עיקרי הצעות החוק שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית

התכנית הכלכלית מתמקדת בשישה עקרונות מרכזיים – הפחתת יוקר המחיה, צמצום פערים, הגברת התחרות והצמיחה במשק, ייעול המגזר הציבורי, הגדלת היצע הדיור וצמצום ההון השחור

התכנית הכלכלית מתמקדת בשישה עקרונות מרכזיים – הפחתת יוקר המחיה, צמצום פערים, הגברת התחרות והצמיחה במשק, ייעול המגזר הציבורי, הגדלת היצע הדיור וצמצום ההון השחור.

הצעות החוק שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית מתמקדות בכמה עקרונות מרכזיים:

1. יוקר המחיה
• תכנית נטו חופשות לקיצור החופשות בבתי הספר- התוכנית נועדה לצמצם את הפער בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. במסגרת התכנית בימי חופשות חנוכה ופסח ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות חינוכית. התכנית החדשה היא תוכנית משלימה למהלך כולל שמובילים משרדי האוצר והחינוך במטרה להקל על נטל תשלומי ההורים, וכדי להרחיב את הסל החינוכי שמעניק המשרד גם בשעות הבלתי פורמליות.

• סבסוד צהרונים- במסגרת תכנית נטו משפחה – הוחלט על סבסוד צהרונים ברחבי הארץ. הממשלה אישרה את הארכת התכנית עד סוף שנת הלימודים התשע"ט. המסגרות מספקות העשרה לימודית ופעילות העשרה חברתית וחינוכית, מתן סיוע בהכנת שיעורי בית וארוחה חמה ומזינה.

• קיצור שבוע העבודה במשק הישראלי- שבוע העבודה יקוצר ל-42 שעות, זאת בכדי לשפר את האיזון בין עבודה לשעות הפנאי של העובד בחיק משפחתו. על פי ההסכמות, קיצור שבוע העבודה יבוצע ללא הפחתה בשכר, וממועד כניסת השינוי לתוקף, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, במקום 186 כיום. משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי לעובדים, והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום.

• מעבר בין בנק לבנק בלחיצת כפתור- במטרה לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל באמצעות הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין בנקים תתאפשר ניידות בין בנקים "בלחיצת כפתור"- מנגנון חדש לחלוטין, שיבטל את הבירוקרטיה המתישה שמתבטאת בריצות אל הבנק הישן והחדש, בהעברת כל הוראת הקבע מול המוטבים השונים, בביטול כרטיסי האשראי, בצורך להחליף שיקים למי ששולמו מראש, בהודעה למעסיק על שינוי החשבון ועוד. המהלך מבוסס על מנגנון טכנולוגי של "עקוב אחריי", שיקשר בין חשבון הבנק הישן של הלקוח לחדש. הלקוח יצטרך רק לבצע פעולות פשוטות שמסתכמות בפנייה לבנק החדש ויידוע שלו בדבר מספר חשבון הבנק הישן. הפחתת חסמי המעבר בין הבנקים צפויה להביא הגברת האיום התחרותי בין הבנקים וכך לשיפור השירות וירידה בעמלות ובריביות שמשלם משק בית בישראל.

• הסרת חסמים בייבוא אישי כאמצעי להפחתת יוקר מחייה- כחלק ממדיניות הממשלה להורדת יוקר המחיה, אושר פרק החקיקה ברפורמה להסרת חסמים קיימים ליבוא אישי המהווה ערוץ להגברת התחרותיות והפחתת המחירים בשווקים ריכוזיים. הרפורמה אותה הוביל משרד האוצר יחד עם משרדי ממשלה נוספים, מבוססת על עבודת ועדת היגוי שעסקה בחודשים האחרונים בבחינת החסמים ביבוא אישי, והדרכים לפתרונם. הרפורמה כוללת בין היתר קביעת כלל אחיד ודאי וברור לכמויות הניתנות לייבוא ביבוא אישי, יישום רפורמות משמעותיות במשרדי הממשלה השונים לטובת צמצום דרישות רגולטוריות לייבוא אישי, כדוגמת ביטול הצורך בקבלת אישור לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים רבים, וכן יצירת מערכת שקופה, מקיפה ונהירה לצרכן שתספק לו את כלל המידע הרלבנטי לייבוא אישי.

