סבטלובה: רבנים התירו הדלקת חנוכיה בכותל לנשים (וידאו)

היא מקדמת את חגיגות הנובי גוד – הכוללות עץ אשוח – בישראל, פועלת למען הכרה ברפורמים והפעילה את חסינותה למען הכנסת חנוכיה לכותל. מצד שני היא פועלת למען הכרה במורשת המזרח, כולל המורשת החרדית. ראיון מקיף עם ח"כ קסניה סבטלובה {הלנו אם לצרינו}

חברת הכנסת קסניה סבטלובה, מכהנת זו הקדנציה הראשונה בכנסת ישראל מטעם המחנה הציוני. היא נולדה במוסקבה, שם למדה עד שעלתה לארץ בגיל 14. בהמשך הייתה כתבת שטח ופרשנית לענייני ערבים, והתואר שלה הוא בלימודי האסלאם והמזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פחות נהוג לתאר את קורות החיים של המתראיינים על נושאים פוליטיים, אך במקרה שלה זה הכרחי על מנת להבין את מעשיה ואת השקפת עולמה.

סבטלובה עלתה לאחרונה לכותרות במספר איזכורים, רובם די שלילים בהקשר החרדי והדתי של הכותרות. היא סייעה לנשות הכותל להבריח חנוכיה אותה הדליקו ברחבת הכותל המערבי, (על כך ועל הסכסוך המתוקשר עם מוזס – בהמשך), וכעת היא פועלת להכרה ב"נובי גוד" כחג ישראלי רשמי. אם לא ידעתם, בנובי גוד מציבים עץ אשוח. מעורר סיטואציה שלילית? לטענתה ללא כל סיבה.

.ח"כ סבטלובה

חגיגות הנובי גוד ועץ האשוח בישראל:

פגשנו אותה בלשכתה בכנסת. בניגוד לרושם שיש מי שרוצה ליצור סביבה, לא מדובר באויבת חרדים ולא באחת שלא מכילה את הדת. כפי שכתבנו בתחילת הכתבה, היא מגיעה ממקום שהיא מנסה להכיל ולהבין את כל חלקי העם היהודי. גם כאשר הסברנו לה כי גדולי ישראל התנגדו לתנועת הרפורמה, היא מתעקשת על שלה ופורשת את משנתה הסדורה בעניין.

תחילה שאלנו אותה על המשמעות של חגיגות הנובי גוד. התרגום של נובי גוד ברוסית היא "השנה החדשה". לדבריה, לא מדובר כלל בחג בעל אופי דתי, ולראיה היא מציינת כי היום הזה צויין גם בימי השלטון הקומוניסטי, שכידוע נלחמו נגד כל גילוי דתי, לא משנה אם היה זה סממן מהדת היהודית, או להבדיל מהדת הנוצרית. היא מנסה להשוות את היום הזה עם חגיגות המיימונה. בשני המקרים מדובר בחגיגות הקשורות לארץ המוצא, רוסיה או מרוקו, ללא כל קשר דתי.

כאשר דיברנו איתה על עץ האשוח, אשר בישראל מזכיר את החגיגות הנוצריות בחג המולד, חגיגות האסורות על פי ההלכה, היא טוענת כי במקרה הזה אין לכך כל קשר דתי. בשיחה עימה אחרי הראיון היא אף סיפרה שהפעם הראשונה בה נתקלה בעובדה כי הנחת האשוח קשור למנהג נוצרי, היה רק לאחר שעלתה לארץ. לטענת ח"כ סבטלובה, אין בעובדה שגם הנוצרים משתמשים בעץ כדי למנוע זאת מעולי ברית המועצות.

ההצעה שלה על ההכרה בנובי גוד כחג ישראלי רשמי, נדחה אתמול. היא הגישה ערר והיום ההצעה עברה. לדבריה, זו לא השנה הראשונה שיש מי שמנסה, בעיקר פעילים חברתיים עולי ברית המועצות, להביא את הציבור הישראלי הרחב, "דתיים וחילונים" כלשונה, אל חגיגות הנובי גוד.

קידום תרבות מורשת המזרח בישראל: 

בהמשך הראיון סיפרה על מספר יוזמות מעניינות שלה בנסיון לקדם את תרבות מורשת המזרח בישראל. למרות שהיא מתעסקת בהכרת המורשת ובהכרת הפיוטים המסורתיים ואת הפייטנים המבצעים, היא מעריכה גם את אלו הנלחמים על ייצוג של מזרחים על שטרות הכסף. "אין נושא שולי", היא טוענת. "יש האומרים כי גם העיסוקים שלי הם שוליים ביחס לבעיות עם הפלסטינים וכדומה".

