על חומתיך ירושלים: הניצחון של ברקת מול הכישלון של ליאון – טורו של אבי רוזן

על חומותיך ירושלים

המערכת המוניציפאלית מעסיקה את התקשורות בחודש האחרון. בתקשורת הכללית בחרו מבין שלל ערי ישראל להתמקד במספר מקומות אולם עיר הבירה של ישראל ירושלים לוקחת את עיקר תשומת הלב בעיר מתנהל מאבק של ממש בין ראש העיר המכהן ניר ברקת לבין משה ליאון.

בסיפור הזה יש את כל החומרים הכי טובים שיכולים לפרנס עיתונאים ועיתונים. זה מאבק בין ניר ברקת שעד כה היה מזוהה יותר מכל עם הליכוד לבין משה ליאון שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה והפך למועמד הליכוד ביתנו בבחירות האחרונות בבירה. הוא שוגר היישר מגבעתיים ועזב את עסקיו הפרטיים לצורך המרוץ.

את תפקודו של ברקת במהלך הקדנציה יהיה קשה לשפוט יש הדורשים לגנאי ויש הדורשים לשבח ממש כנח בדורו. ניתן לומר כי עימותים מול המגזר החרדי לא נרשמו בגינו והציבור החרדי היה שותף קואליציוני משמעותי בקדנציה האחרונה.

ליאון מביא איתו ניסיון רב מהשלטון המרכזי והצנחתו למרוץ הזה מגיעה מאותו שלטון מרכזי שאליו הוא מחובר. זה למעשה הופך את המרוץ לכיכר ספרא בכלל למאבק שאינו קשור לזירה המקומית אלא משהו שבכלל שייך לזירה הארצית וברקת וליאון משמשים שם כבובות בתיאטרון המופעלות על ידי גורמים שונים בשלטון המרכזי.

ליאון כבר הצטייד במכתבי תמיכה משרי הליכוד הבולטים ישראל כץ שר התחבורה ,גדעון סער שר הפנים, גלעד ארדן שר התקשורת. אולם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון  והשר לפיתוח הנגב והגליל, אנרגיה ומים לא העבירו לליאון מכתבי תמיכה. ליאון פנה אליהם וכל אחד בדרכו הייחודית הסביר באדיבות מדוע הוא מנוע מלהעניק לו מכתב תמיכה.

ברקת גם הוא מצויד בברכת הדרך  של מספר חברי כנסת בכירים מהליכוד ובהם סגן שר החוץ ח"כ זאב אלקין, ויו"ר הקואליציה חה"כ יריב לוין. אולם המתמודדים לא בדיוק זקוקים למכתבי המלצה משרי הליכוד הם משוועים לתמיכה גורפת של הרחוב החרדי.

ליאון האמין כי במהלך ימי חול המועד יצורף פתק צהוב הנושא את שמו לצד שלטי החוצות של ש"ס ויהדות התורה ימי חול המועד חלפו עברו והשלטים להם ציפה טרם עלו ברחובות ירושלים כל אחד מהמתמודדים מבקר בתוך המגזר החרדי כמעט בכל יום הם מקדישים זמן רב לפגישות עם דמיות מפתח בתוך העולם החרדי והדתי לאומי ובכלל זה רבנים ומנהגי קהילות.

ראשית הם מבנים יותר מכל כי מדובר בטעות אמיתית שיכולה להרחיק אותם מכיכר ספרא. הם יודעים שבסופו של יום המגזר החרדי הוא זה שיכריע . ובמגזר החרדי לא רוצים לגרום לכך שהציבור החילוני יתגייס בהמוניו ויצא להצביע הצבעת מחאה כזו שתכתיר ראש עיר שכניסתו לתפקיד תזכיר את גזרות  לפיד וחבריו. זו גם הסיבה ככל הנראה שלא נראה תמיכה מובהקת של מפלגות חרדיות במועמד לראשות העיר.

ניצחון גדול יכול לרשום לעצמו ברקת הוא הפיצול בתוך המגזר הליטאי והרצת מועמד לראשות העיר מטעם אותו פלג. פיצול כזה יכול לתת לברקת יתרון מול ליאון.

ככל שנתקדם לעבר תאריך היעד של ח"י במר חשון התמונה עשויה להתבהר יותר ויותר.

