"על הניסים": נשים גדולות מהחיים על הקשיים ועל הניסים

שירה מילר ואסתי קרמר, נשים גדולות מהחיים, מספרות לנו על הנס הפרטי שלהן. דווקא מהקושי שלהן הו רואות בחיים רק את האופטימיות ואת הניסים היומיומיים שלהן. ההשראה של כל אחת מהן תיתן לכולנו כוח להודות על כל דבר שהוא לא מובן מאליו…

שירה גלבר-מילר

שירה מתחילה את הראיון ואומרת לי: אני בסה"כ אישה נורמלית, ממוצעת, והסיפור שלי כמעט ידוע לכולם אבל אני יודעת להודות ולהלל גם על הקושי שלי ומשם גם על המשפחה המקסימה והנהדרת שיש לי היום!

אז ככה: שירה איבדה את בעלה באופן פתאומי לפני 4 וחצי שנים. כשהיא מספרת לי את הסיפור אני נזכרת ביום ההוא בלא מובן הזה. היא ממשיכה: "יצאנו ליום עבודה רגיל ושגרתי שמהלכו בעלי היקר קיבל אירוע לבבי מאוד מסיבי שבעקבותיו כעבור כמה שעות הוא נפטר. מצאתי את עצמי חוזרת הביתה לבד עם 3 ילדים קטנים ומתמודדת עם החיים ועם האובדן בצורה הכי קשה וחדה שיש לעולם להציע לי בלי פילטרים וריכוך".

שירה, ספרי לי על הנס הפרטי שלך?

הנס שלי זה החיים! במהלך השבעה על בעלי היקר והצעיר אני מגלה שאני בהריון. זה הנס שהיום אני יכולה לדבר עליו כקרן אור של חיי הילד שנושא את שם אביו משמר את זכרו בשמחת החיים האמיתית והענקית שיש בו.

הניסים המשיכו וליוו אותי לאורך כל הדרך, האפשרות לקום מתוך כל ההריסות ולהקים בית חדש. לפני שנתיים נישאתי בשנית והיום אנחנו חובקים ילדונת קטנה ומקסימה. "משפחה נורמלית" כמו שאומרת ביתי הגדולה. הילדים ברוך ה' שורדים ושמחים, מחייכים ובריאים בנפשם וכל זה לא מובן מאליו.

ומה עם התמודדות היומיומית שלך?

התמודדויות תמיד היו ותמיד יהיו כמו להכיס ילד לבית ספר שבועיים אחרי פטירת אביו, הפחד שלהם לעבור  את "מצעד הבושה" משער בית הספר ועד הכיתבה היה עצום. וב"ה הצוות כל כך עטף וחיבק אותם לאורך כל הדרך. בטקס סליחות המנהל לקח את הבן שלי כעוזרו האישי – כל הילדים היו עטופים בטלית על ידי האבות שלהם ושלי על ידי המנהל שלא שכח למרות כל הילדים והארגונים של בית הספר.

9 חודשים אחרי הפטירה ללדת ילד רביעי לבד. רק אני והקב"ה באמבולנס בדיוק על אותו כביש ששלומי נפטר בו, זה היה הפחיד אותי והעצים אותו. ברית, בת מצווה או בכלל שבתות וקידוש במנגינה של אבא. אני יכולה לומר לך שהיו לי מלא חיבוקים אינסופיים שהקב"ה שלח לי בלי סוף.

ומה ההפי אנד שלך?

"זכיתי להכיר את בעלי, להקים בית מחדש, זכיתי לכתף ענקית ולבן זוג שהולך איתי צעד בצעד, תומך וחולק. זכיתי לראות את הקב"ה איתי צמוד, להרגיש את קרבתו ואת האור המחמם שלו  בימים קרים ואני ממשיכה להרגיש אותו גם היום בטוב וברגיל זה נכס עצום לחיים".

נקודת אור שלך ומסר לכולנו?

"הכל אפשרי! אנחנו עצומות, חזקות וגיבורות. אמנם לפעמים אנחנו "מעטים" אישה – מה היא כבר יכולה לעשות ? אבל אין ספק שאנחנו יכולות להיות לרבים ולגיבורים . הקב"ה נתן יכולות לכל אחת ואחת מאיתנו את הכוחות להתמודד עם כל קושי. צריך רק לחפש ולמצוא אותם. לאורך כל הדרך ובכלל, עד היום, אני תמיד מחפשת לראות ולמצוא את הכוחות. צריך רק לפקוח עיניים ולהשתמש בזה.

"ולא רק הכל אפשרי, הכל מתוך שמחה אין על השמחה ומאור העיניים! השמחה מפרקת את הקושי לחלקים קטנים ונותנת לנו את המרווח נשימה, נותנת לילדים את בריאות הנפש שהם צריכים והיא התרופה האמיתית לכל הבעיות.

"נכון זה קשה!!! החיים לא קלים וכל אחת והפקעלה שלה והתמודדות שלה אבל "יש שכר לפעולתך", כל דמעה ששפכת בלילה על הילדים ועל המצב שלכם תהיה שווה ובסופו של דבר "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" דמעות של אמא לא חוזרות ריקם, בקשות רותחות של אמא עולות ישירות לכסר הכבוד ויש שכר!

אישה היא?

"אישה היא כח בעולם, מנוע חזק וענק שיכול הכל, אמנם המנוע מורכב ממלא חלקים קטנים ועדינים אבל סך החלקים הוא עצום ואין על הכוחות שיש לכל אחת ואחת מאיתנו".

