רעידת אדמה – הרב דוד לאו בריאיון : "אני לא חרדי"

הרב דוד לאו נחשב עד עתה למועמד החרדי ביותר מבין הרבנים המועמדים לרבנות הראשית. הוא בנו של הגרי"מ לאו, ואחיהם של כל אחיו הרבנים לבית משפחת לאו.

אך בראיון שיתפרסם בסוף השבוע בעלון 'עולם קטן', מכחיש הרב דוד לאו שהוא רץ על הטייטל של המועמד החרדי לרבנות הראשית.
"בניגוד לכל האחרים", אמר בראיון, "אין לי שייכות מגזרית מסוימת. אני שייך לכולם. רב צריך להיות שייך לכולם. מספיק עם הכיתתיות. הרי לכולנו משותפים 13 עיקרי האמונה של הרמב"ם, לכולנו משותף הרצון להפיץ יהדות. הרמב"ן משווה את הרב לרופא. על רופאים נאמר ש'טוב שברופאים לגיהינום', ומסבירים זאת שרופא שחושב שהוא הכי טוב יגיע לגיהינום, מפני שאין סיכוי שהוא לא יטעה. חובה להתייעץ, לשמוע את הדעה האחרת. גם בסנהדרין היו מכריעים על פי הרוב ולא נשיא בית הדין לבדו. בתקופתי כרב קהילה בירושלים עמדתי בקשר רצוף עם הרב שלמה זלמן אוירבך. ישבתי לדון אתו בסוגיות רבות וחשובות – אגב, זה היה בחדר השינה שלו, שבה ישן על גבי מיטת סוכנות פשוטה – וראיתי שאפילו גדול הפוסקים הזה הִרבה להתייעץ ולשמוע דעות אחרות.

"אני צעיר יחסית, אבל רכשתי ניסיון ברבנות, וניסיון הוא עניין משמעותי. צריך להכיר אתהמערכות כדי להפעיל אותן. יצרתי במהלך השנים קשר עם מאות רבנים. אחד הדברים שבכוונתי לעשות אם וכאשר אבּחר לרבנות הראשית הוא להקים ארגון בשם 'צעירי הרבנות הראשית', שכל רב מכל זרם שהוא יוזמן אליו – וכבר יש בידי רשימה של מאות רבנים שמוכנים להצטרף אליו – שמטרתו תהיה הפצת תורה".

כאשר נשאל: איך קרה שאתה מוצג כ'מועמד החרדי' לרבנות?, השיב: "מישהו מעוניין לצייר אותי ככזה. הרי תושבי מודיעין הם ברובם חילונים, והיתר – כרבע – הם בני הציונות הדתית. כך גם במקומות האחרים שבהם כיהנתי כרב, בשוהם וגם בירושלים שבה הייתי רב של קהילת יוצאי לח"י.

"רב ראשי צריך להיות רב של כלל ישראל – לא רק מגזרי. רב צריך להיות שייך לכולם. כך,למשל, הצלחנו ליצור מצב במודיעין שבו כולם סומכים על מערכת הכשרות בעיר. גם החרדים של מודיעין–עילית וגם הציבור הדתי–לאומי של מבוא חורון, נוף איילון וחשמונאים. באותו אופן אפשר להעתיק את הדגם הזה לכלל הארץ, וכך לקבל כשרות ברמה גבוהה שתייתר חלק גדול מהבד"צים.

"כפי שהביטוי 'דתי–לאומי' כולל הרבה מאוד גוונים, כך גם הביטוי 'חרדי'. אני נלחם בקטלוּגיםמפני שפשוט אינני מאמין בהם. האם אפשר להכיר אדם באמצעות הכיפה שלו? זה מגוחך. אפשר להכיר אותו באמצעות הכרת רמת המחויבויות שלו להלכה, כיוון חייו, מחויבותו לכלל ישראל".

כאשר נשאל על כך שלא גדל בבתי המדרש הדתיים לאומיים, השיב:

"אתה באמת חש שקיים כיום מכנה משותף גדול כל כך לכל בוגרי מוסדות הרב קוק? הקהל הזה גדול כל כך, ובלתי אפשרי להגדיר את כולו באופן אחד. עבור רבים תורת הרב קוק משמעותית מאוד, ועבור אחרים תורת הרב סולובייצ'יק דווקא משמעותית. עבורי הכול משמעותי. את תורת המוסר של ר' ישראל מסלנט אני שותה בצמא יחד עם תורת הרב קוק והרב סולובייצ'יק – כולם מעניינים אותי. בשיעוריי אני מזכיר את כולם. במשולש המיוחד של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל יש כאלו שנותנים דגש לתורה, יש לארץ ויש לעם, אבל אפילו בתוך הציבור הציוני–דתי אתה מוצא כאלה וכאלה וכאלה".

-הרב גומר את ההלל ביום העצמאות? נשאל הרב.

"בוודאי, בברכה, כפי שהתקינה הרבנות הראשית. מדי שנה בתום תפילת ערבית של ליל העצמאות אני רץ לבמה המרכזית של העירייה, ורגע לפני תחילת החגיגות והופעות אמנים כדוגמת אייל גולן, ליאור נרקיס, אברהם טל או ריקי גל, אני עולה לבמה, אומר תפילה לשלום המדינה ועוד כמה מילים משלי על חשיבות היום הזה. צריך לשמוע מהו 'אמן' מפי 40 אלף צופים שלא היו נחשפים בדרך אחרת לתפילה הזאת ולמשמעותו הדתית של היום. אחר כך שרים כולם את 'התקווה' ורק לאחר מכן מתחילות ההופעות. נכון, זה לא במסגרת תפקידי הרשמי, אבל זה חשוב לי מאוד כדי להתוות קו. להמחיש שהיום הזה לא נועד רק לבילוי, ושישלו גם משמעות רוחנית מיוחדת, ובנוסף: שגם לרבנות יש מה לומר בעניין הזה. השנה הייתי צריך אפילו להיאבק על האפשרות לעשות זאת. אמרו לי שאין זמן שאדבר אבל התעקשתי. המנחה, השחקן נתי רביץ, התפעל ואמר לי שזו העיר הראשונה שבה הוא רואה שגם הרב נוכח בבמת החגיגות המרכזית. זכיתי שבמודיעין ברור כיום שלכל אירוע משמעותי צריך להגיע גם הרב".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.