עיתונאי קטן ושחצן • המבקר עונה למנחם רהט

עד כמה ניתן להרחיק-לכת בשם הליצנות וה"עם-ארציות"? מסתבר שאין גבול, וההוכחה האחרונה והכואבת היא מאמרו של העיתונאי מנחם רהט, המאשים את רוב גדולי ישראל בדורות האחרונים באכזריות כלפי החקלאים * "המבקר" עושה סדר עם דברי הליצנות * ותהי זו דוגמה לשיטה של עמי הארץ לרמות ולעוות את התורה ולבזות את גדולי ישראל

הליצן

ישנו רעיון נפלא של בעלי המוסר: הנה נשאלת השאלה, מדוע היה הקב"ה צריך לעשות את קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, שלא יאמרו ליצני הדור "מאבימלך נתעברה שרה". והרי הנס של שרה היה הרבה יותר גדול, שידוע שאיש יכול ללדת בגיל זקנה הרבה יותר מאשה. והרי בכל אופן זהו נס ברור. והשיבו בעלי המוסר, כי זו דרכם של ליצנים: אי אפשר לבלבל אותם עם עובדות. תטפח האמת על פניהם – וימשיכו בליצנותם.

כיוצא בזה אני אומר על דבריו הליצניים של העיתונאי מנחם רהט, שפורסמו למרבה הצער באתר חשוב זה, בענין "היתר המכירה". לו עצמו בוודאי לא יעזור כלום, וליצנויותיו ימשיכו. אבל לצורך אנשים יראי שמים העלולים להיות מושפעים מדברי הבלע הכעורים, מצאתי לנכון להגיב בקצרה על הענין.

אצטט בכאב וברעדה רק חלק קטן מדברי הנבלה שלו שפורסמו כאן, שכן רוב המאמר, שלמרבה הצער התפרסם באתר חרדי, מכיל דברי בלע ונאצה נגד גדולי ישראל, שאסור לשומעם.

כותב הליצן:

"מנגד התייצבו ברבות השנים מתנגדי ההיתר, שרובם ככולם נמנים – כמה לא מפתיע – עם מתנגדי רעיון תחיית עם ישראל בארצו. וכי מה היה איכפת להם להטיל על אחרים, חקלאי א"י, שיקיימו מצווה שהם עצמם פטורים ממנה, גם במחיר חרפת רעב? ממשיכיהם מוסיפים כיום נופך משלהם: חרפות וגידופים כנגד מאמְצי היתר המכירה.

"המדהים הוא שאותם מחרפים ומגדפים, נוקטים מבלי למצמץ בשיטת היתר המכירה ממש, כדי לדלג עימה בקלילות על פני איסורים חמורים שמדאורייתא ממש: ערב פסח הם 'מוכרים' חמצם לגוי ועוקפים את איסור "בל ייראה ובל יימצא"; באמצעות קומבינה של מכירה זמנית לנוכרי הם עוקפים בקלילות איסורי מתנות כהונה ובכור בהמה … בשבת הם מטלטלים בחסות חוטי העירוב; ועוד ועוד. כל המעקפים כשרים, רק לא היתר המכירה. זוהי ה'פרומקייט' (דתיות קנאית עצבנית) שלהם: הטלת עול שמיטה דרבנן על כתפי אחרים. ואם יגיעו חקלאים אלה לידי פת לחם – למי איכפת? העיקר שאת נפשם הצילו ממצווה, שכל כולה מדרבנן".

ילמדונו איפוא רבותינו: לדידכם, שהיתר המכירה הוא רק 'קונצים' וחוכא ואיטלולה, הרי שגם הפרוזבול שתיקן הלל הזקן הינו בגדר 'קונצים' וחוכא ואיטלולה. הגם הלל הזקן הוא בעיניכם מרוקחי ה'קונצים'? שהרי אין 'קונצים' למחצה, לשליש ולרביע. או-או".

