עימות בין לפיד ופלוג? בנק ישראל דורש קיצוץ של כ-10 מיליארד שקל בתקציב 2015

אישור חבילת הצעדים של קבינט הדיור, בעלות התחלתית של כ-4 מיליארדשקל, היה בפועל יריית הפתיחה בגיבוש תקציב 2015, שהיה מתוכנן רקבאמצע אפריל.

‏באוצר הודו היום (ג') כי תוכנית הדיור של שר האוצר, יאיר לפיד, הקדימה את מועד תחילת גיבוש התקציב. ל"גלובס" נודע כי הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, אשר התנגד לתוכנית מע"מ 0% של לפיד, החל בימים האחרונים לבדוק את המספרים, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות.

 

 

‏האתגר הראשון של לוי ופקידי האוצר הוא למצוא מקור תקציבי לעלות תוכנית מע"מ 0%, שנאמדת ב-3 מיליארד שקל בשל אובדן הכנסות המדינה ממע"מ. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר לפיד ופקידי האוצר מתנגדים להעלאה נוספת במסים. אובדן הכנסות של 3 מיליארד שקל בשנה, בשילוב עם אי-העלאת מסים, יקשו על השגת יעד הגירעון השאפתני שעומד על 2.5% מהתוצר בלבד (כ-29 מיליארד שקל).

 

 

‏הטענה המרכזית נגד העלאת מסים היא כי ברמות המיסוי הנוכחיות, העלאה נוספת בשיעור המס תפגע בצמיחה, שממילא נמצאת ברמות נמוכות. רק אתמול עדכנה חטיבת המחקר של בנק ישראל את תחזית הצמיחה של המשק ל-2015. לפי התחזית המעודכנת, התמ"ג יצמח בשנת 2015 ב-3% בלבד (לעומת 3.4% ו-3.3% בשנים 2012 ו-2013 בהתאמה).

 

 

‏בסביבתו של לפיד מסבירים היום כי הכסף יגיע מהגברת הגבייה והאכיפה, כלומר מהמלחמה בהון השחור, מהקיצוץ בהטבות המס ומגביית הרווחים הכלואים של החברות. עם זאת, אלו הכנסות לא בטוחות ולא קבועות. זו הסיבה שגם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה בנאום שנשאה לאחרונה ביום עיון בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי יש צורך בהגדלת הכנסות המדינה באמצעות הרחבת בסיס המס (ביטול פטורים), או בהעלאת שיעורי המס.

 

 

 

‏אם חלופת העלאת המסים תיפסל על ידי הקברניטים והפקידים, חלופה אחרת היא לטפל בצד ההוצאה, כלומר לבצע קיצוצים בתקציב. לפי הערכות בנק ישראל, עודף ההתחייבויות לתקציב 2015 מסתכמות בכ-1% מהתמ"ג – 10.5 מיליארד שקל. פירושו של דבר, שכדי להתכנס ולעמוד בכלל ההוצאה החדש, הקובע גידול בהוצאה של 2.54% בלבד, יש צורך בקיצוצים נרחבים בסכום של כ-10 מיליארד שקל.

 

 

בתחילת החודש אושר סופית כלל ההוצאה החדש, לפיו ההוצאה תגדל בכ-2.6% ולא ב-3.8%. גם צעד זה נעשה בניגוד לעמדת בנק ישראל שדרש שיעור של 3%, כאשר האוצר דרש לחזור לקצב הגידול הטבעי (1.8%-1.7%). לפי הכלל החדש, קצב גידול ההוצאה ינוע בין 2.6% ל-2.8% בעשור הקרוב. ״פירושו של הצעד הזה היא מניעת העלאת מסים דרמטית ומניעת ניפוחהוצאות הממשלה מעבר לדרוש״, הסביר אז לפיד.

 

 

‏כבר בסוף 2013 התריע בנק ישראל כי הכלל החדש יעורר "צורך לבטל חלק מהתוכניות שהממשלה אימצה". יתרה מכך, בבנק ישראל סברו כי אם הצמצום יכלול תוכניות העוסקות בתחומים החשובים לצמיחה ארוכת – הטווח לרבות שיפור רמת החינוך, שיפור תשתיות תומכות צמיחה, תמיכה במו"פ – "תקטן היכולת לתמוך בצמיחת המשק בטווח הארוך". כמו כן, הם רומזים כי ההחלטה תגדיל את אי-השוויון.

 

 

‏עם זאת, בסביבתו של שר האוצר מאשרים כי הפעם יהיה הרבה יותר זהיר ולא יילך שולל אחרי פקודיו שהטעו אותו בתקציב אחרון וגרמו לו לאשר תקציב מדינה עם קיצוצים נרחבים, כולל העלאות מסים קשות והעלאת המע"מ שהתבררו כמיותרות.

 

 

כתוצאה מכך, הגירעון הממשלתי עמד ב-2013 על 3.15% תמ"ג בלבד, כלומר 32% פחות מהצפוי, כאשר כ-41% ממנו נגרם בחודש דצמבר 2013 בלבד. בינואר 2014 נרשם שיא כל הזמנים בגבייה ממסים (כ-25 מיליארד שקל), ובפברואר 2014 הגיע הגירעון המצטבר ל-2.7% בלבד – שפל של שנתיים וחצי (ומתחת ליעד הגירעון שנקבע על 3% תמ"ג).

 

 

‏יחסיו של לפיד עם פקידי האוצר ועם נגידת בנק ישראל נמצאים כעת במצב רגיש, על רקע המחלוקת סביב תוכנית מע"מ 0%, תוכנית הדגל של לפיד בתחום הדיור. לכן, הפעם יהיה מאוד קשה לשכנע את לפיד שיבצע "התאמה" כה גדולה בסך 10 מיליארד שקל והוא ידרוש לבחון היטב את המספרים.

 

 

‏בעקבות ה"פספוסים" של פקידי האוצר, המליצו כלכלני קרן המטבע הבינלאומית בדוח האחרון על ישראל על הקמת מועצה פיסקאלית עצמאית. באוצר סירבו לקבל את ההמלצה והסבירו כי בנק ישראל, לרבות חטיבת המחקר של הבנק המרכזי, משמש בפועל כמועצה פיסקאלית שמפקחת על האוצר בנושאי תקציב.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.