על אסתי, והרבה דמעות

עושה כרצונו: לא ביקורת והגיגים. שילת ל, חרדית מודרנית קראה הלילה את הספר של אסתי וינשטיין ולא הפסיקה לדמוע, בבוקר היא החליטה לשתף אתכם הגולשים על התחושות. {דעה }

מעולם לא חשבתי שאפרסם דעה לספר כלשהו בציבור הרחב.  אך מאז שקראתי בו אתמול רוחשות וגועשות בי מחשבות מבלי שליטה.
חשבתי לשתף אתכם בהגיגים שמתרוצצים במוחי.

מי שלא קרא אותו וגם לא יקרא – אשריו. מקנאה בו על השליטה העצמית, על הבריאות המחשבתית וההתנהלותית, על הזהות העצמית הנוקבת, על ההתמקדות האיתנה באחוזי הטוהר והזוך שביקום.

מכיוון שקיימים בי עוד אחוזים ניכרים הטעונים שיפור, ושכנעתי את עצמי שאני מסוגלת לשאת באחריות התוצאות, מצאתי את עצמי קוראת בו,קראתי ולא עזבתי.
הלילה שלי היה רטוב כפי שלא היה מזה זמן ניכר.
בכיתי על חיים, על חוסר אונים, על סבל, על בלבול, על ייסורים, על חוסר צדק המתאפיין בכאב חד ומפלח שאני עדיין מחפשת מיום בואי לעולם, על מבנה חברתי כוזב, על חידות זועקות ובלתי פתורות.

וכל זה בידיעה שהכותרת "אשם" בכל זאת ריקה מתוכן. ולא באמת מהווה פתרון לכל המשוואה המדממת הזו.

מצד אחד, מתוארת עלילה רוויות סבל ומכאובים הבלתי ניתנים להעלות על הדעת, מצד שני, הרגשתי שהדמות שמתוארת מתאפיינת ביצרים ודחפים שונים משלי, מעולם לא הגעתי למחוזות ברמה המתוארת שם, גבולות הדמיון רחוקים מעט ממה שאני רגילה לזהות ולהכיר באדם הממוצע.
מצד שלישי צריך לזכור שכל אדם שונה ביצרים הטבועים בו, במידה מסוימת זה מעבר לבחירתו. יכול להיות שכל המערכת הזו, גדלה והתעצמה דווקא בצל הקיצוניות שחוותה, המצבים הקשים שעברה.

תחושה חזקה שלא עזבה אותי ורק התגברה מדף לדף היא החוסר יציבות שהמשפטים הקנו לי, הניגודיות הבולטת שצפה כל הזמן שאיפינה את ההרגשות שתוארו, המצבים הקיצוניים שצוינו, מצאתי את עצמי מתבלבלת כמה פעמים בעמוד אחד, וקוראת שוב ושוב את המשפטים כדי לוודא שעיניי לא מהתלות בי.

הרגשתי שנתנו לי להציץ בנדנדה מסחררת למדי, ריחמתי על הבן אדם שהתנדנד שם.

נקודה מעניינת ציינתי לעצמי שהתגבשה בתוכי, היא הפחד והמצפון כל פעם מחדש מלקרוא סיפורי חיים של חוזרים בשאלה. וגם עכשיו, ככל שאר הפעמים אחרי שעשיתי זאת, משהו בי נשם לרווחה.
לא הציגו בפני קושיה על קיומו של אלוקים, לא עוררו בי ספקות באמונה, לא חידשו כלום בעצם בתחום הלוגיקה ההגות והאמונה.
זה הכל שאלות ישנות, סוגיות צער וסבל, שלא נדע.

היא טוענת עד סוף הספר "אלוקים הוא החבר הכי טוב שלי". בסה"כ זו אישה שחוותה מציאות של סבל עולה על גדותיו, שלא הצליחה להכיל, ועל כן היציאה החוצה.
נזכרתי בדברים קשים שעברו עלי, נסיונות, שהביאו לצערי לפעמים בריחה מהמציאות, גם בתחום רוחני. אי אפשר להבין ולדון, היא בעצמה כותבת שהרגישה שאם היא פה אז לא מסוגלת יותר להמשיך בהווה המייסר והדוקר הזה.

ונזכרתי בסיפורים דומים, שעוררו בי גם כן את המסקנות הנ"ל, בדרך כלל מציאות חרדית קיצונית, שהובילה לתוצאות דומעות כגון אלה.
אין אף אחד שתיכנן את זה, אין חיה מרושעת שעומדת מאחורי הגדר וזוממת באכזריות את התהליך, אחרי הכל יש כאלה שדרך של קדושה יתרה הולמת את דרגתם, רבים מתעלים, מגיעים לדרגות נשגבות בשל כך.

8 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. כל מה שמתואר שם זה לא נכון בעליל !!!

    לא נתנו לבעל לשעבר להגיב
    לא פירטו את כל מחלות הנפש של המנוחה
    כמה חבל על כל כך הרבה ליכלוך – למטרת הליכלוך.

    משה |
    הגב
  2. הכותבת אינה חרדית, בוודאות.
    כתבה מגמתית, בדיוק כמו אותם גורמים המלבים שנאה בין אחים.
    וכולם יודעים על מי אני מדבר.
    הגיע הזמן לגדוע את שיח השנאה ולהרבות אחווה שלום ורעות.

    יוסי |
    הגב
  3. גם אני קראתי את הספר ואני בעלת תשובה ב"ה … אבל מכל הנאמר בסיפור לפי הבנתי יש הרבה דימיון וגוזמה אני מבינה שהיא עברה דברים קשים עם בעלה אבל איפה שהוא נראה לי שגם המון או חלק מהדברים דימיון ולא מצאיות. לא חלילה אומרת שהכל שקר יש דברים נכונים בדברייה אבל הרבה דברים דמיוניים ומבינים שהיא במצב נפשי קשה ומבולבל ממש מסכנה והבנות עוד יותר … שתנוח במשכבה בשלום

    אסתר המלכה |
    הגב
  4. אם את מבינה, שיש שם מצבים קיצוניים – אז תביני גם שהספור עצמו מסופר מזוית ראיה קיצונית, בלתי יציבה, שכושר השיפוט שלה פגום.
    מי מאתנו היה רוצה להבחן בעינים של אדם, יקר ככל שיהיה, אך לוקה בנפשו???
    בעלה עבר את זה!!!

    רעות יוחאי |
    הגב
  5. אסתי באמת לא התאימה לאורח החיים החסידי, אבל בסופו של דבר הנפילות שלה לא היו קשורות לזה והיו בגלל היצרים שלה ושל הגרוש שלה, משהו שקורה לעוד אנשים, רק בפחות דרמטיות.

    זאב |
    הגב
  6. כרגע "חרדית מודרנית" ובעקבות קריאת הספר תהפוך ל"חילונית כופרת"

    יהודית |
    הגב
  7. הכותבת כנראה תכפור בהשי"ת בעקבות קריאת ספר הכפירה הנ"ל.

    "אסתי אסתי" די נמאס! מי זאת בכלל? |
    הגב