** **

אין טעם להתווכח עם הליצן: ראוי רק לציין לציבור שכנגד הרבנים המתירים, שהיו אכן גדולי תורה ויראה, אך היו חמשה במספר, (וגם הם התירו רק באותו הדור וב"מכירה פרטית" וכפי שיבואר בהמשך), נמנים למולם רוב מנין של חכמי ורבני ישראל שכמעט כולם ללא יוצא מהכלל אסרו בכל תוקף לעבוד את הקרקע בשמיטה, ואסרו אכילת ספיחין, ואסרו עשיית סחורה בפירות שביעית.

המתירים, היו הגאון יש"א ברכה (שמחה לאי"ש יו"ד כו), הגאון רבי יהושע מקוטנא (ישועות מלכו יו"ד נג), הגאון האדמו"ר מסוכטשוב בספרו ה"אבני נזר" (ח"ב תנ"ח), הגאון הראי"ה קוק (במבוא לספר שבת הארץ ובשו"ת משפט כהן סג ואגרות הראי"ה תקנה), והגאון מהר"י לאנג (בתשובתו שנדפסה בס' חקרי הלכות דף מו).

כנגד גאונים חשובים וצדיקים אלו עמדו כאמור כמעט כל גדולי הדור מאז ועד היום, ונמנה רק חלק מהם ובקצרה: הנצי"ב (שו"ת משיב דבר ח"ב נ"ו), הגרי"ד סולובייצ'יק (בית הלוי ח"ג א) המהרי"ל דיסקין (בתשובתו שנדפסה בספר השמיטה סימן ע), הגר"ש סלנט (שם), שו"ת זכר יהוסף (עיין שנת השבע קלא), שו"ת שאילת דוד (סוף ח"א), האדמו"ר מראדזין (עין התכלת לב), מהרש"ם מבראזן (בריש ס' בית רידב"ז) מהרש"א אלפנדרי (שו"ת הסבא קדישא כב), שו"ת שפת הים (ח"ב, דף כ), הגר"מ קלירס (תורת הארץ), הגר"מ אריק (במכתב בריש ס' בית רידב"ז) , הגרי"מ אפשטיין (ערוך השולחן העתיד סי' טו), הגר"י ידיד הלוי (שו"ת שארית יוסף ח"ד), הרידב"ז מסלוצק (מובא בתחילת ס' בית רידב"ז), הג"ר יצחק ירוחם דיסקין (שם), הג"ר נחום וידנפלד (שם), הג"ר עקיבא סופר (שם), הגר"י אורנשטיין (עמק הלכה כב), הגאון האדמו"ר מסאטמר (קונט' שלוש תשובות).

ועוד בשנת תרמ"ח נדפס קול קורא מאת רבני וגאוני א"י (מובא בס' בית רידב"ז) וחתומים עליו עשרים ואחד מגדולי הדור ההוא נגד היתר המכירה, ובהם הג"ר יעקב יהודה לעווי, הג"ר יוסף חיים זוננפלד, הג"ר עקיבא יוסף שלזינגר, הג"ר משה נחום בהר"מ, הג"ר זלמן בהר"נ, ועוד רבים מגאוני הדור.

ובערב השמיטה תשי"ט נתפרסם קול קורא מגדולי ישראל למען קרן השביעית, לסייע לישובים שרצונם לשמור שביעית כהלכתה בלי היתר המכירה. וחתומים עליו שלושים ושנים מגדולי הדור ובהם האדמו"ר מסדיגורא, האדמו"ר מגור (הבית ישראל), האדמו"ר ממודז'יץ, האדמו"ר מביאלא, האדמו"ר מאוז'רוב, האדמו"ר מטשורטקוב, האדמו"ר מלעלוב, האדמו"ר מוויז'ניץ, ראב"ד ירושלים הג"ר פנחם עפשטיין, גאב"ד פרשבורג הג"ר עקיבא סופר, הגאון מטשעבין הג"ר דב באריש ויידנפלד, הג"ר יחזקאל אברמסקי, הג"ר אליעזר יהודה פינקל (ראש ישיבת מיר), הג"ר יחזקאל סרנא (ראש ישיבת חברון), רבי זלמן סורוצקין, הג"ר יעקב ישראל קניבסקי, הג"ר ישראל משה דושינסקי (ראש ישיבת בית יוסף צבי) ועוד ועוד.

