נחשף: סיפורו של המעיין הפלאי מהבעל שם טוב ומימיו הסגוליים

ביום חג השבועות יחול יום פטירתו של מייסד עולם החסידות אור שבעת הימים הבעל שם טוב זיע"א. בשלהי חורף זה השלימה אגודת "אהלי צדיקים" בראשות הרה"ח ר' ישראל מאיר גבאי הי"ו את בנייתו של מקווה טהרה ייחודי ומפואר במעיין הבעש"ט הסמוך למז'יבוז', בכדי לאפשר לעולים למקום לטבול במי מעיין הבעש"ט המסוגלים לברכה וישועה. בסמוך למעיין נבנה בור נוסף ובו זרימה קבועה של מים מתוך מקור נביעת מעיין הבעש"ט, כמו כן נבנתה במקום עמדה לשתייה ומילוי של בקבוקים מהמעיין הסגולי הנודע.

מאת: אברהם צמח

***
וכך הוא סיפורו של המעיין הנקרא בפי כל "ראבינובה קריניצה' ('מעיינו של הרבי'), מים סגוליים ממעיינו של הבעש"ט, הם מים חיים המגיעים ממעמקי האדמה למרגלות הגבעות שמסביב לעיירה מזיבוז בה חי ופעל הצדיק אור שבעת הימים רבי ישראל הבעש"ט, אשר נהג לצאת אל מחוץ ליישוב ולמרחבים המוריקים של אותם גבעות עם תלמידיו לשפוך צקון לחשו לפני כסא הכבוד. על סיפור היווצרותו של המעיין מספר תלמידו רבי יעקב יוסף הכהן, בעל ה"תולדות יעקב יוסף" מפולנאה זיע"א:

מנהגו של הבעל שם טוב היה לצאת אל אותם מרחבים ולהתפלל על צאן מרעיתו ועל צרות הכלל והפרט ברוחניות ובגשמיות. באחד הימים עת התבודד במקום ביחד עם תלמידו המובהק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. התאחרה השעה ועם דמדומי השקיעה נזכר הבעש"ט כי טרם התפלל מנחה. ובבואו ליטול ידיו לפני התפילה נוכח לראות כי אין מים בסביבה. הזמן היה קצר מכדי להגיע למקור מים קרוב, והשעה הלכה והתאחרה.

בעל ה'תולדות' שעקב אחר רבו סיפר כי ראה את הבעש"ט נופל בפישוט ידיים ורגליים על גבי הקרקע וזועק מקירות לבו בדמעות שליש: "רבש"ע מבקש אני ממך ומתחנן לפני כסא כבודך, אנא ברחמיך הרבים הזמן לי מים לנטילת ידיים לתפילת מנחה, ואם לאו טוב מותי מחיי. שלא אאלץ לעבור חלילה על דברי השולחן ערוך!".

בסיימו את תפילתו שבקעה מקירות לבו, רואה הבעש"ט שבמרחק שלש פסיעות ממנו החלו לבצבץ מים חיים מן האדמה… או אז נטל הבעש"ט ידיו וניגש להתפלל תפילת מנחה ולהודות להשם על החסד הגדול שגמל עמו וברא עבורו מעיין, שמימיו מפכים עד עצם היום הזה כעדות חיה למסירות נפשו של הבעש"ט על שמירת כל כללי ההלכה.
זהו אותו מעיין שמימיו זורמים אל מבנה המקווה הסמוך, שמאז היווצרותו ועד היום מהלכים סיפורי מופת לאלפים אודות סגולותיו הרפואיות בעבר ובהווה. מעיין זה על סגולותיו וסיפור היווצרותו מסופרים מדור לדור אף על ידי התושבים בכפרי הסביבה.

וכן הסיפור מופיע בקיצור בספר "נוצר חסד" פרק ו': "ופעם אחת הלך חוץ לעיר עם התלמידים ובא עת מנחה ואמרו התלמידים: אין מים לנטילת ידיים לתפילה, ולקח המטה והיכה על האדמה ונבקע מעיין מים, והולך עד היום סמוך למעז'יבוז', ונקרא על שמו אפילו בין הגויים, וידועים מימיו כמרפאי כל חולי".

יהי רצון שימליץ בעדנו בפני יושב מרומים לגאולה שלימה ברחמים, וזכותו הגדולה תגן בעדנו ובעד כל ישראל, אמן.
מתוך נחלי נצח

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.