• הסרת חסמים לייבוא מוצרי תקשורת- כחלק ממדיניות הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי, על מנת להגביר את התחרות למען הורדת יוקר המחיה בתחום מוצרי הצריכה, אושרה רפורמה מקיפה בהליך ייבוא מסחרי של מוצרי תקשורת אלחוטיים. במצב הקיים הרגולציה של משרד התקשורת מאופיינת בנטל רגולטורי רב, אשר חורג מהנהוג במדינות המפותחות. כך, עבור ייבוא של מוצר תקשורת אלחוטי כמו מחשב נייד, טאבלטים, ראוטרים וכדומה, נדרש קבלת אישור משרד התקשורת טרום הייבוא עבור כל דגם מוצר. הליך זה אורך תקופה ממושכת, דבר אשר מביא להשתת עלויות גבוהות על היבואנים, שמושתות בהמשך על הצרכן. במסגרת הצעדים, הוקם צוות לבחינת כלל המוצרים שחייבים היום בקבלת אישור משרד התקשורת, על מנת לפטור כמה שיותר מוצרי צריכה מהצורך בכך. לגבי יתרת המוצרים, במסגרת המודל הרגולטורי החדש, יבואנים יוכלו לקבל את האישור לייבוא מוצר באופן אוטומטי ומקוון, לאחר הגשת הצהרה על עמידת המוצר בדרישות הטכניות של המוצר ושקיימים בידיהם מסמכים המעידים על כך. לצד זאת, הוגברו סמכויות האכיפה של משרד התקשורת על מנת לוודא שלא ייגרמו הפרעות לתדרי הרדיו במדינה. הצעדים הללו צפויים להפחית באופן משמעותית את העלויות העודפות בהליך הייבוא של מוצרי תקשורת אלחוטיים ובכך להביא להפחתת יוקר המחייה. החיסכון המשקי המוערך לאור השינוי המוצע הינו של מאות מיליוני ש"ח בשנה.

2. צמצום פערים

• תכנית סיעוד לאומית- במטרה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד הניתנים לקשישים אישרה הממשלה את תכנית הסיעוד הלאומית. התכנית תיכנס לתוקף כבר במהלך שנת 2018 ותכלול הגדלה משמעותית של שעות הסיעוד הניתנות לקשישים בביתם, הכנסת טיפולי שיניים לקשישים במסגרת סל הבריאות, הגברת המעורבות של קופות החולים בשיקום וטיפול הקשישים הסיעודיים בביתם והקלת נטל הבירוקרטיה.

• הרפורמה להוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים- על מנת לצמצם את ההוצאה של משקי הבית על ניתוחים, להקל על יוקר המחיה ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית, אישרה הממשלה החלת פיקוח על מחירי ניתוחים במערכת הבריאות הפרטית, כך שבשלב הראשון יתבקשו דיווחים על מחירים ורווחיות של הניתוחים בתחום, ולאחר מכן, ייבחן הצורך בקביעת מחירים מקסימליים לניתוחים פרטיים.

• שיבוב- במסגרת חוק ההסדרים שונה מנגנון ההתחשבנות בין חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי, כך שכספים השייכים לביטוח לאומי, ועד היום נשארו בכיסן של חברות הביטוח יעברו למוסד לביטוח לאומי, וישפרו את מצבו הפיננסי.

• הגדלת ההכנסה הפנויה של הורים עובדים באמצעות הרחבת מענק העבודה- מענק העבודה מהווה סיוע להורים עובדים שמשתכרים ברמות השכר הנמוכות במשק, תוך יצירת תמריצים חיוביים ותנאים כלכליים להשתלבות מלאה שלהם בשוק התעסוקה. במסגרת התכנית, יגדל המענק לאב עובד ב-50%. בנוסף, לצורך עידוד תעסוקה מלאה של בני הזוג ככלי מרכזי לצמצום העוני, להגדיל את המענק של בני זוג עובדים ב-30%, במידה ובן הזוג הועסק בשכר של לפחות 3,540 ש"ח. לבסוף, כיום גובה השכר החודשי שמזכה במענק עבודה המקסימלי עומד על 4,780 שקלים. מוצע להגדיל את גובה השכר המזכה במענק המקסימלי ל-5,000 שקלים על מנת להגדיל את מספר הזכאים למענק עבודה מלא.

