הכולל שהציל את השלום בית של החרדים העובדים

למעלה מ-3,000 חרדים עובדים, חלקם מה שמכונה אנשי "החולצות הכחולות", עוזבים בכל ערב את עמל יומם ונכנסים לכוללים של 'אחוות תורה'. מה מושך אותם במסגרת הזו? והאם היא שומרת עליהם רוחנית?

לרגל חג השבועות, יום חג מתן תורה, בחרנו לסקר את הנעשה ברשת הכוללים הארצית 'אחוות תורה', רשת הכוללים מיועדת לחרדים שביום יום עמלים לפרנסתם, ומידי יום הם מקדישים שעה או מספר שעות ללימוד התורה הקדושה, בחברותא, ממש כמו בימי הישיבה העליזים.

אברכים או בחורי ישיבות שיקראו את הכתבה יכולים לשחרר גיחוך קל מבעד לשפם: "כולה שעה או שעתיים, וגם זה לא כל יום". אבל רק מי שעמל לפרנסתו ומקדיש את מירב זמנו לפרנסת ביתו, יכול לבטא במילים את הקושי הרב הכרוך במציאת הזמן הפנוי ללימוד התורה.

תחשבו על אדם חרדי שעמל לפרנסתו במשך 8-12 שעות ביממה, מגיע לכולל מותש וגמור בלי גרם של אוויר. לפעמים הוא צריך לבטל פגישות עסקיות, להפסיד כספים רבים, לנטוש את כל העולם הזה, הפלאפונים, החברים והמשפחה, ולהקדיש מהזמן הלא כל-כך פנוי ללימוד התורה הקדושה.

אבל בדיוק בשביל האנשים האלה הוקמה 'אחוות תורה', ללימוד משותף של החרדים אשר עמלים לפרנסת יומם, אך רוצים להשקיע מזמנם וממרצם גם ללימוד התורה הקדושה.

כולל של אחוות תורה

"להתמיד מצריך מסירות נפש"

 

ברשת הכוללים לחרדים העובדים 'אחוות תורה' לומדים 3,200 לומדים ב-90 כוללים הפרוסים ברחבי הארץ.

רק בחודש שעבר נחנך כולל בוקר חדש בפתח תקווה, עבור מוזיקאים, זמרים ואומנים שעסוקים במלאכתם בשעות הערב והלילה, ובוחרים לקבוע עתים לתורה דווקא בשעות הבוקר. הכולל החדש נפתח בעקבות דרישה של מספר מוזיקאים מקומיים לפתיחת סניף שיהיה פעיל דווקא בשעות הבוקר. אותם מוזיקאים (בעיקר) עובדים בשעות הלילה וקמים מאוחר, ואז הלימוד ממלא את סדר יומם ומעניק להם מצבר רוחני להמשך היום. "זמרים רבים חשים כי הם קיבלו מתנה מהקב"ה לשמח את עם ישראל, ולכן הם מחוייבים למצוא זמן פנוי ללימוד התורה", אומר לנו אחד הלומדים ברשת.

ירושלים מלאה בכוללים של 'אחוות תורה', וחרף זאת הביקוש לתורה לעולם לא נגמר. לאחרונה נפתח כולל חדש בקו התפר בין פסגת זאב ונווה יעקב, בראשות הרב יוסף רובלוב.

הרב משה בינדר מנהל רשת הכוללים אחוות התורה מספר בשיחה ל'אקטואליק' על תחושת השליחות שאופפת אותו: "זה לא קל להתמיד, זה מצריך המון מסירות נפש לדבר. אדם עובד בימינו צריך להקדיש זמן ללימוד. בימינו, האבא עם הילדים והאישה, חברים, עסקים, ועדיין אני נתקל כל יום באנשים שבאים לכולל ומצטרפים למפעל העצום הזה. זה מרגש לראות את זה. אנשים נאלצים לבטל פגישות עסקיות שיכולות להניב להם רווחים".

עד כמה זה משפיע על הבית? הרי "העולם הזה" וכל האינטרנט חדרו עמוק למחננו. האם הקדשת עיתים לתורה בולמת ומייצבת את  ציבור העובדים?

"קיבלתי מכתבים מנשים, שסיפרו כי המפעל הזה פשוט הציל את הבית ואת השלום בית שלהם."קיבלתי בעל חדש", כתבה לי אחת הנשים במכתב. אחד הלומדים סיפר לי כי אשתו חשה בשינוי העצום שעבר עליו מאז שהוא חזר לרשת והחליטה שישלח אותו בחזרה לכולל. וכך היה".

הרב בינדר מציין כי הרשת משקיעה, למשל, בחלוקת פרחים לציבור הנשים לקראת שבועות, מתוך מטרה לתת להם תחושה של שותפות בהחזקת התורה. "צריך לזכור, כי בלי האישה הבעל לא היה יכול ללמוד. האישה מחכה לעתים רבות לבעל אחרי יום עבודה, והיא, במקום לשוחח איתו, נאלצת להמתין בבית או לטפל בילדים, ולכן השכר של האשה הוא לא פחות משל הבעל. כמו שרבי עקיבא אמר: שלי ושלכם – שלה".

הפרחים לנשות אחוות תורה

 

חומה מפני סכנות העולם שבחוץ

 

הרב בינדר, מנהל הכוללים של "אחוות תורה" מספר עוד כי "מגמת ההתרחבות הבלתי פוסקת לה אנו זוכים בחסדי שמים, מעמידה כיום את בשורת 'אחוות תורה' באופן מוחשי באלפי בתי אב בישראל, אשר מממשים מידי יום ביומו קשר איתן של נפש ורוח עם בית המדרש ונשמתו, וקובעים בחייהם ובביתם את אורח החיים המרומם של בני התורה.

"אנו מתרגשים מידי יום ביומו לראות את המהפכה התורנית הגדולה בישראל מתממשת בקרב המונים מבני הישיבות העמלים לפרנסתם אך לא מוותרים לעצמם, מקפידים על הסיפוק הרוחני הגדול של לימוד ישיבתי וחורטים ביומם ובנפשם חוב קדוש של עמל התורה ושימור נשמת אפינו חרף עמל יומם השוטף".

אחד הסניפים המוכרים לרשת הוא של קהילת "נרו יאיר" שהוקמה על ידי ידידיו של יאיר דימנטמן ז"ל לעילוי נשמתו. החברים יסדו כולל "אחוות תורה" ברחוב רבי יוסי בבני ברק, בראשות הרב אביתר עמרני ובריכוזו של המייסד והרוח החיה שייקה וליס. הכולל החדש כבר חגג מספר סיומי מסכתות של לומדים שזכו לכך, וכמה מהם נערכו ב'שבת אחים' לרגל גומרה של תורה.

"צריך להבין", מסביר לנו אחד העובדים שלומדים ברשת, "כי בלי המיזם העצום הזה הרבה עובדים היו יכולים להידרדר מבחינה רוחנית".

לדבריו, "אין ספק כי המסגרת הרוחנית נותנת מעין תעודת ביטוח לציבור העובדים שחשופים לפלטפורמות האינטרנטיות הרבות והסכנות הרבות האורבות לכל אחד ואחד במקום העבודה. קביעת עתים לתורה שומרת על החרדי העובד שלא יפרוץ את הגדרות ומעניקה לו מעין חגורת ביטחון רוחנית".

סיום מסכת באחד הכוללים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.