סגן נשיא גוגל: "להקנות לילדים בישראל יכולות תכנות"

פרופ' יוסי מטיאס סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכז המו"פ בגוגל ישראל "בישראל לא כולם מסכימים אבל החל מהגיל הרך צריך להקנות לילדים יכולות תכנות

"בישראל לא כולם מסכימים על כך אבל החל מהגיל הרך צריך להקנות לילדים יכולות תכנות, כמו שפעם ראו חשיבות בלימודי מתמטיקה מגיל צעיר. במקומות רבים בעולם שילוב של לימודי תכנות כבר מגיל הגן הופך למקובל והגיע הזמן שכך יהיה גם בישראל" , כך אמר היום (ג') פרופ' יוסי מטיאס סגן נשיא להנדסה ומנהל מרכז המו"פ בגוגל ישראל. הדברים נאמרו במסגרת כנס בנושא פיתוח ההון האנושי לאומי בהנדסה שערכה מכללת אפקה להנדסה. האירוע מהווה מפגש של כלל המערכות והגורמים האמונים על הכשרת מהנדסים לטובת תעשיית ההיי-טק הישראלית. בכנס לקחו חלק נציגים בכירים של חברות בתעשייה, קצינים ומפקדי יחידות בצה"ל, נציגי האקדמיה ונציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים.

 
מטיאס הוסיף כי "התכנות והאינטראקציה מול מחשב משתלבת בכל תחום בחיים". לדבריו, "צריך לתת למהנדסים בישראל גם יכולות רכות וחיוניות, כמו יכולת לעבוד בצוות ויכולת פרזנטציה. אחד החסרונות שיש בישראל הוא שאנשים לא לומדים כמו שצריך להציג ולהביע את עמדתם בנושאים שונים. צריך לשנות את הגישה,הפורמט של כיסאות והרצאה לא מתאים יותר. אנחנו שמים ילדים בגן בכיסאות ומדכאים להם את היצירתיות, ואח"כ מפתחים תכניות איך להתמודד עם זה".
בכנס דיברה יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ שהציגה את תמונת המצב בנוגע למחסור במהנדסים ולתהליך ההכשרה בישראל: "הנתונים מראים היום שיש מכללות אקדמיות להנדסה שבהחלט מתחרות באוניברסיטאות בתנאי הקבלה לסטודנטים במקצועות ההייטק. אנחנו מטפלים בנושא המחסור לא רק בהיבט של הון אנושי אלא גם למשל בהיבט המגדרי בהשכלה הגבוהה. הנתונים מראים שילוב נמוך של 25% בלבד של נשים בתואר ראשון במקצועות ההנדסה ו23% בלבד בתואר שני". פרופ' זילברשץ הציגה את היעדים העתידיים בתחום הכשרת המהנדסים: "מעוניינים להגיע לגידול של 40% במספר הסטודנטים במקצועות ההייטק ולהביא לגידול גם במספר המועמדים בעלי בגרות מתאימה. במקביל אנחנו נותנים עדיפות לבעלי הכשרה עם בסיס מתמטי רחב. היום לא צריך רק לסיים 5 יחידות, אלא גם לדעת שיש לך את היכולות המתמטיות, אחרת אין אפשרות להגיע ליעדים".
זילברשץ הוסיפה: "כדי להגיע ליעד פועלים כבר היום בכמה מישורים: הגדלנו את התקצוב לסטודנטים בהנדסה ותחומי ההיי טק, כך שמוסד שמגיע ליעד מסוים מקבל תקצוב גבוה יותר. פתחנו תכניות להשלמת פערים ומניעת נשירה בלימודים. מטפלים במחסור בסגל בכיר איכותי שכולל הגדלת תמרוץ לדוקטורנטים ומענקים לקליטת סגל איכותי. כמו כן ניתנה הקצאת משאבים לטובת הקמת תשתיות במקצועות מדעי המחשב וההנדסה. במקביל אנחנו מעודדים חדשנות בהוראה ונתגמל מוסדות שיגוונו וישלבו בין תחומי הלימוד השונים. גם פילוסוף יכול להיות מהנדס מצוין".
נשיא מכללת אפקה פרופ' עמי מויאל התייחס לדרך שתוביל לפתרון המחסור בהון אנושי איכותי בהנדסה: "הדו"ח האחרון של רשות החדשנות מצביע על המחסור במהנדסים כחסם משמעותי להתפתחות תעשיית ההיי-טק", אמר פרופ' מויאל, "על אף התכניות הממשלתיות להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק ולהגדלת מספר הניגשים לחמש יחידות לימוד במתמטיקה, יש צורך בהערכות מוקדמת להתמודדות עם המחסור בשוק. ההתקדמות הטכנולוגית המואצת יחד עם השינויים בעולם העבודה מצריכים דיון משותף בין כלל הגורמים על תהליך הכשרת המהנדסים, בפרט על רקע השינויים הצפויים בשוק התעסוקה, ובכלל זה בנושא הקניית כישורים חיוניים לסטודנטים מעבר לידע מקצועי מדעי והנדסי ואף להתחיל את הקניית הכישורים החיוניים במערכת החינוך. שיח בין כלל הגורמים המעורבים בנושא חשוב ויש לקוות שתהיה לכך תרומה ברמה הלאומית."
מיכל צוק, משנה למנכ"ל וממונה על התעסוקה במשרד העבודה והרווחה הציגה נתונים המדגימים את המחסור החריף במהנדסים: בשנת 2013 היו כ-3,300 משרות פנויות למהנדסים בעוד בשנה הנוכחית מספר זה עומד על 6,500 משרות. "מבינים שצריכים להכשיר הון אנושי מימון. יש מחסור המאמץ הלאומי מתמקד בגיוון. בעיקר באוכלוסיות נשים ערבים חרדים ובני 45 פלוס" אמרה צוק. "רוצים למשל ליצור קבוצת איכות של חרדים שתפתח שער לציבור להשתלב במקצועות ובתעשייה. לגבי אוכלוסיית בני 45 פלוס אנחנו עוד לא יודעים להצביע על הסיבה למה לא מצליחים לחזור להשתלב באותם מקצועות ומתחילים פרויקט שיחקור ויתמודד עם הבעיה. גם עובדים היום על 'רילוקשיין' בחזרה לישראל ומנסים להחזיר מהנדסים שירדו מישראל. כחלק מהניסיונות לטפל במחסור כבר היום אנחנו מקיימים פורום מעסיקים שמייצר שיח ותכניות חדשות. הטיפול בהון האנושי הוא מאמץ לאומי לא חד פעמי, אלא משהו שהמדינה תצטרך לעשות באופן מתמשך".
במושב שנערך בכנס בנושא הצרכים העתידיים של ההון האנושי בהנדסה השתתף ישי פרנקל, סגן נשיא אינטל וחבר הות"ת. לדבריו, "גידול דור איכותי נוסף של מהנדסים וחוקרים יביא למהפכה משמעותית יותר ממהפכת הגז. הסוגיה החשובה היא שהאוניברסיטאות לא מצליחות להגדיל את מספר הבוגרים בהנדסה. בעינינו בתעשייה חמש יחידות מתמטיקה זה יותר מרכישת ידע. זה מבחן מסוגלות. זה בעצם לקחת צעירים ולבחון אותם במצבים תובעניים. הבריחה מחמש יחידות של תלמידים היא לא פעם פחד ממחויבות ועבודה קשה. עדיין יש חשיבות להכשרה. ב2001 כשאלפים עברו הסבה למדעי המחשב, הם לא שרדו במבחן הזמן. עדיין החברות הגדולות מחפשות בעיקר אנשים עם הכשרה הנדסית או מדעית מלאה."