3. הגברת התחרות והצמיחה במשק

• תכנית "נטו תעשייה"- חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית – במסגרת התכנית יוקצה סכום כולל של 1.15 מיליארד שקלים להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית בדגש על התעשייה הקטנה והבינונית, העלאת רמת פריון העבודה במשק והפחתת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי. בתוך כך, המשאבים יוקצו בין היתר לקידום הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדמות בתעשייה, עידוד מחקר ופיתוח, קידום הכשרת כוח אדם מיומן וכן הגברת הייצוא.

• רפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל- הרפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית, שהוסכמה עם פורום המכללות הטכנולוגיות בישראל, תאפשר העלאה משמעותית ברמת ההכשרה הטכנולוגית בישראל בהתאם לצרכי המשק, ותאפשר למכללות הטכנולוגיות לגדול מעבר להיקף הקיים וליהנות מתקציב מוגדל שיאפשר להן לממש את הפוטנציאל הלא ממומש הגלום בהשכלה הטכנולוגית. יתר על כן, הרפורמה מחזקת באופן משמעותי את הרגולטור המפקח על המכללות הטכנולוגיות לשם הבטחת איכות ורלוונטיות תוכניות הלימוד, וקובעת מסלול לימודים מרובד על מנת לאפשר התאמה טובה יותר של הלימודים לשוק התעסוקה ולרווחת הסטודנטים.

• עידוד המעבר לאנרגיות מתחדשות- במטרה להפחית את זיהום האוויר ולעמוד ביעדי הממשלה לייצור חשמל נקי מאנרגיות מתחדשות, קידם משרד האוצר בשנים האחרונות צעדים רבים להסרת חסמים לייצור חשמל באנרגיה סולארית. במסגרת חוק התקציב לשנת 2019, אושרה הארכת הפטור מהיטל השבחה למתקני פוטווולטאים על גגות בתים עד סוף 2020, והגדלת גודל המתקן מ-200 מ"ר ל-7000 מ"ר. הפטור יפחית עלויות ליזמים ויקטין את החיכוך עם הועדות המקומיות. מדובר בצעד משלים לפטור מהיתר בנייה למתקנים אלו. שני הצעדים יחד מפחיתים את הבירוקרטיה ויאפשרו חיבור של מתקנים סולאריים רבים על גגות בתים.

• צמצום נזקי הגודש ועידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים- הממשלה תתעדף התניידות לא ממונעת, תחבורה ציבורית ונסיעה שיתופית על פני תחבורה פרטית. מוצע לעשות שימוש בכלים כלכליים וטכנולוגיים מיטביים שנוסו בהצלחה בארץ ובעולם וביניהם: עידוד נסיעה ברכבים מרובי נוסעים ע"י פתיחת נתיבי תחבורה ציבורית לנסיעת רכבים מרובי נוסעים תוך שימוש באמצעי אכיפה טכנולוגיים הנהוגים בעולם. יישום ניסוי נעים לירוק (ניסוי שביסס שינוי התנהגותי בקרב נהגים שקיבלו תמרוץ כלכלי במידה והפחיתו השימוש ברכב פרטי בשעות העומס באזורי הגודש. לצד זאת, קידום פוליסות ביטוח לפי שימוש המעודדות שימוש מצומצם ברכב פרטי (pay as you drive).

• מתן ודאות לתקציב הספורט באמצעות ניתוק התלות בהימורים והמשך הסדרה וייעול שוק של ההימורים החוקיים- במטרה להעניק ודאות לתקציב הספורט הוחלט לנתק את התלות שלו בריווחי ההימורים. לאור שיוך רווחי המועצה להסדר הימורים בספורט למשרד התרבות והספורט יוגדל תקציב המשרד בכדי להקצות לענפי הספורט את הכלים הדרושים להעצמתו. ניתוק רווחי ההימורים מהקצאתו לענפי הספורט יאפשר לממשלה ליישם את מדיניותה בשוק ההימורים החוקיים.

• מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה- תיקון לחוק רישוי עסקים וחוק רשות הכבאות וההצלה. רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי, נכסים שאינם טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, תחנות משטרה, משרדי ממשלה, בסיסי צה"ל וכדומה) ובנייני מגורים. על-פי ההצעה תוקם ועדה לבטיחות באש שתהיה אחראית על האינטרס הציבורי המאזן בין שיקולים בטיחותיים לשיקולים נוספים, באמצעות אימוץ תקני בטיחות אש בינלאומיים והתאמתם לישראל ותוך הפחתת הסיכונים לנזק כתוצאה משריפות מחד ובחינת התועלת בדרישות מאידך. הוועדה תמליץ ותייעץ על אימוץ דרישות המניעה לנציב הכבאות, לשר לביטחון הפנים ולשר האוצר. הוועדה תביא להגברת השקיפות ותוביל להעלאת הרמה המקצועית בבטיחות אש.

4. ייעול המגזר הציבורי

• מדיניות הממשלה בנושא העסקת עובדים זרים בהיי טק- מוצע להקל על העסקתם של מומחים זרים בענף ההיי טק, על ידי קביעה כי גם הבאת מומחים זרים לתקופה של עד שנה תיעשה לפי הנוהל המקוצר, בשינויים המחויבים. כמו כן, רישיון השהייה והעבודה של עובדים כאמור יוארך באופן מהיר מדי שנה, וזאת עד לתקופה של עד 63 חודשים, למעט במקרים בהם יימצא שאין מקום להארכה. מוצע לייעל את המנגנון למתן היתרי העסקה לעובדים בעלי ידע בטכנולוגיה באופן שיקנה ודאות למציעים הפוטנציאליים בטרם הגשת הצעתם במכרז, בפרויקטים שמתבצעים בהתאם לחוק חובת המכרזים, ויבטיחו את העסקת העובדים הזרים רק כאשר הדבר הכרחי לביצוע הפרויקט, כדי לעודד תעסוקת עובדים ישראלים. עדיין תידרש הסכמת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשות האוכלוסין וההגירה ואגף התקציבים במשרד האוצר, בפרויקטים שמתבצעים מכוח חוק חובת מכרזים ובפרויקטים אחרים, ולא יידרש אישור השרים.

• צמצום מספר משרדי הממשלה- בהתאם לדו"ח הצוות המקצועי להתאמת מבנה הממשלה, מתוך מטרה לייעל את עבודת הממשלה, להפחית ולבטל כפילויות ביחידות ומשרדי הממשלה השונים ולהפחית בירוקרטיה, ובמטרה לתמוך במאמצי הממשלה בהפחתת עלויות ולהתכנסות למסגרות התקציב לשנת 2019, מיום כינונה של הממשלה הבאה יצומצם מספר משרדי הממשלה ל-17 משרדים.

5. הגדלת היצע הדיור

• עירוב שימושים- לצורך המשך יישום מדיניות הממשלה לייעול התהליכים בתחום התכנון והבניה מוצע לאפשר עירוב שימושים כך שלרשות המקומית תהיה אפשרות לשלב דיור להשכרה, מעונות יום ומעונות סטודנטים במתחמי תעסוקה. בנוסף מוצע לאפשר גם תוספת שימושים של מבני ציבור וגני ילדים באזורי תעסוקה, מסחר ומגורים וזאת בדומה לנהוג בערים מובילות בעולם.

• ייעול הליכי הוצאת היתרי בנייה לתשתיות לאומיות- במטרה לקצר את משך זמן הבנייה של תשתיות נדרש לצמצם ככל הניתן את הביורוקרטיה הקיימת ועל כן מוצע לאחד את הליכי הוצאת היתרי הבנייה לתשתיות לאומיות בוועדה לתשתיות.

