עלויות הכשרות? נסיון לרדוף צרכני הכשרות

בדיון שהתקיים היום בועדת הכלכלה התחייב היו"ר, ח"כ איתן כבל כי הוא יפרק את מה שהגדיר כ'מונופול' הכשרות של הרבנות. מקלב טען כי מדובר ברדיפת צרכני הכשרות. {אישור להשגחה פרטית?}

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, קיימה היום דיון בעלויות הכשרות בישראל על מוצרי המזון, לבקשת ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) בעקבות תחקיר ששודר אתמול בתוכנית "המערכת" בערוץ 2. ח"כ שטרן אמר בפתח הדיון כי הציבור התייאש מהבעיות בנושאים של דת ומדינה מאחר שהבין שהמערכת הפוליטית לא תפתור אותם. "התוצאה של הייאוש היא שאנשים לא עוזבים את הרבנות אלא את היהדות", אמר.

הוא הוסיף כי "צריך לנתק את מה שדבק במערכת הכשרות, שהפכה כמעט למילה נרדפת לשחיתות". לדבריו, דוח האוצר שהוצג אתמול בתחקיר מעלה כי עלות העודפת של המונופול בכשרות היא 600 מיליון שקלים. "אם זה לא כלכלי אני לא יודע מה זה כלכלה ואם זה לא חברתי אני לא יודע מה זה חברה. הכשרות הפכה כר פעולה לחילול השם ולא לקידוש השם".

איתן כבל אמר כי הקבוצה שנושאת בנטל הכלכלי הכבד ביותר של הכשרות זו הקבוצה הדתית הכי חלשה. הוא הוסיף כי מה שמפריע לו יותר מכל הוא ש"הרבנות לא עושה את עבודתה, בלשון המעטה. היא כאילו הרגולטור, אבל היא במקום הכי נמוך בשרשרת ההשגחה של המזון והיא חזקה רק על אלה שאין להם גב פוליטי. זה מאבק פוליטי שהוא כלכלי מאוד, ולא לוקחים שבויים בקרב הזה".

מנגד, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס, אמר כי לפי מסמך של משרד התיירות עולה כי העלות הישירה של הכשרות היא רק 0.9% מהמחזור של בית מלון למשל. הוא הוסיף כי הכשרות מוסיפה רק 30 אגורות למחיר קילו עוף שנמכר היום ב-17 שקלים ושכר המשגיחים עומד רק על 37 שקלים לשעה. "אנחנו לא אחראים על הבד"צים ומי שרוצה מותג משלם יותר. אני מסכים שמי שנושא בעול זה ציבור חלש, אבל הוא מוכן לשלם יותר", אמר.

ח"כ אורי מקלב טען במהלך הדיון כי "נדמה כאילו שדנו בכל הוצאות העסקים והסיבות ליוקר המחייה ונשאר 'לטפל' רק בכשרות. זה מזכיר את רב החובל שראה שיש עומס בספינה וכדי להקל עליה החליט לזרוק את הטלית והתפילין". לדבריו "לאותם חברי כנסת שמתלוננים מדוע רק הרבנות מפקחת על הכשרות אין כל בעיה שמשרדי הממשלה הם המפקחים היחידים בכל הקשור להוראות בטיחות, כיבוי אש וכדומה. זו צביעות מתוך מטרה אחת – של רדיפה".

מקלב הוסיף כי "חלק מאותם חברי הכנסת עומדים מאחורי 'כשרות' אלטרנטיבית שפועלת בניגוד לחוק". לדבריו, "הם שואלים על עלות הכשרות – אבל שוכחים לשאול כמה הכשרות רווחית לאותם עסקים. הדרישה לכשרות מהדרין ולכשרות בכלל הולכת וגדלה רק משום שהציבור דורש זאת".

"אין עוד תחום שכוחות השוק בו משמעותיים כמו בתחום הכשרות", אמר מקלב וציין כי "גופי הכשרות אינם כופים על איש לקבל כשרות מהודרת, אבל העובדה היא שמפעלים גדולים וטייקונים הם שבוחרים את הכשרות המהודרת שהם מעוניינים בה, משום שלמוצרים כשרים יש דרישה בשוק וכבעלי עסקים מעוניינים מבינים שכדאי להם לעשות כך. בסופו של דבר לכשרות יש כדאיות כלכלית גדולה".

יו"ר, הוועדה, ח"כ איתן כבל סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לקיים דיון נוסף בעניין, שכן הוועדה נגעה רק בקצה הקרחון של הבעיה. הוא הוסיף כי יפנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת וידרוש תשובות בצורה מסודרת לשאלות שעלו בדיון. "אף אחד לא ייקח אותנו למקום של מאבק מול הדת, אנחנו יוצאים למסע לא נגד הדת ולא מול הדת אלא למען הדת. אנחנו יוצאים למסע קשה בשביל אלה שרוצים כשרות ושומרים על הדת – ונביא שינוי. הרבנות הראשית לא תהייה מונופול וזה יקרה עוד בחיי – לא יהיה כפל תשלום על אמונה", אמר.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.