נשיא המדינה נשא דברים בטקס פרס התעשייה לשנת 2018 של התאחדות התעשיינים

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים ביום חמישי, ל' בחשון, 8 בנובמבר, בוועידת התעשייה לשנת 2018 של התאחדות התעשיינים, העומד השנה בסימן 70 שנים למדינה.

"התעשייה הישראלית היא לא רק מקור לגאווה, היא יסוד הכרחי בבניין המדינה והאומה", אמר הנשיא בדבריו: "אנו מוכרחים להעלות על נס את התעשייה הישראלית ולחזק אותה. אין כלכלה ישראלית ללא תעשייה ישראלית. בתעשייה הישראלית יש כיסי מצוינות ששמם נודע למרחקים ושאותם אנו חוגגים היום, אבל יש בה גם כיסים עם פוטנציאל הרחוק מלהיות ממומש. כדי להתמודד עם אתגר העלאת הפריון במדינת ישראל, עם תופעת 'העובדים העניים' במדינת ישראל, כדי להפוך את ישראל מ'סטארט אפ ניישן' ל'טק ניישן', מדינה שהיא מעצמה של ידע גם בענפי תעשייה מסורתיים ושכולם יכולים לקחת בה חלק, אנו מוכרחים להשקיע. להטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדמות גם בענפי התעשייה המסורתיים, להצליח למשוך צעירות וצעירים מעולם ההי טק לתעשייה, ובפרט להשקיע בהכשרת עובדים מיומנים. החזון של תעשיה ישראלית מתקדמת בכל ענפיה, הוא חזון ציוני, הוא חזון כלכלי והוא חזון חברתי."

"כל עשרת הזוכים מעוררים השראה", אמר הנשיא: "מקבלי הפרס מייצגים את הרוח הישראלית היזמות שלכם, החריצות והדבקות במטרה, הם מקור לעוצמה וגאווה." הנשיא ביקש לציין את דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודה סטרים: "סודה סטרים מייצגת עבורי לא רק סיפור הצלחה ישראלי, אלא גם סמל לתקווה, ליכולת של כולנו, ישראלים יהודים, מוסלמים ונוצרים, ישראלים ופלסטיניים לעבוד יחד, לחיות יחד, וליהנות יחד מפירות ההצלחה".

"לדאבוני, בטקס החשוב הזה חסרות לנו התעשייניות המצטיינות", אמר הנשיא: "קיבלתי פניות רבות לא להשתתף בטקס בשל כך, אך החלטתי לא להיענות להן משום כבוד הזוכים, ומשום שהתעשייה ראויה להוקרה ולא נכון שמאבק, גם אם הוא צודק, יפגע בהוקרה צודקת וראויה. ואולם בהחלט זה המקום וזאת ההזדמנות לומר שלא ייתכן שבשנת 2018 אין בין הזוכים גם זוכות. ראשית, לא ייתכן שאין מועמדות ראויות. שנית, אם נמשיך כך לא להכיר ולהוקיר את המנהלות המוכשרות בתעשייה, הרי שב-2028 נמשיך לתרץ ולטעון, ש'לא נמצאו מועמדות מתאימות'. בהקשר זה ראוי להזכיר כי את פרס ישראל לתעשייה קיבלה השנה יהודית ברוניצקי אישה מובילה ותעשיינית למופת שכולנו גאים בה ובפועלה. דרכן של נשים לראש הפירמידה בתעשייה ובמשק בכלל, תמיד הייתה רצופה באתגרים ובחסמים, ואף על פי כן רבות מהן פרצו לעצמן בעצמן את הדרך לשם. עלינו לתת חשיפה ובמה לסיפורים הללו, ולא לדחוק אותם לצל. זהו אינטרס חברתי וכלכלי כאחד. אני רוצה להאמין כי כל האמונים על הנושא יוודאו כי בטקס הבא נברך גם את הזוכות בפרס, ושבשבעים השנים הבאות נזכה לראות מספר גדל והולך של נשים על במה זאת."

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.