סקר "גלובס": הליכוד והמחנה הציוני נחלשים, לפיד וכחלון מתחזקים/ לילך ויסמן

לפיד, מנגד, מצליח להתרומם אל מעל ל-10 מנדטים, וגם כחלון מתחזק ■ אם המגמה לא תשתנה, היכונו לבחירות 2017 ■ עכשיו המערכת הפוליטית ממתינה להחלטת היועמ"ש על חקירה פלילית של נתניהו ■טור פוליטי / לילך ויסמן

צבר הפרשות שנחתו על ראשו של נתניהו מקבלות תרגום למנדטים: על-פי סקר מכון רפי סמית שנעשה עבור גלובס, איבד הליכוד בתוך שבועיים שני מושבים בכנסת. "שטיפת המוח" של השמאל, כפי שהיא מכונה במפלגת השלטון, מחלחלת ומורידה את נתניהו ל-22 מנדטים אל מול 23 של הרצוג ולבני. הסקר לא מהווה מקור שמחה למחנה הציוני, שגם הוא מאבד מנדט בשבועיים. כל הסקרים שנעשו בשבוע האחרון מצביעים על אותה המגמה: שתי המפלגות הגדולות מאבדות כוח. אם בתחילת הקמפיין היה נדמה שהמערכת הפוליטית תתייצב והקרב יהיה בין שתי המפלגות הגדולות, לקראת הסוף המצביעים בורחים למפלגות המרכז. שוב המערכת הפוליטית נראית כמו נחש עם הרבה ראשים. אם המגמה לא תשתנה, היכונו לבחירות 2017.

מערכת הבחירות אומנם מתנהלת בישראל מזה מספר שבועות אבל תוצאות הסקר מלמדות שהציבור שומר לעצמו לשנות את דעתו רגע לפני הטלת הפתק בקלפי. לפי סקר גלובס רק אריה דרעי וליצמן יכולים לנשום לרווחה: כמעט 90% ממצביעיהם בטוחים בהצבעתם. כל השאר מוסיפים להתלבט למרות שהם משיבים במי יבחרו. זו יותר הצהרה מאשר התחייבות.

כחלון, לפיד וליברמן חייבים להמשיך לחזר אחר הבוחר. יותר משליש מבוחריהם בסקרים מצהירים בגילוי לב שהם עשויים להחליף את פתק ההצבעה. רבע ממצביעי נתניהו והרצוג מאיימים להפתיע, ושליש מבוחרי בנט מהססים.

הבחירות יתחילו באופן אמיתי רק כשנתניהו ישוב מוושינגטון. אחרי שראש הממשלה יטיל למערכה את האס החזק שלו – הנאום בארה"ב, נדע אם מחיאות הכפיים בקונגרס מחקו את 19 דקות של קלטת לוהטת שמחזיקה מוניק בן מלך, אם קמפיין שרה הוא רק מופע של פירוטכניקה או שיהיו לו תוצאות בשטח, ואם מני נפתלי ינצח מיאח"ה את הבית בבלפור. אם גם בשבוע הבא נתניהו יוסיף לפגר אחרי הרצוג, סביר שנשמע את צחצוח החרבות בצמרת הליכוד לקראת כישלון אפשרי מתהווה.

היכונו לקרב הירושה בליכוד

השבוע מלאו 23 שנה למותו של מנחם בגין. בשנת בחירות זוכה חלקת הקבר של ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל לעדנה. לאזכרה בהר הזיתים הגיעו השבוע נשיא המדינה ריבלין, ראש הממשלה נתניהו, שר האנרגיה סילבן שלום, סגן השר אקוניס וח"כ דני דנון. הנוכחים הופתעו שעם חולקי הכבוד נמנה גם השר לשעבר, גדעון סער.

לפני כשבועיים נכתב כאן על פגישות שמקיים סער. הוא מיהר להתריע בפני גלובס שמדובר בדיבה. מאז הספיק להיפגש עם גורמים פוליטיים נוספים. השבוע פרסם סער קריאה בעמוד הפייסבוק שלו להצביע לליכוד. מי שמדבר איתו מתרשם שהוא נערך לאפשרות שקרב הירושה על ראשות הליכוד יתחיל בקרוב. סער לא היחיד. אווירת הנכאים במפלגת השלטון מהפסד אפשרי מעוררת מחשבות אצל עוד כמה שרים שרואים עצמם מועמדים לתפקיד יו"ר התנועה ביום שאחרי נתניהו. בליכוד מעריכים שישראל כץ, גלעד ארדן, דנון, בוגי יעלון, ואולי גם סילבן שלום, כבר מריצים בראשם תכניות שעד כה היו רק במגירה.