ואף גדולי ישראל הספרדים בדור האחרון התנגדו בתוקף רב להיתר המכירה. עיין בס' שארית יוסף לגאון רבי יוסף ידיד הלוי (ח"ד דף י"ט והלאה) שהאריך מאד בענין זה והביא את דעותיהם של הגאון רבי אהרן עזריאל, הגאון רבי יוסף רחמים פרנקו, הגאון מהרש"א אלפנדרי, ועוד. וכן הורו במפורש הגאונים רבי עזרא עטיה

ורבי יהודא צדקה, ורבי בן ציון אבא שאול, ורבי יעקב מוצפי, ורבי יעקב חיים סופר, ועוד. וכמובן נזכיר את הגאון החזון איש זצ"ל וגדולי תלמידיו.

ובדורנו התפרסם בתאריך אלול תשס"ז, מכתב שכותרתו "הנותן יד להיתר מכירה נותן יד לעקור מצוה", בחתימת גדולי הדור הג"ר יוסף שלו' אלישיב, הג"ר מיכל יהודה לפקוביץ', הגראי"ל שטיינמן, הג"ר שמואל הלוי וואזנר, הג"ר שמואל אויערבאך, הג"ר חיים קניבסקי, הג"ר חיים פנחס שיינברג, הג"ר מאיר צבי ברגמן, הג"ר נסים קרליץ, הג"ר יהודה שפירא, הג"ר נתן צבי פינקל, הג"ר יצחק שיינר, הג"ר נסים טולידנו, הג"ר יהודה עדס, והג"ר גרשון אידלשטיין.

בתוך המכתב נאמר בין השאר:

"והנה כידוע כי לפני כמאה שנה בעת דוחק גדול של פיקוח נפש היו מגדולי ישראל אשר התירו כהוראת שעה לסמוך על היתר מכירת הקרקע אולם ברור כי בזמננו הדבר פשוט וברור שגם המתירים לא נתכוונו להתיר לעת כזאת, ואין שום גמירות דעת במכירה זו, והנותן יד לעשות "היתר מכירה" נותן יד לעקור המצוה, ודעתנו דעת תורה שאסור להסתמך על "היתר" זה, ואין הדבר נתון לחילוקי דעות עדות וקהילות, וכל בר ישראל חייב בשמיטה כהלכה".

(נוסיף אנו ונציין: ההיתר שניתן אז היה באופן של "מכירה פרטית" שביצע כל חקלאי ולא "מכירה כללית" אוטומטית של כל קרקעות המדינה. כמו"כ היה אז תוקף מחייב למכירה ולא היה נדרש אישור טאבו. כמו"כ יש לזכור שאף המתירים אסרו לעשות עבודות דאורייתא ע"י יהודים).

** **

ובכן רבותי היקרים, בינו נא זאת: העיתונאי מנחם רהט "הצדיק" "והלמדן" שניכר מכל כתיבתו גסות רוח שאין כדוגמתה, הוא "דואג" לחקלאים, וכל גדולי עולם האלה הם לא אכפת להם, כן כן, הם שהיו מלאים באהבת ישראל ואליהם פנו אלפים ורבבות מכלל ישראל לעצה וברכה, הם שהשתתפו באמת בצערם של ישראל והיו בוכים עמם בעת צרתם, "להם לא אכפת מהחקלאים שיסבלו חרפת רעב", אבל "הרב הקדוש" הרב רהט "הידוע" בגדולתו העצומה (שכל חכמי ישראל הנ"ל כקליפת השום לפניו), הוא בעל לב רגיש ודואג לחקלאים…

ישפוט הקורא על מי עיתונאי קטן ושחצן זה כותב את דבריו: על אנשים שלא הגיע לקרסוליהם לא בעמלה של תורה ולא בידיעתה ולא בהבנתה וגם לא באלפית מאהבת ישראל שהיה ויש להם.