אסתר קרמר

אסתר מספרת לי על אירוע מוחי אחד ועוד כמה שהגיעו אחריו ככה באמצע יום בלי שום התראה מוקדמת. אישה חזקה מאוד שמנהלת בית עם ילדים, עסק הכל בשליטה שלה ופתאום באמצע יום עבודה מתחילה לראות מטושטש, מה שמצריך ממה רופא בדיקות ולאט לאט היא כבר באותו יום מאבדת ראיה בעין. כך מתחיל סיפור של אסתר שממשיכה לראות את עצמה בריאה ושלימה, להודות לה' ולהמשיך לנהל את החיים עם הרבה הודיה על הנס שהיא בריאה.

הספור שלה מתחיל בטשטוש ראיה באמצע יום עבודה עמוס.לא טשטוש, אלא אבדן ראיה בעין. פתאום.

מה שהצריך בדחיפות לגשת לרופאת משפחה ומשם נשלחתי דחוף למיון, כשאני לחוצה.יום חמישי, ויש לי את העסק שצריך לנהל, ואני עמוסה, ומה יהיה, מי יטפל בחנות במקומי. בבית, לבשל לשבת, לסדר, לטפל בששת הילדים הקטנים.

ועכשיו, הכל מתגמד, שרק יטפלו בקרנית, שחלילה לא יקרה לה משהו.(הייתי בטוחה שטשטוש ראיה אומר בעיה בעין). נסיעה מהירה למיון, כאב ראש מטורף שתקף אותי פתאום, 8 שעות לשבת להמתין לרופא. בדיקה של רופא עיניים, סיטי ראש, וסוף סוף, ב10 בלילה, רופאה פגשה אותי והסבירה ממה חוששים – קריש דם במח.

זה היה האשפוז הראשון מתוך כמה. מאז אותו ארוע ראשוני, עברתי עוד כמה, וכיום אני עם חולשת צד בפלג הגוף הימני, ומתניידת בעזרת קלנועית. וכל הזמן מפילה דברים מהידיים. ועם כל זה אני חיה בריאה ומתפקדת, יוצאת לעבודה ומנהלת בית.

ההליכון של אסתר קרמר

אסתר, ספרי לי על הנס הפרטי שלך?

הנס הוא שלמרות קרישי הדם במח אני בריאה, מלבד חולשה וקושי בהליכה ובתפקוד יד אחת, ישנם ניסים נוספים בדרך.הנס הגדול שלי, משפחתי המקסימה. בעלי ובנותי הגדולות, וגם הילדים הקטנים, שנוטלים חלק בכל צעד, ועוזרים בכל שעל. וכל האנשים הנוספים שנמצאים בדרך, חברות טובות בעיקר, שתומכות בי בכל עת ומסייעות לי במקרים פחות נעימים.

אני מנסה לשאול קצת, בזהירות, על התמודדות היומיומית שלך?

ההתמודדות העיקרית שלי היא התמודדות היום יום. כמו אצל כל אמא. לקום, להעיר את הילדים בשמחה, לארגן אותם מוקדם, לצאת לעבודה, לחזור הביתה, לדאוג לכביסה ולארוחות ולכל הצרכים הפיזיים, וכמובן לא לשכוח את החיבוק, הנשיקה וההקשבה לכל הקורה בחייהם.

רק אצלי ההתמודדות קצת יותר מורכבת.כי ללכת מהחדר שלי לחדר ילדים דורש כפול אנרגיה וזמן, ולקחת איתי ערימה של כביסה זה מורכב, כי אני זקוקה להיתמך בקיר על מנת ללכת, ולצאת לקניות בכלל מורכב, כי לא תמיד יש חניה הקרובה לחנות, ואז אני נאלצת לחנות רחוק, להוריד את הקלנועית, ולהתפלל שתהיה מדרכה נגישה מספיק כדי שאצליח להגיע לחנות בבטחה. (הרבה פעמים אני מוותרת על קניות…)

ומה ההפי אנד שלך?

אני מסתכלת לאחור, לימים בהם לא יכולתי בכלל לעלות אף מדרגה, לימים בהם היד כל כך רעדה, שלהכין קציצות לארוחת צהרים היתה מטלה כמעט בלתי אפשרית, לימים בהם הדיבור יצא לי מגומגם, והראיה היתה ממש מטושטשת, לימים בהם לא יכולתי לנהוג, לימים בהם שכחתי את פעולות היום יום הבסיסיות.

מסתכלת לאחור ורואה כמה התקדמתי, כמה החיים שלי, למרות המגבלה, הם חיים טובים, נעימים, ומלאי פעילות.

נקודת האור שלך ומסר לכולנו? 

נקודות אור, זה שוב המשפחה שלי, בעלי וילדי, החברות שלי, והאופטימיות שאי לוקחת איתי בדרך. זה לא סתם נקודות אור, זה אלומות אור ענקיות, זה פשוט – אור.

וזה גם המסר שלי לנשים – בכל החיים יש אור. גם במקומות שאולי קצת קשה ומאתגר, גם במקומות שהחיים מזמנים לנו אתגרים, בכל מקום יש נקודות אור, נרות, פנסים ונברשות ענק שמפיצים אור. רק צריך לדעת למצוא אותם, ולראות שהאור מאיר במקומות הנכונים.

אשה היא?

"עולם ומלואו".

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.