סודות מהקבלה, ומנהגים לשבת

בספרו החדש של הרב רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א העומד לצאת לאור בקרוב: "מזמור שיר ליום השבת אענה חלקי גם אני", מופיעים מספר חידושים והנהגות לכבוד השבת. {מאת הרב פינטו}

בספרו החדש של הרב רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א העומד לצאת לאור בקרוב: "מזמור שיר ליום השבת אענה חלקי גם אני", מופיעים מספר חידושים והנהגות לכבוד השבת.

א. ישתדל האדם לפחות פעם בשנה, או אם בכוחו יותר ודאי תחול עליו הברכה, לשמור את השבת ל"ו שעות, וסודות גדולים יש במצוה זאת, שממתקת את הדינים בשמים.

ב. כתב השו"ע (או"ח רנ, א), אפילו יש לו כמה עבדים לשמשו, ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו, כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק, ורבה ורב יוסף היו מבקעים עצים, ורבי זירא היה מדליק האש, ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול. ומהם ילמוד כל אדם, ולא יאמר לא אפגום כבודי, כי זהו כבודו שמכבד השבת ע"כ.

ג. אם האדם לא צם ביום שישי, ישתדל לטעום מהדגים של שבת קודש ביום שישי, וטועמיה חיים זכו. ומובא בספר שער הכוונות (דכ"א ע"ב) כל הטועם תבשיל של שבת בערב שבת, זוכה לחיים העליונים.

ד. לא יקצוץ צפורני הידיים והרגליים ביום אחד, את צפורני הידיים ביום שישי ובערב חג, ואת צפורני הרגליים ביום חמישי.

ה. צריך האדם לטבול לכבוד שבת פעמיים זו אחר זו, והראשונה היא להפשיט בגדי חול של הנפש, והשניה הוא לכבוד שבת לקבל התוספת.

ו. כשמסיים לרחוץ עצמו בערב שבת קודש יאמר:
וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַ‍ים קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָ‍ים:
אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלַ‍ִים יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר:

ז. יקפיד האדם ללבוש בגדים נאים בשבת קודש, ומצאנו במכילתא יתרו (כ, ח), ובתורת כהנים (יב, ד) "זכור את יום השבת לקדשו", במה אתה מקדשו? במאכל, ובמשתה, ובכסות נקיה. ומובא בגמרא (שבת קמז.) שמספרת, עולא איקלא לפומבדיתא, חזיא רבנן דקא מנפצאי גלימייהו (ראה את חכמים מנקים את בגדיהם), כיון שלא היה להם להחליף, ניקו בגדי החול שיהיו נקיים לשבת.

ח. על ידי הפרשת חלה בשבת קודש, זוכים לקיבול תפילות ולעורר זכות אבות (רעיא מהימנא, שלח דף קעד). הנה לשון 'חלה' הוא תפילה, וכך מצאנו אצל משה רבנו "ויחל משה את פני ה' אלוהיו", "אתה החלות להראות את עבדך", ובה חלה זכות אבות. ויזהר מאוד כל אדם להקפיד בביתו ביום שישי להפריש חלה, ובאותה שעה שערי שמים פתוחים, ודוחה הרבה מן הקטרוגים הנאספים בכל השבוע.

ט. יקפיד לשים מפה לבנה על השולחן (אליהו רבה בשם ספר צידה לדרך).

י. ידליק את נרות שבת בצד דרום של הבית, ומובא בזוהר הקדוש (תיקוני הזהר, תיקון כא דף נז) שיהיה כעין המנורה שהייתה בבית המקדש בצד דרום, ועל זה נאמר (בבא בתרא כה:) הרוצה להחכים ידרים.

יא. האשה מחוייבת להתפלל בהדלקת נרות על בעלה ועל ילדיה, להצלחה בתורה, וביראת שמים, פרנסה בנקל, ובריאות איתנה.

יב. הפיוט "שלום עליכם" תקנו אותו תלמידי האר"י הקדוש, וידע האדם ששני מלאכים מלוים אותו מבית הכנסת לביתו, מלאך טוב צדקיאל ואחד סמאל, וידוע שהמלאך צדקיאל הוא המלאך הממונה על צדק השולט בשעה הסמוכה לשבת, וסמאל ממונה על מאדים השולט בשעה הראשונה של ליל שבת. ולכן אם בא האדם ומוצא את ביתו מוכן לשבת, שולחן ערוך מפה מוצעת (שבת קיט.) המלאך הרע סמאל נהפך לסנגור יחד עם צדקיאל, ולכן יקפיד ביותר בעניין ליל שבת, שהכל יהיה על פי דברי אבותינו ורבותינו, כי יסוד הבית נמצא בליל שבת קודש.

יג.  יכסה החלות לפני ברכת היין, אף שדעת רבנו מנחם מענדל מרימינוב זצוק"ל ‏שיקדש ולא צריך לכסות החלות, אבותינו ורבותינו הקדושים הקפידו מאוד על כיסוי החלות, שלא תראה הפת בושתה שמקדשים על היין לפני החלות.

יד. כשמסיים למזוג את היין לכוס הקידוש, יקפיד מהר לסגור הבקבוק של היין, ורבנו "הבעל שם טוב" אמר סודות גדולים בענין זה.

טו. מובא בזוהר הקדוש (פרשת ויקהל דף ר"ז), שעל ידי אמירת "ויכולו" בשמחה, מתכפרים כל עוונותיו ע"כ.

טז. יקפיד שהחלות יגעו זה בזה בשעת הבציעה.

יז. קיבלנו על עצמנו בקהילת קודש שובה ישראל, בכל ליל שבת ללמוד בספר הקדוש "אור החיים", ובכח קדושה זו יושפע שפע מרובה על הכלל ועל הפרט, ורבנו ה"אור החיים" יהיה מליץ יושר בעדנו ובעד כלל עם ישראל.

יח. אחרי שנטל מים אחרונים יאמר: זֶה חֵלֶק אָדָם רָשָׁע (ר"ת אחר הסט"א) מֵאֱלֹהִים וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵל:

יט. בשבת בבוקר כשיגיע מבית הכנסת לביתו, יאמר "שבת שלום" בקול רם כמו בליל שבת קודש (בשם המהרח"ו). ונהגנו ללמוד לפני סעודת שבת מהספר "פלא יועץ" לרבנו אליעזר פאפו זצוק"ל אשר הבטיח ממי שאקבל טובה, אם אזכה לחזות בנועם ה' וכו' אשתדל להחזיר טובה, ומי לא ירצה מליץ יושר כבעל "הפלא יועץ".

כ. צדקתך שלושה פעמים, כנגד שלושה מאורות שנפטרו בשבת קודש, יוסף הצדיק, משה רבנו, ודוד המלך. וצריכים אנו לעורר על ידי נשמות שלושה הצדיקים, תיקון גדול הצריך בזמן הזה של מנחה של שבת קודש, כי זה הזמן להעלות אורות מ"ן ע"י ג' הצדיקים למקום עליון וגבוה.

כא. יקפיד לומר בסעודה שלישית "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר". ויש שנהגו לומר המזמור הזה ג' פעמים בסעודה שלישית. ובשעה שאומר מזמור זה, יכוין בדעתו על נשמות ישראל שבגיהנם, שעומדות לחזור במוצאי שבת לגיהנום, שינצלו ויצאו לאורה. ויבקש באותה שעה רחמים מהשמים, על כל ענייניו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.