמוד בתור ולשנורר, העיקר שהסטליסטיות החרדיות, תעמודנה בתור לקופה בחנות המותגים. הן יבחרו בגד בעל ערך מוסף(בעיקר בכסף), במשך שעות תחפשנה סרט תואם בד וצבע, גרביים שיהוו שלימות יחד עם ההופעה, ובסוף, ברגע האמת, אף אחת לא תטרח לפרגן על הטוניקה המהממת("סליחה זה כבר לא במודה, היום בורדו הולךךךך").

הרהרתי קמעה, וחשבתי ממה נובע כל זה? מאיפה מגיע היצר התחרותי הזה, לנקר זו לזו את העיניים? האם מתוך מטרה להתבלט ולמצוא חן בעיני נשות הסטייל??

לטעמי, יש פה מחסור באמונה וביטחון במה שינקנו בצמא, בסמינר בית יעקב. והלא להיות אשת אברך ולהעריך חיי תורה, מחייבים גם דעת ותבונה של הסתפקות במועט, לשמוח עם מה שיש. כי איזהו עשיר השמח בחלקו?

"דע מאין באת ולא אתה הולך ולפני מי אתה עומד לתת דין וחשבון", בשעה שמוליכין את האדם לעולם הבא אין הוא נוטל לא כסף לא זהב וודאי שלא את שמלות המותג וטבעת היהלום. את היסודות מבית אבא, כבר זנחנו. את הערכים שלמדונו בבית הספר, שכחנו ממזמן. הבה נקבל על עצמנו, כי בחג הבא, נפנים הלכה למעשה, שלא לצאת מגדר הרגיל, ונסתפק במה שיש- כי מה שאנו ניקח לעולם הבא- אלו מצוות ומעשים טובים, ואת זה, לא מוכרים בקניון!

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הדס היקרה! עצוב לי לשמוע ואני רואה את זה בהחלט בהרבה משפחות טובות ומ=נאצלות
    לצערי גם אצלינו, אבל אני יכולה להגיד לך בהחלט שבדעה אחת עם בעלי שהוא אברך כולל החלטנו שאנחנו לא נסחפים אחרי הרוח והמשפחה, שאנחנו עושים לביתינו למרות שאני חושבת שאני מרוויחה יותר מכל הגיסות שלי שגם בעליהן עובדים כי ב"ה ה' חנן אותי בעבודה טובה ומכניסה מאד
    אבל ההחלטה שלי ושל בעלי לא נובעת מיש/אין כסף אלא רק מדבר אחד לא לנקר עיניים, יש לי שלושה בנים ב"ה ואני רוצה שהם יהיו ת"ח וימשיכו את מורשת בעלי, ת"ח לא נהיים מזארה, בנים צריכים להראות עדינים וילדי חיידר בכל מצב והמצב של היום לא מאפשר את זה, אז כן אני הולכת לעזרה ואחווה וקונה להם בגדים מאד מתוקים מכנסיים לרוב שחורות (לפרקטיות…) וחולצות תואמות או אפורות או תכלת והם נראים מקסים, קידישיק גם יכול לבוא בחשבון וליום חול אני נעזרת המווווווווווון בנקסט אתר שמציעה סחורה מעולה במחירים מצוינים ואני יכולה להעיד בפה מלא על ילדי שהם נראים מתוק ונפלא, העיקר שהם נקיים ומסודרים ולובשים בגדים מכובסים שעברו גיהוץ ומתקלחים כל יום ושומרים על הגיינה
    ככה מגדלים ילדי חיידר.
    הדבר היחיד שאני רוצה להגיד לא רק לך אלא לכל אישה שנמצאת בסיטואציה הזו שהכל תלוי מבפנים והשינוי צריך לבוא מאיתנו ותאמיני לי שאצל הגיסות שלי אני מוערכת םי כמה על זה שאני לא נסחפת אחרי כולם!! ואת האמת שגם אם לא לא אכפת לי כי אני בעיקר דואגת לי ולכל בני משפחתי שיראו מהי הדרך הנכונה
    חורף בריא לכולנו

    אורית |
    הגב
  2. היי הדס,
    א. שמחתי לקרוא את הכתבה ולדעת שלא רק אני סובל מנגע הזה
    ב. אני אדם בן 33 עובד כבר שנים ומרוויח ב"ה לא רע כנ"ל אישתי, אך המרדף אחרי מותגים והוצאות על ביגוד הם הרבה מעבר למה שבאמת צריך
    אחוז הוצאות על ביגוד אצלנו מגיע לכ 40% בחודש אלו אחוזים מטורפים
    כמו שהגדרת "עגל הזהב" – אני מרגיש שהע"ז של ימינו זה המיתוג והמרדף אחר החיצוניות.

    בתקווה לעתיד טוב יותר

    ראובן |
    הגב
  3. אני לא יודעת בדיוק מה את רוצה, אבל מה שבטוח הבגדים בזארה וקסטרו הרבה יותר זולים מהחנויות בגאולה…

    אני |
    הגב