סיפור המחילה של הגר"ש עמאר בערב יו"כ

אוצר התשובה

"שובה ישראל"-"אוצר התשובה"
עומדים אנו בעיצומם של עשרת ימי תשובה, ימים ספורים לפני היום הקדוש "יום הכיפורים" בהם כלל ישראל יתפללו בכובד ראש ובהכנעה מתוך תענית לילה ויום. אך זאת צריך לדעת שה' יתברך הוא רוצה דבר אחד- "הרוצה בתשובה" וכך נקרא בעזה"י בהפטרת השבוע "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹוקיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (הושע י"ד). ודרשו חז"ל שאדם ישוב אל ה' שהוא מידת הרחמים ואם לא ישוב בתשובה אז מידת הדין שזה שם אלוקים תהיה מתוחה עליו.

והסיבה לכך שאם יבוא המלך וירצה לתת לנו מתנה חשובה שתעזור לנו להתקדם ולעבוד אותו יותר טוב ואנו נסרב ונאמר שאנו מסתדרים בלעדיה, הלא אז יסתיר פניו ממנו ויכעס באומרו "האם אין לכם ערך למתנה שלי?" ויפנה אלינו עורף. כך להבדיל מלך מלכי המלכים ברחמיו וברוב חסדיו נתן לנו מתנה גדולה עד מאוד.

וכמ"ש רבינו יונה בפתיחת ספרו "שערי תשובה "מן הטובות אשר היטיב הש"י עם ברואיו כי הכין להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם ולנוס מפח פשעיהם. לחשוך נפשם מני שחת ולהשיב מעליהם אפו. ולמדם והזהירם לשוב אליו כי יחטאו לו לרוב טובו וישרו כי הוא ידע יצרם שנאמר – (תהילים כה) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" ואם אין אנו יודעים להעריך את המתנה היקרה הזו שקדמה לבריאת העולם ומשה רבינו שזכה לגילויים אדירים עלה לרקיע השביעי העליון ומצא אופנים ושרפים גלגלים ומלאכי רחמים, מלאכי חסד וצדקה , מלאכי רתת וזיע ואחז בכסא הכבוד מרוב פחד ויראה ואז שמע שהם מספרים בשבח התשובה ומכאן למדו שגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד. {אורחות צדיקים- שער התשובה}.

וכדברי ר' לוי במסכת יומא (פו.) "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך". וכתב הרב יגן זצ"ל {ספר "נתיבי אור- התעוררות ותשובה} שהתשובה היא בגדר "נס גמור" שהרי כל חטא גורם לפגיעה אנושה בנפשו של החוטא, מלכלך אותה ופוצע אותה ולפעמים אפילו משחית אותה לחלוטין {כידוע ליודעי ח"ן גודל כל פגם}.

ואם כך מדוע פשוט לנו שע"י חרטה ורצון טוב ניתן למחוק את כל הנזקים הללו ולתקנם כאילו מעולם לא היו?! וכי אם נשפך קפה על הבגד הלבן, כלום תועיל חרטה לנקות את הכתם המכוער, וודאי שלא! אלא ודאי שהתשובה היא נס גמור ורק כאשר אנו בוכים בכי עמוק ממעמקי הנפש ומתחרטים חרטה עמוקה לאן הגענו "מה עשינו" "איך לא שלטנו ביצרנו הרע בהנאת רגע אחד!" איך טמאנו את נפשנו הטהורה אשר מכסא כבוד חוצבה!" ו"איך החלפנו עולם רוחני בעולם גשמי חולף"…- ואז ראויים אנו לנס הגדול ע"י אב הרחמים שיטהרו מעווננו. שהרי אם חלילה אדם קרוב לליבנו נופל למשכב ולסכנת חיים והרופאים מודיעים כי שעותיו ספורות ורק נס יכול להציל את חייו… כמה תפילות אנו מתפללים באיזו התרגשות קוראים תהילים כמה צעקות ותחינות כדי שיתחולל הנס לו כולנו מייחלים {זכורני שמרן הגרע"י זצוק"ל היה על ערש דווי כמה תפילות ובכיות וקבלות וזעקות עד לב השמים הרעשנו בכדי שישאר עמנו בדור היתום הזה…} ומדוע אנו לא מבינים כי נדרשות תפילות רבות ותחנונים עצומים כדי לחולל את את הנס לנשמתינו? אלא שאין אנו מכירים בערך "אוצר התשובה".

