דיון סוער בכנסת על נחל האסי

"לא על האסי לבדו" – סגנית יו"ר הכנסת, חה"כ קרן ברק, בדיון שיזמה בועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא המחלוקת על הנחל המרהיב בישראל שעליו השתלטו תושבי קיבוץ רמת דוד היא אמרה כי "כואב לה שיש מניעת גישה חופשית של אזרחים לנחל האסי על ידי קיבוץ ניר דוד":

"אני מברכת על קיום הדיון חשוב זה. ביקשתי לקיימו כבר לפני למעלה משלושה שבועות, כאשר נראה היה שזה ויכוח שולי בין שתי רשויות. היום, כולנו עדים לכך שנושא זה צבר תאוצה אדירה ונהיה חלק מסדר היום הציבורי הרחב. לא סתם זיהיתי את חשיבות הסוגיה כבר לפני כחודש, וארצה לנצל את ההזדמנות ולעסוק בדיון הזה בשני נושאים עיקריים: סוגיית הנגישות לנחל האסי ומציאת פתרון הולם עבורו, ודיון כללי ורחב יותר על אופן חלוקת המשאבים במדינת ישראל אשר יש לחדד."

לדבריה, "בעבר, הנחל עבר גם בבית שאן, ודווקא פעולות יזומות של המדינה הן אלו שגרמו לו להתייבשות בשטח העיר. אני מאמינה שזו בעיה פתירה שיש לטפל בה מיידית. הפתרון ידרוש איגום משאבים ותוכניות מפורטות, ואנחנו כאן כדי לסייע למשרדים הרלוונטיים, משרד המים, הכנת הסביבה, האוצר והפנים, להגיע לפתרון שיחזיר את הנחל והמים לבית שאן ויוביל לכך שתושבי בית שאן יקבלו את הפתרון עבורם."

"אני גרה בתל אביב כבר למעלה מ-20 שנה בקרבת נחל הירקון. מבחינתי – הדבר זהה- גם בתל אביב יש בתים על שפת הנחל, דינם כדין הבתים בקיבוץ ניר דוד. כפי שהירקון לא שייך לי ואני לא יכולה למנוע מאחרים להגיע אליו ולהנות ממנו , כך גם לתושבי ניר דוד אין שום זכות קניין מיוחדת על הנחל שתצדיק את ההגבלה שהם מטילים על הגישה לנחל האסי., היא אמרה.

"מקור הסכסוכים נובע מכך שמפת הגבולות בישראל מצביעה על אי שוויון בחלוקת המרחב בין רשויות מקומיות למועצות האזוריות – המשמעות של כך היא שמעבר לחלוקה הבלתי שוויונית של הקרקעות ישנה גם חלוקה בלתי שוויונית של הפוטנציאל הכלכלי שקרקעות אלו מניבות. ואכן רבות מהרשויות מצביעות על הנקודה הזו כמקור לפערים הכלכליים והחברתיים שהתפתחו עם השנים בין רשויות בישראל, בעיקר בפריפריה. כלומר לטענת גורמים רבים ברשויות העירוניות המצב החלוקתי בפועל מהווה מקור לפגיעה בפיתוח הכלכלי של רשויות מקומיות (בהיבט התכנוני והפיסקלי), בעוד שבלאו הכי הן מצויות במצב של תחרות האחת עם השנייה על פיתוח מקורות הון עצמאיים בתחומן."

"היום אמנם המציאות שונה תחת מדיניות משרד הפנים, אך צריך לומר שהסוגיה צריכה להיות בבת עיניהם של כל מי שערך השוויון חשוב לו, כל מי שמבין שצריך לבטל את האפליה כלפי ערי הפיתוח בישראל אחת ולתמיד, ולאפשר להם אופק של אוטונומיה והזדמנות שווה בחברה. צריך לקוות שהמהלך יושלם עד הרמה המקסימלית החותרת לשוויון, אך גם אם לא, אסור שהנושא ירד מסדר היום ואחרי כמעט 60-70 שנה בערך מאז שהוקמו ערי הפיתוח צריך לשים סוף לאפליה המתמשכת לגביהם שאותותיה ניכרים גם היום. אני מתכוונת להמשיך ולהילחם במהלך כל שליחותי הציבורית על חלוקת משאבים צודקת, חלק אחרי חלק ולא ארפה מהנושא״.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.