סרטון התשובה למעללי אונסק"ו (וידאו)

כתובת במסגד המרכזי בכפר נובא הסמוך לחברון מעידה כי מבנה כיפת הסלע כונה בשם בית אלמקדיס (בית המקדש) בתחילת התקופה המוסלמית. {צפו בוידאו מדהים}

ארכיאולוגים חשפו קיומה של כתובת ערבית קדומה המעידה כי בראשית התקופה המוסלמית כונה מבנה כיפת הסלע בשם 'בית אלמקדס' (בית המקדש).

על הקיר, בתוך המסגד המרכזי בכפר נובא הסמוך לחברון מוצבת כתובת חקוקה באבן וזה תוכנה (תרגום מערבית לעברית):

בשם אללה הרחמן הרחום
הנחלה הזאת נובא בגבולותיה
ושטחיה [היא] הקדש לסלע בית
אלמקדס ומסגד אלאקצא הקדישה
אמיר המאמינים עמר אבן אלח'טאב
למען אללה יתעלה

הארכיאולוגים אסף אברהם ופרץ ראובן, שחשפו את דבר קיומה של הכתובת בכנס "חידושים בחקר ירושלים וסביבותיה" שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטה העברית בירושלים, ציינו כי כתובת זאת בצרוף עם מקורות מוסלמיים ספרותיים קדומים היא למעשה עדות לכך כי לפחות אחד הכינויים המרכזיים של מבנה כיפת הסלע במאות הראשונות לאיסלאם היה "בית אלמקדס" המשמר את השם העברי "בית המקדש".
בכתובת מוזכר שם הכפר נובא כהקדש עבור הסלע של 'בית אלמקדס' (בית המקדש) ו'מסגד אלאקצא'. בנוסף צוין בכתובת שם המקדיש – עומר אבן אלח'טאב, המנהיג הערבי שכבש את ארץ ישראל וירושלים סביב שנת 638 לספירה. הכתובת בת כאלף שנה אולם יתכן כי והיא משמרת מסורת הקדש קדומה יותר.

"הבחירה להשתמש בשם בית אלמקדס אינה מקרית" טוען הארכיאולוג אסף אברהם "השימוש בשם זה הוא תולדת השפעתם העמוקה של מסורות יהודיות על התפתחות האסלאם בראשית ימיו". במאמר שפורסם בחוברת הכנס מובאות מספר עדויות ממקורות ספרותיים מראשית התקופה המוסלמית המעידים על מתפללים שנכנסו אל תוך מבנה תפילה בהר הבית שכונה בשם "בית אלמקדס":
"נהגתי להתפלל עם אבו-דאהר בבית אלמקדס, כאשר הוא נכנס הוא נהג להסיר את נעליו, כל המגיע לבית אלמקדס רק לשם נשיאת תפילה בתוכו – מתנקה מכל חטאיו, נכנסתי לבית אלמקדס וראיתי אדם מאריך בהשתחוות שלו, הסלע אשר בבית אלמקדס הוא מרכז העולם כולו"

הכתובת מנובא יחד עם המסורות המוסלמיות מראות כי הקמתו של מבנה כיפת הסלע קשורה בזיהוי מיקומו של בית המקדש היהודי שקדם לו.

כתבים מוסלמיים קדומים שימרו מידע אודות מסורות טקסיות שהתקיימו בתוך מתחם מבנה כיפת הסלע בראשית התקופה המוסלמית, מסורות שנעשו בהשראת טקסים שהתקיימו במקדש היהודי.

הארכיאולוג פרץ ראובן מציין כי "מבצעי הטקסים נהגו מידי שני וחמישי לרחוץ ולהיטהר ואז ללבוש בגדים מהודרים ואבנטים, אחר כך משחו את סלע אבן השתייה בבשמים שהוכנו במיוחד והפשילו את הוילונות שהקיפו את הסלע על מנת שהניחוח יתפשט בכל המבנה. הדמיון לטכסים שנהגו בבית המקדש היהודי לרבות קיומם בימים שני וחמישי, ימי הקריאה בתורה על פי המסורת היהודית, מראה עד כמה השפיעו המסורות היהודיות על עיצוב תפיסת האמונה המוסלמית בראשית דרכה."

נראה כי בקרב על דעת הקהל סביב החלטת אונסק"ו מצטרפות לטענות הישראליות כעת גם טענות קדומות העולות מן המקורות המוסלמיים הקדומים, אלו מעידים כי מסורות הקדושה המקראיות של הר הבית היוו את מקור הסיבה להתקדשותו בעיני האיסלאם.

הארכיאולוגים מציינים כי "בנייתו של מבנה כיפת הסלע בהשראת המקדש המקראי הייתה למעשה אחת מהפעולות המשמעותיות ביותר בשלהי העת העתיקה ועמדה במרכזה של תפיסת עולם שבקשה להאדיר מחדש את מעמדו של מתחם הר הבית מאז חרב בית המקדש השני", ומוסיפים כי "הכתובת מנובא היא עדות המחזקת את הבנתו כיצד חדרו והשפיעו המסורות היהודיות על האיסלאם בראשית ימיו".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.