ולא נחה דעתו של העיתונאי הקטן עד שהוא מעיז פנים ומצטט בהמשך מאמרו, אימרה של הגר"ח מבריסק נגד "הקנאים". אל תבלבלו אותו עם העובדות הברורות שכל צאצאיו ותלמידיו של הגר"ח זצוק"ל, כולם לא מקבלים את היתר המכירה.

אכן מתברר, כפי מאמרם של גדולי המוסר, שאין גבול לליצנות.

הכתבה שעוררה סערה

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. מבקר קטן ושחצן. מסתבר שהדת שלך אינה הדת שלנו. הדת שלך היא דת רפורמית, שמעלה על ראש שמחתה את ה-פרזיטיות ואת ההתעלקות. וכי מה באמת איכפת לפרזיט שהחקלאי מאבד את מטה לחמו? שיהיה גם הוא פרזיט ובא לציון גואל. יש מסתבר רפורמים מצד אחד שלנו ורפורמים (חרדים) מצד שני שדצתם אינה יהדות אלא דת חדשה – דת החרדיות. לגביך ולגבי שכמותך, המתעלקים על הציבור ומרחיקים עיניהם ממוצוקותיו של החקלאי המפרנס עצמו בשנת שמיטה שהיא לכל הדעות מדרבנן ולדעת רבים אפילו לא מדרבנן אלא מידת חסידות, אמר כבר הרמב"ם את דברו: כָּל הַמֵּשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעְסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה, וְיִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה – הֲרֵי זֶה חִלַּל אֶת הַשֵּׁם, וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה, וְכִבָּה מְאוֹר הַדָּת, וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ, וְנָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא: לְפִי שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה.
    אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַנִּהְנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ, לֹא תַעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדַּל בָּהֶם, וְלֹא קֻרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם. וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ, אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנֹא אֶת הָרַבָּנוּת. וְכָל תּוֹרָה שְׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה; וְסוֹף אָדָם זֶה, שֶׁיְּהֶא מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת.
    מִשְׁנֵה תּוֹרָה לְהָרַמְבָּ"ם, סֵפֶר הַמַּדָּע, הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, פֵּרֶק ג