צפו בראיון המלא:

https://vimeo.com/149038356

העימות עם מוזס וההכרה ברפורמים:

השלב האחרון בראיון, עסק בעימות המתוקשר שלה עם חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. כזכור, בדיון שהתקיים במליאת הכנסת מתח ח"כ מוזס ביקורת על הטקס שקיימו נשות הכותל ברחבת הכותל תוך שהן מנסות להדליק במקום נר של חנוכה למרות התנגדות רב הכותל, וזאת כאשר הדליקו ברחבת הכותל את הנר הראשון בחנוכייה שהכניסו למרות נסיונות המאבטחים למנוע את הברחת החנוכיה.

נשות הכותל נבלמו בתחילה על ידי המאבטחים שהיו במקום, אשר טענו כי אסור להן להכניס חנוכייה למתחם. אך לאחר שח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) שהייתה עמן התעקשה להכניס את החנוכייה הן השיגו את מבוקשן. ח"כ סבטלובה אף פירסמה על כך סטטוס בעמוד הפייסבוק שלה תחת הכותרת: "באנו חושך לגרש".

בהמשך כתבה כי הן הדליקו את החנוכיה "למרות האיסורים המגוחכים של רב הכותל ולמרות הנסיונות המבישים של המשטרה", וטענה כי "הכותל המערבי וגם הדת היהודית כולה שייכים לכלל עם ישראל, נשים כגברים, והגיע הזמן לשוויון אמיתי גם בכותל, גם ברבנות וגם בכל מקום שהוא".

כאשר עלה מוזס לדבר על כך מעל בימת הכנסת אמר כי "היא באה בחסות החסינות, מכניסה שם את המנורה. ואיזה ניצחון מוחץ היה שם, איזה ניצחון. "קטניה", "סלבטניה", אני לא יודע איך שקוראים לה, מה השם בדיוק, "טניה". ח"כ סבטלובה נאמה אחריו ואמרה: "ח"כ מוזס העליב אותי. אין לו זכות לקבוע אם אישה תדליק נרות בכותל." יצויין כי כעבור שעה קלה התנצל ח"כ מוזס במליאה על דבריו.

בראיון איתנו היא מעדכנת כי החליטה להסיר את התלונה נגדו, הן בשל רצונה לשמור על כבודה של הכנסת, והן בשל העובדה כי מוזס התנצל על כך. שוחחנו על כך שמוזס טען מוזס כי חבל שההתעסקות התקשורתית הייתה בשאלת עיוות שמה של חברת הכנסת, במקום במעשה החמור שעשתה כאשר ניצלה את חסינותה הפרלמנטרית על מנת להבריח חנוכיה לרחבת הכותל המערבי, בניגוד לחוק ובניגוד לעמדת ההלכה היהודית.

גם היא סבורה שצריך לעסוק במהות. לדבריה, צו השעה מחייב הכרה בכל התנועות ובכל חלקי העם היהודי, וזאת על מנת למנוע את ההתבוללות בעם היהודי. גם בלי להסכים עם דעותיה, היא מאמינה שבסוף אין ברירה, וחייבים להכיל את כולם. העובדה שגדולי ישראל לדורותיהם התנגדו לתנועה הרפורמית אינה משכנעת אותה. "בכל הדורות ידעו רבנים להתפשר ולהוציא חוקים חדשים".

החת"ם סופר אמר על השינויים בערכי הדת כי "חדש אסור מן התורה". בלי להסכים עם דעתה של חברת הכנסת קסניה סבטלובה, שכאמור עומד בסתירה מוחלטת לדעת גדולי ישראל, היא רק מזכירה כי גם חרם דרבנו גרשום נגד נישואים עם שתי נשים, לא הוזכר באף מקום קודם לכן. היא אינה מבקשת לחייב אחרים לקבל את דעתה, היא רק רוצה שכולם יידעו שיש אנשים בעלי דעה אחרת מהם, ולדעת לקבל אותם למרות הכל.

למרות שהכותל המערבי הוא מקום קדוש רק בשל אמונה דתית, היא אינה רואה כל בעיה בהכנסת החנוכיה לרחבת הכותל וההדלקה שלה עם נשות הכותל בלילה הראשון של חנוכה. היא מציינת כי לא ביקשה לעשות פרובוקציות ולכן לא קיימה הדלקת נרות מעורבת או התעקשה לקיים זאת בעזרת הגברים. "נשים הדליקו חנוכיה בעזרת נשים", היא אומרת ולא מבינה את ההתנגדות החרדית למעשה. במהלך הראיון אף טענה כי רבנים שונים עימם שוחחה אמרו לה כי אין בכך כל בעיה הלכתית.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.