אל"מ טליה גזית מפקדת ממר"ם אמרה: "אנחנו חושבים שמערכת החינוך היא הקרקע בה יכולים לעצב דפוסי חשיבה של בני נוער וילדים ולאפשר להם מגוון בחירות ושילוב מקצועות קשים ורכים. זה מה שמוביל ליצירתיות. מי שמגיע אלינו מהתיכון אנחנו עושים מיון מוקדם ולכן הרמה אצלנו מצוינת ומאפשרת לפתח אותם. אי אפשר לוותר על הידע אבל התחלנו לשלב אלמנטים של כישורים רכים כמו היכולת ללימוד עצמי. במקום ללמוד עוד שפה, החיילים מובילים האקתונים, כמו שיעשו בפרקטיקה שלהם. כלומר, לצד הידע הם מפתחים מיומנויות שנדרוש מהם כקצינים וחיילים בהמשך. למרות שהרוב יכולים לצאת ולהשתלב בחברות מיד אחרי הצבא, עדיין יש חשיבות לתואר בהנדסה כחלק מההתפתחות. הנתונים הם שאחוז ניכר ממשרתי היחידות הטכנולוגיות בסופו של דבר בעלי תואר מדעי הנדסי".

מוהנא פארס מנהל אגף תכניות לאומיות מערכתיות במשרד החינוך: "נסחפנו יותר מדי לכיוון הטכנולוגיה. אני לא מתלהב מרובוטים למשל. טכנולוגיה זה שלב טוב אבל צריך לחזק את המדע הקלאסי. נתאים עצמנו למקצועות העתיד רק אם נכשיר את התלמידים ע"פ עקרונות מדעיים. אנחנו במשרד חושבים המון על מקצועות אינטרדסיפליאריים ואיך אפשר לשלב בין מקצועות טכנולוגיים. חושבים גם איך אפשר להביא מורים טובים ואיך אפשר לשכנע בחור מוכשר וצעיר לבוא להיות דווקא מורה לפיזיקה, וזה לא פשוט. התפיסה החדשה שלנו היא של גם וגם – אתה גם סטודנט אבל גם מחנך, גם נותן משהו לחברה."

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.