המסתורין שמאחורי הקדמת הבחירות למועצת הרבנות הראשית 

המערכת הפוליטית נמצאת תחת מערכת בחירות לרשויות המקומיות המערכת הזו שואבת אליה את מירב האנרגיות של המפלגות הגדולות ושל יחצני"ם שונים ומטבע הדברים אור הזרקורים של התקשורת הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית מופנה  לזירה זו אולם קרב לא קטן סביב הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל מתנהל כאן כבר חודש הרחק מזרקורי התקשורת והציבור לא מגלה עניין רב סביב מערכת הבחירות הזו שניתן להגדיר אותה בין רדומה לחסרת עניין ציבורי.

נזכיר כי מועצת הרבנות הראשית לישראל היא גוף המורכב משישה עשר רבנים ודיינים בכירים שנבחרים בהתאם לחוק אחת לחמש שנים בידי האסיפה הבוחרת. בראש המועצה עומדים הרבנים הראשיים לישראל אשר אחד מהם משמש ברוטציה כנשיא המועצה על חברי המועצה נמנים ארבעת רבני הערים הגדולות ירושלים תל אביב חיפה ובאר שבע שאינם עומדים לבחירה.

השבוע שוחחתי עם אחד מחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל שאמר לי כי מערכת הבחירות למועצת הרה"ר לישראל נפלה בהפתעה התאריך המתוכנן היה מיועד לחודש אדר לאחר מכן דיברו על שבט ואלו שרצו להקדים ביותר דיברו על כסליו. אולם היה מי שהחליט לעתור לבג"ץ ודרש כי המועצה תפוזר מאחר ומלאו חמש שנים כבר בשלהי חודש אלול ובמכן טענו העותרים כי למועצה אין עוד סמכות בג"ץ קיבל את הטענה והורה לפתוח בהליך הבחירות ולמעשה האסיפה הבוחרת תתייצב בעוד פחות משמונה ימים בבית יהב ותבחר את חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל.

מה באמת הייתה מטרתם של העותרים? למי בדיוק מפריע אם מועצת הרבנות הראשית לישראל תכהן עוד חודשיים עד לבחירות בתאריך מוסכם. האם הצדק היושרה וההגינות היא נר לרגלם של אותם עותרים? או סתם תאוות פרסום הכוללת רדיפה אחרי כלי התקשורת בדבר פרסום שמות העותרים.

כיוון שתשובות חד משמעיות לא ניתן להשיב  לאותם שאלות בחרתי שלא להזכיר את שמות העותרים ואת הארגון העומד מאחורי העתירה יש הטוענים כי דווקא גורמים בתוך הרבנות הראשית לישראל הם אלו שדחפו את העותרים להגיש את העתירה הסיבה החשש משינוי הגוף הבוחר (קרי חברי האסיפה) ויצירת רוב לאנשי הבית היהודי.

גורמים ברבנות הראשית לישראל אמרו לי כי יש בידיהם הוכחות כיצד גורמים שונים בתוך הרבנות הראשית לישראל ורבנים מקומיים ובהם ראשי מועצת דתיות עומדים בקשר עם אותו גוף חלקם בקשר עקיף ומובילים את הגוף הזה פעם אחרי פעם לשגר עתירות כאלו ואחרות לבג"ץ כנגד הרבנות הראשית לישראל.

חלקם מציינים כי דווקא הגוף עובד בשיתוף פעולה עם הרבנות הראשית לישראל והוא למעשה משמש עבורו כיד מסייעת בהגשת עתירות לבג"ץ על מנת לשנות ולהזיז דברים שנתקעו בסבך הבירוקרטיה בניגוד לרצונה ולעמדתה של הרבנות הראשית לישראל.

"אתה רוצה לדעת עד כמה מוסכן השימוש בגוף מהסוג עליו אנחנו מדברים" שאל אותי בכיר בבית יהב. "זה מזכיר לי את הסיפור של הגולם מפראג כאשר המהר"ל הזהיר את בני ביתו לבל ישתמשו לענייני הבית בגולם אולם ערב חג אחד הרבנית לא השגיחה ובטעות מישהו פקד על הגולם להביא מספר דלי מים מהנהר לבית המהר"ל הגולם הציף את הבית במים עד שנזקקו לעזרתו של המהר"ל לתקן את הטעות" מטיב להסביר הבכיר "פעמים שהגולם הזה קם על יוצרו".

כך או כך חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל שיבחרו יעסקו בנושאים שונים ובהם כשרות, גיור, אישור כושר לרבני עיר, מבחנים לדיינות, ומינויי רשמי נישואין. מקוואות ושאר נושאי יהדות שעומדים על הפרק.

