עדינה בר שלום בטור בלעדי: "החזון של אבא, הביצוע שלי"

בטור מושחז וסוער תוקפת עדינה בר שלום, כלת פרס ישראל בעוד כמה שעות: מי שמנסה לטעון שיש לאקדמיה מטרה אחרת מלבד לאפשר פרנסה בכבוד לציבור החרדי, מעדיף את הנשים החרדיות כקופאיות בשכר מינימום או עובדות במוקדי שירות טלפוניים".

אני נמצאת בשעות אלו בביתי. אתמול בלילה השתתפתי בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בירושלים ובעוד כמה שעות אני עומדת לקבל את פרס ישראל. ברור שאלו שעות של התרוממות רוח, אבל אני יכולה להגיד באמת ובתמים שלא עמדתי שם לבד אמש להדליק את המשואה, לא לבדי ולעצמי אקבל את פרס ישראל מידי נשיא המדינה, מכובדי מר שמעון פרס.

אני עומדת שם יחד עם עוד אלפי בוגרים ובוגרות של מפעל חיי, המכללה החרדית, יחד עם כל העוסקים בתחום האקדמיה במגזר החרדי. מהמחזור הראשון שהגיע עם הרבה חשדנות וחששות טבעיים, ועד לבוגרי השנים האחרונות שנלחמו להידפק על שערינו, ביודעם שאצלנו הם יוכלו לממש את עצמם ולפרוץ את הדרך להצלחה בחיים, בלי לוותר על קוצו של יו"ד ממסורת ישראל סבא.

אני חושבת ומתרגשת תוך כדי כתיבת השורות על אותם אירועים בהם נכחתי בחדרו של אבא, מרן הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה, עדה לכאב שלו כשנכנסו אליו בני טובים שפרוטה לא הייתה בכיסם. הוא נתן להם צדקה וכשיצאו שאל אותי, "עדינה, זה יספיק להם לשלושה ימים. איך דואגים לרווחה שלהם באופן קבוע"?

את השאלה הזו הוא הצליף באוזני הנהגת ש"ס אותם שלח לכנסת כדי להחזיר עטרה ליושנה. אריה דרעי יחד עם ראשי ש"ס התקשו לתת מענה אפקטיבי למכת העוני. המחשבה השלטת הייתה שאולי צריך להגדיל את הקצבאות. כבר אז החל לקנן בי הרעיון שהפך לימים למציאות קיימת, לשבור את מעגל הקסמים ולאפשר פרנסה בכבוד למשפחות הציבור החרדי.

לכל מי שמנסה לשכתב את ההיסטוריה, חשוב לי לספר. אחרי חמש שנים שהמכללה פעלה אבא שאל אותי איפה לומדים הסטודנטים הגברים, כמובן אלו שאינם מסוגלים להקדיש את עצמם ללימוד התורה יום וליל. הסברתי לו שכרגע לא פתחתי בגלל החשש מפני "מה יגידו" רבנים שונים, בעיקר מהזרם הליטאי. אבא אמר לי בנחישות, "מהם את מפחדת וממני לא? אמרתי לך לפתוח אז אל תדאגי". מאז הוא גם ביקר 3 פעמים בכל שנה במכללה, ביקורים שמעלים בי רגש של געגוע בכל פעם שאני נזכרת בהם. במאמר מוסגר חשוב לציין שתמיד אמר גם לאלו שיצאו לשוק העבודה כי עליהם להקפיד, "לקבוע עיתים לתורה"

כשאני רואה היום את המשפחות החרדיות שהאקדמיה פתחה להם דלת לאפשר להם פרנסה בכבוד ויותר מכך, אני יודעת שהקשיים, החששות, וחוסר הוודאות שאפיינו את המיזם בתחילתו השתלמו. אם יש מי שמנסה לטעון שיש לאקדמיה מטרה אחרת מלבד לאפשר פרנסה בכבוד לציבור החרדי, אני אומרת לו מפורשות, שהוא כנראה מעדיף את הנשים החרדיות כקופאיות בשכר מינימום או עובדות במוקדי שירות טלפוניים, את הגברים כסוכני מכירות או עובדים במעמד נמוך.

הקמת המכללה הייתה צו השעה וצורך הדור. לא רק המכללה החרדית שהקמתי אלא הגופים הנוספים ששותפים לפעילות מבורכת זו. שהצילו את ילדינו מלימודים באוניברסיטאות תוך חשיפה לסכנות רוחניות.  היום כולם מבינים את מה שאבא ראה ברוחב דעתו, שנים ארוכות לאחור.

6 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. יש עסקנים שרוצים שצאן מרעיתם יהיו עניים ודויים ובעיקר תלויים בחסדיהם, כי ברגע שיהיו עצמאיים ועומדים בזכות עצמם ולא זקוקים לתמיכות ולקצבאות, כן כן מפלגת ש"ס שנים אתם בשלטון ובעוני חוגג כי הנצחתם אותו!! על זה אתם בונים במקום לחלק דגים שייגמרו תוך יומיים תחלקו חכות ותלמדו את האנשים מלאכה – יגיע כפיך כי תאכל, הפכתם את המקצוע לבושה בזמן שתנאים ואמוראים עסקו במלאכה לפרנסתם.
    העיקר שאתם מסודרים.
    יישר כח לך, תמשיכי להציל בתים בישראל מעניות.

    יצחק |
    הגב
  2. ירבו כמותך בישראל,המשיכי בדרך זו ואל תרפי. שהשי"ת ישלח ברכה בכל מעשי ידייך ,אמן.

    חרדי אמיתי |
    הגב
  3. אתמול היא חיללה את שם אביה מרן זצל, כשלא הזכירה ולא במילה אחת את לומדי התורה. מה יאמרו הבריות? הנה בתו של מרן זצל מעריכה את החרדים העובדים, ולא את לומדי התורה, כנראה שהאידאל לשלוח את הילדים לעבוד ולא להיות אברכים….

    עליה קראנו בפרשת השבוע "את אביה היא מחללת באש".

    תלמיד מרן |
    הגב