באחרונה יש להם דווקא הרבה שעות רה"מ. להבדיל ממערכות בחירות קודמות, הפעם נתניהו פוגש את השרים והח"כים לעיתים תכופות ומתדרך אותם באופן אישי, לא באמצעות גורמים מתווכים. הפגישות מתקיימות בבית בבלפור. טוב, נו, לא ממש בתוך הבית אלא בבניין טרומי שנבנה בחצר. את הבית הרי אסור ללכלך. ההחלטה לקרב את החכים נכונה. הם מרגישים שותפים יותר, זה מכניס בהם דרייב ומוטיבציה אבל ריבוי ההפצצות שנופלות באחרונה על הליכוד מקשה עליהם להרים את הראש. באף מערכת בחירות לא התמודד מועמד אחד עם כל-כך הרבה פיגועים בדרך. החל מהבקבוקים ועד לקלטת הלוהטת שמחזיקים אלי מויאל ומוניק בן מלך, הדכדוך בסיעה גדול. ההערכה הרווחת בקרבם היא שבמצב הנוכחי התקרה של הליכוד היא 18 מנדטים.

יאיר לפיד והזיכרון הישראלי הקצר

כשמדברים על הזיכרון הקצר של הציבור הישראלי הדוגמה המובהקת היא יאיר לפיד. האיש שרק לפני ארבעה חודשים עוד היה יו"ר קבינט הדיור ונחשב לאחד האבות הכושלים של משבר הנדל"ן, מצטלם עם ז'קט עור על רקע שני טרקטורים ועולה בסקר ל-11 מנדטים.

במסגרת הקמפיין הסוער והמבריק שלו חוזר ואומר לפיד שמחירי הדיור כבר ירדו באחוז, ומספר לקהל הגודש את האולמות ש"אם היינו בממשלה המחירים היו ממשיכים לרדת". זו אחת הסיסמאות המובילות שלו. כמה חבל שנתוני השמאי הממשלתי מצביעים על עליה של 5% בשנה החולפת ודוח המבקר קובע כי מדובר בעליה דרסטית מתמשכת. לפיד מעביר הרצאות שלמות על הבלימה שלא היתה ושוטף את הקהל בנתונים שנראה שלא הוא ולא הם מבינים בהם.

כל המכות שנופלות על נתניהו לא הצליחו לביא לעליה במנדטים של המחנה הציוני. אלוהים שלח להם את כל התחמושת שבעולם. הם קיבלו חומר נפץ ממני נפתלי, טילים מהמבקר, רובים מגאלמין וכלום לא עזר. הם ניסו לתת להרצוג קול סמכותי, הפכו אותו ללוחם בסיירת 8200, והמחנה ממשיך לרדת. אתמול הוחלט לשנות אסטרטגיה. מתוך הבנה שהמצביעים הפוטנציאליים חונים ביש עתיד, החליטו במפלגה להפגין קניבליזם ולהתנפל על לפיד. הרצוג ימשיך למקד את האש בנתניהו בעוד איציק שמולי יוביל את המערכה יחד עם שפיר, רוזנטל ויחימוביץ'.

ואף על-פי כן – נתניהו נוסע לקונגרס בוושינגטון

כמו הפצצה האיראנית, גם הנסיעה לוושינגטון עברה את נקודת האל חזור. ביום א ימריא נתניהו לוושינגטון, כשהוא משאיר מאחוריו את מני נפתלי (אבל לוקח איתו על המטוס את עזרא סיידוף. ליתר ביטחון ישמור עליו קרוב עד הבחירות). ראש הממשלה מעדיף עימות בארה"ב עם הנשיא מאשר עימות עם כל ראשי המפלגות בישראל. אמריקה היא האקווריום שלו. נתניהו תמיד הרגיש שם כמו דג במים, רק שהפעם הוא ימצא שהחמצן באקווריום דליל יותר ושהוא שורץ כרישים מכל הסוגים. גם דמוקרטים, גם רפובליקנים.

ביום שני, כשיעמוד מול אלפי באי ועידת אייפק וינאם רגע לפני שתוגש להם המנה העיקרית הכשרה, יזכה נתניהו למחיאות כפיים סוערות. הוא יספור את מספר הפעמים שהקהל יקום על רגליו. השאלה אם ביום שלישי בקונגרס יהיו עוד כל-כך הרבה אנשים שיעמדו עבורו, או שגם שם היחיד שירוויח מהנאום זה הקייטרינג.