לא בכדי במפלגות החרדיות רואים חשיבות עליונה במינוי רבנים יראי שמים וזאת בכדי למנוע פרצות.

 

ברבנות הראשית משמרים את הקיים

כזכור בראיון שהעניק יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי לעיתון 'יום ליום' וראה אור בגיליון סוכות חשף דרעי כי קיים דיאלוג בין ש"ס הבית היהודי ואגודת ישראל בנושא הבחירות למועצת הרבנות הראשית לישראל. דרעי סרב להיכנס לשמות המועמדים.

בבית היהודי הפנימו כי באם הם רוצים אחיזה בבית יהב הם חייבים ללכת לקיים דיאלוג אם האנשים החזקים בתוך הגוף הבוחר יש שאומרים כי הם למדו זאת על בשרם בבחירות האחרונות לרבנות הראשית לישראל. "הם לא מעוניינים לשחזר את ההצלחה של הפעם הקודמת", אמר לי בכיר ביהדות התורה.

אולם גם בש"ס וגם ביהדות התורה לא מעוניינים להגיע לקו הגמר באפיסת כוחות. הגם שחייבים לקחת בחשבון נתון מעניין כי אפשר שרבים מבין חברי הגוף הבוחר לא יגיעו כלל להצביע מדובר בראשי רשויות מקומיות הנמצאים בעיצומה של מערכת בחירות שנושא הרבנות זר להם בסתם יום של חול והופך לפחות מעניין בערב בחירות כאשר כל אחד מהם נאבק על מקומו הפרטי. דווקא ההשפעה הגדולה תהיה לרבנים ראשי מועצות דתיות נציגי הממשלה ונציגי  הרבנים הראשיים לישראל הם אלו שיגיעו לבחור. במקרה כזה בוודאי שהבית היהודי שמח לקיום דיאלוג שבסופו גם הסכמות דבר שיבטיח את אחיזת הציונות הדתית בבית יהב.

אלא שפרסום מוקדם בדבר 'דיל' שבין שלושת המפלגות הכניס לפאניקה חלק מהמועמדים. לפי הפרסומים עתידים היו להתמנות הרבנים הגר"מ הלוי שליט"א רב העיר פתח תקוה, והגר"א איגרא שליט"א חבר ביה"ד הרבני הגדול. אלא שפרסום 'הדיל' בטרם עת גרם לכך שמספר רבנים המכהנים כרבנים בהתיישבות ומאחוריהם עשייה רבה למען רבני התיישבות עלולה להביא לפיצול קולות.

ולכן הוחלט בתחילת השבוע כי מוטב לא לערוך כל שינוי ומה שהיה הוא שיהיה הבית היהודי ש"ס ויהדות התורה ימליצו לחברי הגוף הבוחר לבחור ברבנים שכיהנו עד עתה ולא יכניסו שינויים למועצת הרבנות הראשית לישראל.

נזכיר הרבנים המכהנים בפועל הם:  הגר"י פרץ רב העיר רעננה, הגר"ש אליטוב רב אזורי מטה בנימין, הגר"א יוסף רב העיר חולון, הגר"ר ערוסי רב העיר קרית אונו, הגר"ש אליהו רב העיר צפת. הגר"י גרוסמן רב העיר מגדל העמק, הגר"י שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, הגר"י גליקסברג רב העיר גבעתיים, הגר"י רוז'ה חבר לשכת הרבנות בת ים ורב הח"ק, והגר"י רלב"ג על פי הסיכומים כל הצדדים יצאו מרוצים השאלה הגדולה האם ההמלצה תעמוד בשעת מבחן? עניין של ימים ספורים וגם לשאלה הזאת ימצא פתרון.

שאלה נוספת שנשארה ללא פתרון היכן נמצאים רבני צוהר הבחירות ממש בפתח ואיש מהם לא הגיש את מועמדותו לתפקיד. אפשר שההפסד של הבחירות למשרת הרב הראשי לישראל שחוקו אותם או שמא

הכותב מכהן כסגן עורך ופרשן פוליטי בעיתון יום ליום  

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. שטויות במיץ. ברקת לא רע לירושלים? אולי אינך ירושלמי ולא סבלת כמו בשנים האחורנות…
    זלזול מחפיר בתושבים, התנשאות ובזבוזי כספים. ברקת, אני לא כספומט!

    חגי |
    הגב