6. צמצום ההון השחור

• צמצום השימוש במזומן ועידוד אמצעי תשלום דיגיטליים- במטרה לצמצם את היקף הכלכלה השחורה בישראל, המוערך בכ-19% מהתוצר המקומי הגולמי, מוצע להגביל את תקרת השימוש במזומן. התכנית תחולק לשני שלבים כשבשלב הראשון במגזר העסקי יהיה ניתן לבצע עסקאות בהיקף של-11,000 ₪ ובעסקאות בין פרטים ב -50,000 ₪. בשלב השני במגזר העסקי יהיה ניתן לבצע עסקאות ב-6,000 ₪ ובמגזר הפרטי ב-15,000 ₪. הנזק למשק ולחברה בישראל מקיומה של כלכלה שחורה אינו מסתכם בפגיעה בהכנסות ממיסים, שכן הכלכלה השחורה מהווה צינור חמצן לפשיעה חמורה וארגוני טרור, פוגעת בתחרויות במשק ובשוויון בחלוקת הנטל האזרחי.

• קידום מסילת רכבת נוספת באיילון- הקמת מסילת רכבת כבדה נוספת בפרוזדור איילון שתתמודד עם הגידול הצפוי בכמות הנוסעים ברכבת ישראל במעבר צה"ל הצפוי לנגב. על מנת להקים את המסילה הרביעית, קיים תנאי הכרחי והוא יצירת שטחי הצפה שיהוו פתרון ניקוז לנחל איילון על בסיס שטחים המצויים בחלקם בשטח מקרקעי בית הספר מקווה ישראל (בהתאם לתכנית המתאר המאושרת). נוסף לשטחי ההצפה שאינם דורשים הפקעה, נדרש להפקיע שטח בהיקף של כ- 60 דונם חקלאיים עבור שטח המסילה החדשה. על מנת לאפשר את קידום התכנית, נדרש לבצע שינויי חקיקה המובאים במסגרת חוק ההסדרים.

• ניהול ביקושים במערכת המשפט- במטרה להבטיח שמערכת המשפט תהיה נגישה יותר עבור אלו שזקוקים לשירותיה ושהנושאים בהם היא דנה הולמים את היכולות והערכים המוספים הייחודיים שלה. ניהול ביקושים יגרום לחלק מסכסוכים הנידונים כיום במערכת בתי המשפט להתיישב במנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים. לדוגמא: בוררות, גישור וערכאות מנהליות. בנוסף, המלצה להקמת צוות בין-משרדי שיבחן העברה של חלק מהעבירות הנדונות היום בבית המשפט לתעבורה לבחינה בפני גורם מנהלי.מליאת הכנסת אישרה את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2019

תקציב המדינה בשנת 2019 יעמוד על 397.3 מיליארד ש"ח, תקציב החינוך יעמוד על כ-60 מיליארד ש"ח תקציב הבריאות יעמוד על כ-38 מיליארד ש"ח, תקציב הרווחה וניצולי השואה יעמוד על כ-13 מיליארד ₪, קצבאות הנכות יעמדו על כ- 2 מיליארד ₪, ותקציב משרד הביטחון יעמוד על כ-63 מיליארד ש"ח. בשנת 2019 יעמוד הגירעון על %2.9 מהתוצר, ובשנת 2020 על %2.5 מהתוצר.
בין השנים 2014 – 2019 נרשם הגידול בתקציב החינוך עומד על 38% (16.6 מיליארד ₪ ), בתקציב הבריאות חל גידול של 60% (14.1 מיליארד ₪), בביטוח הלאומי נצפה גידול של 37% (12.95 מיליארד ₪), בתקציב לניצולי השואה עלייה של 41% (1.4 מיליארד ₪) ובתקציב הביטחון גידול של 37% (15.4 מיליארד ₪).

בין הרפורמות הנכללות במסגרת התקציב: תכנית נטו משפחה; תכנית הסיעוד הלאומית; מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור; הוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים; קיצור שבוע העבודה; הרפורמה לקיצור החופשות; רפורמה לניתוק התלות של הספורט בהימורים; צמצום השימוש במזומן; הגדלת היצע הדיור ועידוד השתלבות בשוק העבודה באמצעות מתן מענקי עבודה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.