הנאום עדיין לא גמור. נתניהו ויועציו ישפצרו אותו עד יום ב' עוד עשרות פעמים. מה שלא יאמר שם יערב לאוזני הימין. בסביבת נתניהו מקווים שהנאום ימחק מסדר היום את כל דוחות המבקר למיניהם וראש הממשלה ישוב לארץ לישורת האחרונה שלפני הבחירות כשהוא נישא על גלי הגרעין האיראני וטוחן את יריביו בצנטריפוגות. הבעיה היא שהנאומים האלה טובים רק לקהל המצביעים. לכל השאר זה עושה נזק. מה שתיקן את הנזק אחרי המשבר הקודם של נתניהו עם אובמה, היה נאום בר אילן. נראה שהפעם את היחסים בין ישראל לאמריקה לא יתקן גם נאום שיינשא מאוניברסיטת ביר זית ברמאללה. אובמה כבר למד לא לתת אמון בנאומים של נתניהו.

בקהל ישב גם בנט. הוא יצטרך לבלוע את הגלולה ולעשות סטנדינג אוביישן עם להקת המעודדות ולעמוד בכל פעם שנתניהו מוציא מהפה משהו מוצלח. כרגיל, שר הכלכלה יגיע לוושינגטון בטיסה מסחרית, לא במטוס ראש הממשלה. השאלה איך הוא יחזור לארץ. בימים האחרונים נעשו מאמצים לאפשר לבנט לחזור במטוס ראש הממשלה. נכון לכתיבת שורות אלה הוא עדיין לא עבר את מחסום הגברת, והקופה הציבורית תממן לו גם את כרטיס הטיסה חזרה, שתתקיים ממש במקביל למטוסו של ראש הממשלה.

לפני כשבועיים נרשמה התקלות חזיתית בין השניים כשיו"ר הבית היהודי הגיע לניחום אבלים בביתו של חייל צה"ל שנהרג בצפון וגילה שבסלון בית המשפחה במושב יושבת אשת ראש הממשלה. שרה שמרה על ממלכתיות ולחצה לבנט את היד. מכיוון שצלמי הטלוויזיה שהיו שם לא הבינו את גודל האירוע, ההערכה היא שזו היתה התקלות לא מתוכננת. מה שאפשר לומר בוודאות זה שאין באירוע כדי להעיד על התחממות היחסים. בנט עדיין לא קיבל אשרור לחזור ארצה במטוס רה"מ. מבחינתה כבר עדיף בוז'י.

בנט הספיק לעבור הרבה חוויות בחייו הפוליטיים, אבל בכל הזמן הזה, מעולם הוא לא טס במטוס ראש הממשלה (גם כששימש ראש המטה של נתניהו, זה היה באופוזיציה). זו היתה יכולה להיות החוויה הראשונה שלו, ומי יודע, אולי גם פתח לכרטיס כניסה לבלפור. אם בסופו של דבר בנט יקבל אור ירוק להצטרף לטיסה, כשדלת המטוס תפתח, זה יהיה רגע היסטורי לא פחות מאותה תמונה מפורסמת של נחיתת סאדאת בישראל. אף אחד לא יאמין שזה קורה עד שתפתח דלת המטוס ובנט יצא חי על רגליו.

מנות קרב בוושינגטון

הנסיעה לוושינגטון תעבור על בני הזוג נתניהו במטוס אל על 767 ללא תוספת חיוב למיטה. אחרי שפעם באל על כבר הקרינו בטעות בטיסת רה"מ את "ארץ נהדרת" עם חיקויים שלו, מעניין יהיה לראות איזה מגזין יחלקו הפעם לנוסעים: גיליון "את" עם השער של שרה נתניהו או של מיכל הרצוג. דבר אחד בטוח, במטוס לא ימצאו גיליונות של "ישראל היום". בכל זאת הם יהיו שבויים 12 שעות בידי תמי מוזס.

נסיעות בתקופת בחירות דורשות תשומת לב מיוחדת. לא בטוח שהפעם נתניהו ירשה לעצמו לסגור רחובות שלמים כדי לאכול שרצים עם שלדון אדלסון. ערב בחירות הצוות המלווה את רה"מ יצטרך לפקוח עין על האוכל, מעצבי השיער והשתייה. מנות קרב יהלמו את המצב.

הליכה לקיסריה

אם חנה סנש רואה ממרומים איך קיסריה שלה הפכה לסמל לטומאה ולניכור, היא ודאי מתהפכת בקברה. את החול והים, הרשרוש של המים וברק השמיים, שהיו לסנש מקור להשראה, געגועים וכמיהה, החליפו בשבועות האחרונים המים בבריכה, תיקוני החשמל השבועיים, התריסים התקועים, הניתוק, וריחות המיאוס שעולים מהתנהלותו של הזוג המלכותי.