    המבקר השני |
    הגב
  2. כבוד תורתו והדר גאון עוזו רשכבה"ג המבקר הקטן והעלוב,
    עד מתי אתה מ עוות עלינו את הכתובים ומבקש לסמא את עינינו?
    אחרי שהיקאת והשפרצת וליכלכת וטינפת וטימאת, עדיין לא השבת לטענתו העניינית של מנחם רהט. ואולי עשית כך מפני שאין תשובה אמיתית בפיך. וכדי להסתיר עובדה זו לקחת פיסקה ממאמ5רו של רהט וקיצצת בנטיעות כרוח הביקורת הטובה עליך. חזרנו איפוא אל המאמר המקורי, והתברר סופית שלא השבת לטענוה המרכזית העוסקת ב'קונצים' של חכמי ישראל בכל השדות, לאפשר לעם שבשדות לחיות עם ההלכה ולא נגדה, מה שנקרא הערמה (ואין זה חלילה ביטוי שלילי, שהרי מצינו משנה מפורשת: "כיצד מערימין על הבכור: מבכרת שהיתה מעוברת, אומר מה שבמעיה של זו וכו'"), ז"א שחז"ל במפורש לימדו אותנו להערים על מנת שנוכל להתקיים עם התורה, מה שהיום נקרא בפי עמך "קונצים".
    עם כל הלומדעס שלך, רשכבה"ג המבקר, לא השבת כיצד אתה חי עם ההערמות הבאות (ואני לוקח זאת מהמאמר המקורי ןלא מהציטוטים המקוטעים שלך):
    1. מכירת חמץ לגוי בפסח – בשעה שהחמץ שאיסורו מדאורייתא ולדורות, מצוי בעין בבית. האין זו הערמה גמורה על דברי תורה? איך אתה חי עם זה, מר מבקר קטן?
    2. איסורי מתנות כהונה ובכור בהמה נעקפים בקלילות אלגנטית ע"י קומבינה. זה לא מפריע למר?
    3. אתה ושכמותך משלמים ריבית (בהלוואות) ומקבלים ריבית (בפעילויות בנקאיות ומסחריות שונות) שזה איסור גמור מדאורייתא ואתה חי עם זה יפה מאוד.
    4. בשבת אתה מטלטל – אני מניח – ברשה"ר בחסות חוט עלוב שמתנוסס מעל לכלונסאות, בניגוד לאיסור תורה וגם עם זה אתה חי יפה.
    ולא אאריך בדוגמאות נוספות, שכלל ולכלל לא מפריעות לך. ורק היתר מכירה בשמיטה שהיא לכ"ע מדרבנן מזעזע אותך. היזהרו מן הצבועים. אכן, צביעות.
    אין לנו אלא לחזור על דברי הגאון מבריסק זצוק"ל: "חסרונם אינו מפאת חולשתם בדת אלא דווקר רק משום הפרזתם בדתיות, ודתיות יתר אינה הדתיות של הקב"ה נותן התורה".
    צר לי לבשר לך, ביקורתן קטן ועלוב, שדתיותך (דער פרומקייט) אינה של נותן התורה.
    כמה חבל!

    אריסטון |
    הגב
  3. ישנה אימרה ידועה הקובעת כי להיות 'מבקר' הוא המקצוע הכי קל בעולם0: אתה לא חייב לעשות כלום, רק לבקר אחרים. מסתבר שהמבקר שלנו נמנה על סוג של מבקרים מן הדיוטא היותר תחתונה: מגבב דברים ואינו מצליח לשכנע אותנו במיל. לצערי רק עכשיו נקלעתי למאמרו הבוטה והמפולפל של המבקר, ואני מוכרח להודות לו, בבחינת הכרת הטוב. קראתי ועיינתי והגעתי למסקנה שהוא עובד בפול גז בניורל. לא השכנעתי וספ-ק אם המבקר הקטן והעלוב שלנו שיכנע את עצמו. אבל מה? שיתגולל בקיאו. לעניו"ד השתכנעתי הפוך, שמנחם רהט צודק. מה ששיכנע אותי זה הציטוט שהבאת, והטענה שחכמי ישראל לדורותיהם נמנעו מללכת עם הראש בקיר, מה שלא קורה לצערנו, מאז תחולת עידן ה"חומרעס" שהופכות לנגד עינינו לקולעס והדברים ידועים. (לא אצטט כאן חומרעס של החזו"א שהפכו לקולעס שבקולעס, והדברים ידועים, אבל המבקר שלנו – מה איכפת לו מן האמת?). בכל אופן תודה לכבוד הרב הגאון הגדול (על משקל ה'גדויילים' של עלוני הזבל 'יתד נאמן' ו'הפלס' שהכותב המבקר הנכבד משתייך אליהם ומשתווה להם) על שהביא לידיעתו את הציטוט מכתבתו של מנחם רהט, שנעלמו מעינינו והודות לטוב ליבו של המבקר הובאו לידיעתנו.

    קורצ'אק |
    הגב
  4. צריך יותר להזביר מדוע היתר–המכירה של אז אין לו תוקףהיום
    וגם כל רשימת הרבנים מיותרתת הדברים ידועים ומוחלטים
    אבל המאמר המצויין סותם פיהם של מרשיעי ברית וגסי רוח כדוגמת העיתונאי הליצן
    ויפה כתבת "המבקר"

    חיימון |
    הגב