עיתונאי מעריב: "מה קרה לחסידות גור?"

העיתונאי והסופר שלמה שמיר ששורשיו נטועים חזק בחסידות גור כאשר אביו וסביו השתייכו לחסידות, כותב בעקבות פרשת וינשטיין: "משיחות עם עסקנים בחצר גור עולה כי היציאה בשאלה נבלמה זה כבר כתופעה כפי שהייתה בעבר אבל היא לא נעלמה לחלוטין". {"גור איננה חייבת דין וחשבון"}

העיתונאי והסופר שלמה שמיר ששורשיו נטועים חזק בחסידות גור כאשר אביו וסביו השתייכו לחסידות, כותב בעקבות פרשת וינשטיין: "משיחות עם עסקנים בחצר גור עולה כי היציאה בשאלה נבלמה זה כבר כתופעה כפי שהייתה בעבר אבל היא לא נעלמה לחלוטין".

בעיתון 'מעריב' פורסם טורו של שמיר, שכתב כך: "אסתי וינשטיין ע"ה לא הייתה הראשונה ואיננה היחידה שנטשה את חסידות גור והפכה לאשה חילונית. הטרגדיה שהתחוללה במשפחתה בעקבות עזיבתה את אורח החיים הדתי-חסידי איננה האסון והקרע המשפחתי העצוב הראשון והיחידי שידעו חסידי גור".

"ההיסטוריה של חסידות גור בישראל ובעולם רוויה במקרים של בנים ובנות שבגילים צעירים, לרוב עוד טרם נישואיהם, עזבו את המסורת המשפחתית ופרשו לעולם הגדול כחילונים לכל דבר. התופעה הזו, אגב, רווחת בחסידות גור הרבה יותר מאשר בחסידויות אחרות".

"היום קוראים לזה "יציאה בשאלה". בעבר לא היה לזה שם רשמי וידוע בציבור. ההגדרה המקובלת, שנלחשה תמיד בשקט בין יודעי ושותפי סוד היתה, שהוא או היא "נהיו חופשיים". נטישת בן או בת את המסורת החסידית של ההורים הייתה אירוע משפחתי, אינטימי, מוצנע. לא אלה שעזבו את הבית ולא אלה שנשארו בחסידות וידעו עשו מזה עסק. הנוטשים עשו זאת בהכרה מלאה, בראש מורם, בלי להתנצל ובלי לחפש עזרה וסיוע. חלקם שמרו על קשר עם ההורים ובני המשפחה החסידיים וחלקם העדיפו לשמור על מרחק".

גור עצוב

שמיר מוסיף: "אכן, היו גם מקרים של הורים שהגיבו בכעס על המרידה של צאצאיהם וניתקו עמם מגע, אבל אלה היו מקרים בודדים, וגם הם, בחלוף השנים ועם הזדקנות ההורים, הסתיימו בחידוש הקשר, הכרתי אישית בנים ובנות ממשפחות של חסידי גור שנטשו את מסורת אבותיהם לאחר שמאסו בדביקות המוקפדת של בני משפחותיהם".

"זה היה הצד השווה לאלה שנטשו ולאלה שננטשו – הדעה והשכנוע העצמי שזה לא עניין לציבור ובטח שזה לא עניינו של הרחוב. זאת היסטוריה שכוחה ולא ידועה היום גם לרבים מחסידי גור. אלה שעזבו בעבר את דרך אבותיהם החסידים לא ביקשו חשיפה, לא הפיצו את תמונותיהם ולא פרסמו ברבים סיפורים וחוויות מעברם. אם רחשה בלבם טינה כלפי האופי התובעני של חסידות גור, הרי שהם לא דיברו על כך בפומבי. לא היה להם שום עניין לפגוע בחסידות שעזבו או לנקום בהוריהם. גם אם היו רוצים לעשות כל זאת – היו מתקשים. לא היה אז אינטרנט ורשתות חברתיות וגם לא היו ארגונים ופעילים שדאגו לגורלם ולעתידם של היוצאים בשאלה".

"אלה ששואלים היום "מה קרה לחסידות גור?" הם אלה שאינם מכירים את חצר גור. בגור לא קרה שום דבר חדש. התקנות בתחום חיי האישות, שהפכו לאחרונה ליעד של ביקורת לעגנית והשתלחות בחסידות, הן תקנות ישנות שמיושמות מזה שנים באופן צנוע ושקט. אף אין זה סוד שלא מעטים מקרב החסידים אינם נוהגים בדיוק לפיהן. אבל איש לא עוקב אחריהם ושום עונש לא מושת עליהם. בגור קיימות גם תקנות אחרות, כאלה שאינן מעוררות תשומת לב משום שהן מונהגות ומיושמות באופן מוקפד בתחומים שאינם עסיסיים ומעוררים עניין כמו חיי אישות".

כינוס גור ליהדות התורה - קרדיט צילום: בן ארי בועז

"בישיבות ובכוללים לאברכים של חסידות גור נשמרת, למשל, תקנה של התעוררת משינה לפנות בוקר ללימוד שיעורי תורה. בתפילות שבת וחגים בבתי תפילה של חסידי גור מונהגות הפסקות בין התפילות שמוקדשות לשיעורי תלמוד. לפני שנים רבות, הנהיג האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר, הידוע בתואר "לב שמחה" (אביו של האדמו"ר הנוכחי) שורה של תקנות שמטרתן להגביל ולצמצם עלויות של חתונות ושמחות משפחתיות ושלפיהן, לחתונות מוזמנים רק בני משפחה ממעגל המשפחה הקרוב. משיחות עם עסקנים בחצר גור עולה כי היציאה בשאלה נבלמה זה כבר כתופעה כפי שהייתה בעבר אבל היא לא נעלמה לחלוטין. בשנים האחרונות, ואפילו ממש לאחרונה, אירעו מקרים של בנים למשפחות חסידיות ידועות בחצר גור, שהפסיקו לפקוד בתי תפילה, חדלו לקיים מצוות ואימצו אורח חיים חילוני

"גור איננה חייבת דין וחשבון לאף אחד – מלבד לאלוקים", אמר לי חסיד גור מוותיקי החצר. "נכון שנהוגות בגור תקנות בתחומים שונים. גם ביחידה צבאית נבחרת דורשים מהחיילים דרישות נוקשות מיוחדות. זה מה שקורה בגור. זו חסידות מיוחדת ונבחרת שדורשת ממאמיניה אורח חיים ממושמע ומוקפד. קורסי טיס מתחילים עם חיילים רבים ששואפים להיות טייסים אבל רובם נושרים ונשארים רק הקשוחים והטובים. זה מה שקורה בגור".

"אברך המנהל מוסד של חסידי גור, שבנו שירת ביחידה חרדית בצה"ל אמר בשיחה עמו: "אם כל כך רע אצלנו כפי שכותבים בעיתונים, אז איך זה שכל כך טוב? בשנות ה־60, בחג השבועות שבו חל יום הזכרון של האדמו"ר אברהם מרדכי, התפללו בבית המדרש בירושלים כאלף חסידים. בחג השבועות האחרון, הגיעו לחצר הרבי בין 15 ל־18 אלף חסידים. זאת קנאה. תמיד קנאו בחסידות גור".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. איך כל כך טוב אצלכם?

    קל למשוך קהל ע"י שטיפת מוח ותשלום על התבטלות.

    GUSS |
    הגב