קיסריה, שעל-פי מקורות זרים זה שמה של יחידת החיסולים המהוללת של המוסד, עלולה לחסל קריירה פוליטית סוערת. קיסריה היא תמצית הכול כשמדובר בראש הממשלה. זה הבית עם הרהיטים המשוחלפים (באופן זמני) עם השיפוץ שזורם מקופת המדינה כמו המים בבריכה, וזה הריחוק של נתניהו מהציבור שצריך לעבוד 150 חודשים כדי לקנות דירת שני חדרים, או כמה שנות אור כדי לרכוש ווילה בקיסריה. מי שלא קנה את זה עד עכשיו קיבל את זה אתמול ביותר מנותק כשבתגובה לדוח מבקר המדינה על הדיור, אמר נתניהו שהוא מעדיף לדבר "על החיים עצמם", כשהוא מתכוון לגרעין באיראן. שנים ארוכות שנתניהו לא תדלק בעצמו את האוטו, לא שמע מחבר איך דפקו אותו בביטוח לאומי, ולא פתח ארנק במסעדה. שנים שהוא לא באמת חי על כדור הארץ. זה מעורר תהיות מה הוא יודע על החיים פה. זו הסיבה שהאמריקאים קצבו את כהונת הנשיא לשתי קדנציות. בישראל, לעומת זאת, הקיסר והקיסרית לוקחים כמה צעדים קדימה את תפילתה של סנש, אלי אלי, שלא ייגמר לעולם.

בניגוד לטענת המבקר, טוענים אנשיו של נתניהו שהוא היה הראשון לזהות את משבר הדיור. חבל רק שאת משבר הדיור הפרטי שלו הוא לא אבחן. היועץ המשפטי לממשלה צפוי להכריע האם לפתוח בחקירה פלילית בפרשת הוצאות מעון ראש הממשלה. עדיין לא ברור מי יזומן לחקירה או להעיד, אבל מתחת לפני השטח כבר מתנהלת מלחמת האשמות כוללת בין כל הנוגעים בדבר. על השיטה יש הסכמה מוחלטת: הפיקוד העליון הוריד הנחיות, והמשימה גולגלה לפתחם של אנשי המקצוע שנדרשו למלא אחר רצון הבוסים למעלה. עזרא סיידוף כבר הצטייד בעו"ד פלילי. בקרוב אולי יאלצו לעשות זאת עובדים נוספים במשרד. הבוץ שזרק מני נפתלי לחלל החדר פגע במאוורר והתיז על כולם. על מאשרי הנהלים, על המפעילים, על הדרג הביצועי, וגם על אלה שנאבקו לשמור על מסגרת חוקית. הם טוענים להגנתם שאין זה תפקידם לאשר את גובה ההוצאה אלא רק לקבוע את מסגרת הנהלים, אבל כשזורקים פצצה הרסיסים פוגעים גם בחפים מפשע.

כשאבנר נתניהו שב מארה"ב לאחר קיץ במשלחת הצופים, ביקשה אמו לקבל את פניו בארוחה רבת חברים בבית בבלפור. האירוע בוטל לבקשת הבן אבל לו היה מתקיים היה מפנק משלם המיסים את חבריו של אבנר באלפי שקלים. מי שקובע את מסגרת הוצאות מעון ראש הממשלה זו ועדת הכספים של הכנסת. החשבת הכללית במשרד האוצר מיכל עבאדי היא המפקחת, ו"ועדת השלושה", שהקימה לפני שש שנים היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע-פרגו, וחברים בה גם סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש רן ישי וחשב המשרד יוסי איצקוביץ', נועדה לתת מענה לשאלות שעולות מדי פעם מההוצאות במעון. כך למשל, קבעו השלושה כי גובה הארוחות במימון הציבור לא יעלה על 200 שקל. אף אחד מהם לא שיער שעל-פי התחשיב הסופי הוזמנו לעיתים הרבה יותר משלוש ארוחות ביום. זה כבר בתחום המדע הקולינרי הבדיוני. הם לא שם כדי לבדוק כמה מזון צורכת הגברת נתניהו. גם בטיסות, דרך אגב, נוהגים בני הזוג להזמין מספר ארוחות מהמטבח בביזנס שעולה על כל דימיון.

מאז הוקמה הוועדה נדרשו חבריה לדון באין-ספור בקשות ולהכריע האם מדובר בתיקון הקיים בבית בקיסריה או בהשבחת הנכס. בהעדר כללים ברורים בחוק, הכול עמום ונתון לגחמות המעון ודייריו. הוועדה מורכבת משלושה שומרי סף בעלי סמכויות שונות כשהדומיננטי ביותר הוא איצקוביץ'. בעוד ברנע- פרגו וישי כפופים לרה"מ ותלויים בו, איצקוביץ' כפוף לחשכ"לית באוצר. היא היחידה שקובעת מה נחשב להוצאה כספית ביזרית או מטורללת ומה כשר. כל הוצאה שאושרה קיבלה את אישורה. הבעיה היא שהכול פרוץ. אין כללים. מי שחושב שהמנגנון הבירוקרטי שומר על כספי ציבור, שיחשוב שוב.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.