אם כאן איך יוצאים מכאן?! כך צעק הרב גלינסקי זצ"ל באחת הדרשות- מעשה בגנב שהיה חודר לבתי האנשים דרך הארובה והיה מרוקן את תכולת הבית. והנה לילה אחד הגיע תורו של בית הרב לזכות לביקור הגנב. נכנס הגנב כדרכו שלא בקודש דרך הארובה ולתדהמתו ראה את הרב יושב ולומד לאור הנר. הרב ראה את הגנב מפוחם כולו ונראה כמלאך חבלה שירד מהשמיים. שניהם רעדו מפחד עד שהרב שאל את הגנב "מה אתה עושה כאן?" השיב לו הגנב "באתי לשאול שאלה!"… "נו ומה השאלה שאל הרב?" התעניין הרב… השאלה היא אמר הגנב "איך יוצאים מכאן?"… – גם אנחנו שואלים איך יוצאים מהתסבוכת הזו? והתשובה היא "התשובה" וכתב הרמב"ם בהלכות תשובה וכן רבינו יונה שעיקרי התשובה הם א. חרטה על העבירות. ב. וידוי בפה "חטאתי עויתי פשעתי". ג. עזיבת החטא. ד. קבלה לעתיד שלא לשוב לזה החטא עוד ולזה צריך לטכס עצות ותחבולות שלא ליפול שוב ברשת היצר הרע. ודעו לכם שהתשובה מקובלת בכל מצב גם אם ישוב מרוב צרותיו וכל שכן אם ישוב מיראת שמיים שנאמר "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו". ואין לכם תשובה יותר מלקבל עליכם ללכת לשיעורי תורה מידי יום ביומו ולחפש מה לקחת מהלימוד לחיי היום יום וזוהי עצה של אלוקים "אשרי שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום" אם היה רגיל לשנות דף אחד ילמד שני דפים. ואם היה שיעור אחד יוסיף עוד שיעורים עד שיהיה בעל תשובה גמור. {וראה חזו"ע ימים נוראים הלכות עשרת ימי תשובה}.

נקודה נוספת – שידע ותדע בין איש בין אשה אשר גם אם יצאנו ידי חובה בבין אדם למקום ברוך הוא, עדיין יש לנו לצאת ידי חובה בבין אדם לחבירו ושנינו במסכת יומא (פ"ה) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו" וכמו שכתוב בהלכות תשובה לרמב"ם – "אֲבָל עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּגוֹן הַחוֹבֵל אֶת חֲבֵרוֹ אוֹ הַמְקַלֵּל חֲבֵרוֹ אוֹ גּוֹזְלוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵינוֹ נִמְחַל לוֹ לְעוֹלָם עַד שֶׁיִּתֵּן לַחֲבֵרוֹ מַה שֶּׁהוּא חַיָּב לוֹ וִירַצֵּהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ מָמוֹן שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ צָרִיךְ לְרַצּוֹתוֹ וְלִשְׁאל מִמֶּנּוּ שֶׁיִּמְחל לוֹ. אֲפִלּוּ לֹא הִקְנִיט אֶת חֲבֵרוֹ אֶלָּא בִּדְבָרִים צָרִיךְ לְפַיְּסוֹ וְלִפְגֹּעַ בּוֹ עַד שֶׁיִּמְחל לוֹ" (פרק ב' הלכה ט') ומוסיף בהלכה השנייה שהנפגע יקבל הסליחה – "אָסוּר לָאָדָם לִהְיוֹת אַכְזָרִי וְלֹא יִתְפַּיֵּס אֶלָּא יְהֵא נוֹחַ לִרְצוֹת וְקָשֶׁה לִכְעֹס וּבְשָׁעָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַחוֹטֵא [ט] לִמְחל מוֹחֵל בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה. וַאֲפִלּוּ הֵצֵר לוֹ וְחָטָא לוֹ הַרְבֵּה לֹא יִקֹּם וְלֹא יִטֹּר. וְזֶהוּ דַּרְכָּם שֶׁל זֶרַע יִשְׂרָאֵל" וכתב בן איש חי שלפני אמירת כל נדרי יבקשו מחילה מכולם וימחלו זה לזה וכך יעוררו סנגוריא בשמיים להמליץ טוב על ישראל.

קוראים יקרים! חשוב מאוד לבקש סליחה בין בני הזוג שהבעל ואשתו יבקשו מחילה אחד מהשני שהרי לא יבצר שאחד מהצדדים לא נפגע מהתנהגותו של השני. וסיפר הרב עמאר שליט"א שראה בעניו את הרב טולדאנו זצ"ל במרוקו בערב יום כיפור , עומד ומבקש מחילה מאשתו הרבנית רחל ע"ה , אם פגע בה או דיבר שלא כראוי והיה כך כעשרים דקות והיא רעדה מבושה ואמרה לו "רבי ברוך אתה צריך לבקש על מה ולמה?" ובכל זאת ביקש שתאמר שמוחלת בלב שלם וגם אני מוחל מחילה גמורה וברכה ברכה ארוכה… אשרי עין ראתה כל אלה…
בברכת שבת שלום וגמר חתימה טובה!- אליהו אלירן נגארי

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.