סגולות ומנהגים ליום הכיפורים

כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" -לכבוד יום הכיפורים הנה לקט של הלכות ומנהגים מפי רבי יאשיהו יוסף פינטו . { "לבקוע שערי רקיע" }

 

תפילת נעילה
א. יזדרז מאוד בתפילה זו, כי בנעילה הוא חתימת הגזר דין שנכתב בראש השנה על בני אדם לטוב או לרע, ועוד כי תכלית כל העשרת ימי תשובה הוא יום הכפורים, ותכלית יום הכפורים הוא תפילת נעילה שהכל הולך אחר החיתום ואם לא עכשיו אימתי, ולכן אף אם חלש הוא מחמת התענית מכל מקום יאזור כגבור חלציו להתפלל במחשבה זכה וברורה ולקבל על עצמו נדרי התשובה באמת, והבא ליטהר מסייעין אותו ויחתם בספר חיים טובים (משנה ברורה סי' תרכג ג).

ב. כתב רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל וז"ל, ועתה בנעילה היא חתימת גזר דין, שנכתב בראש השנה על בני אדם לשכר ועונש עכ"ל. ולכן יזדרז האדם בכוונת התפילה, וגם אם ח"ו נחתם עליו גזר דין לרעה, על ידי הבכיה והדמעות יוכל להתהפך לטובה, כדמובא בזוהר הקדוש (שמות יב) "ותראהו והנה נער בוכה" מיד "ותחמול עליו" (יסוה"ע יא, יא).

ג. ישתדל להאריך בתפילת הנעילה כחצי שעה אחרי צאת הכוכבים (אבל ברכת כהנים יאמר בזמנה), ועיין בשטמ"ק (ביצה דף ל) בשם התוס' דשיעור תוספת שבת הוא כחצי שעה, וכן בתשובות הרשב"א ח"ג ס"ו, ועיין במג"א סי' תרכ"ג שהמנהג הוא להמשיך תפילת הנעילה אל תוך הלילה.

ד. בסיום עלינו לשבח של תפילת נעילה יוריד הטלית מעליו.

ה. בעת אמירת "שמע ישראל" בסוף נעילה, יכוין למסור את נפשו על קדושת שמו יתברך (אלף המגן ס' תרכג ס"ק ב).

ו. לתקיעת שופר של מוצאי יום הכיפורים יש כח גדול ביותר, ומובא ביסוד ושורש העבודה (יא, יא) ז"ל, וכשישמע התקיעה של שופר כנהוג, יכניס בלבו תשוקה עצומה מתי יגיע ויזכה לשמוע קול השופר לעתיד בעת ביאת משיח צדקנו, כמו שכתוב (ישעיה יח, ג) "כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו", "ביום ההוא יתקע בשופר גדול", "וה' אלהים בשופר יתקע". ועיקר התשוקה יהיה, שבזה יתגדל ויתקדש שמו הגדול ברוך הוא וברוך שמו בכל האומות ובכל העולם עכ"ל.

ז. מובא ברבותינו כמה טעמים מדוע תוקעים בשופר במוצאי יום הכפורים בסיום תפילת נעילה: א. סימן הוא שהשכינה עולה למעלה שנאמר (תהלים מז, ו) "עלה אלהים בתרועה". ב. כדי לערבב השטן, שהרי ביום כיפור אין בו כוח, וכעת במוצאי יום הכפורים חוזר לכוחו. ג. מראש השנה שתוקעים בשופר השופר הוא הסמל והסימן למליץ יושר של עם ישראל, ובמוצאי יום כפור מסיימים הדין, והשופר הוא סימן לנצחון שהתחיל בראש השנה ומסתיים כעת.

דיני ברכת הלבנה
א. סימן טוב הוא לאדם לברך ברכת הלבנה במוצאי יום הכפורים, ודרשו שהוא סימן שהתקבלו תפילותיו של האדם.

ב. כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה (סנהדרין מב.), ויזהר לא לברך עד שיהיה לילה ודאי כחצי שעה לאחר השקיעה, ואפשר לברך כל הלילה.

ג. טוב לברך ברכת הלבנה עם הנעליים הרגילות של האדם ולא עם נעלי יום הכפורים.

ד. לפני ברכת הלבנה יברך "שעשה לי כל צרכי" (משום שבבוקר אין אנו מברכים).

— לימוד שתי משניות יומי—
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה – ה"בבא מאיר" זצוק״ל

עירובין, פרק י' משנה י':
נֶגֶר שֶיֵשׁ בְּרֹאשׁוֹ גְלֻסְטְרָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַעֲשֶׂה בִכְנֶסֶת שֶׁבִּטְבֶרְיָא שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ הֶתֵּר, עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים וְאָסְרוּ לָהֶן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִסּוּר נָהֲגוּ בָהּ. בָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים וְהִתִּירוּ לָהֶן:

עירובין, פרק י' משנה יא':
נֶגֶּר הַנִּגְרָר, נוֹעֲלִים בּוֹ בַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. וְהַמֻּנָּח, כָּאן וְכָאן אָסוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַמֻּנָּח מֻתָּר בַּמִּקְדָּשׁ, וְהַנִּגְרָר בַּמְּדִינָה:

%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.