עם טילים ארוכי טווח: כך בוצעה התקיפה לסוריה השבוע

כמו בתקיפה בסוריה בשבת, גם בתקיפה שלשום נטען ע"י הסורים כי מערכות ההגנה האווירית שלהם יירטו חלק מהטילים של ישראל, אך הם לא הציגו שום ראיה לכך / פרשנות בטחונית

ע"פ פרסומים זרים בוצעה אמש תקיפה אווירית כבדה בלב סוריה. התקיפה מגיעה בסמיכות רבה לתקיפה הקודמת ביום השבת קודש של הבסיס האיראני.

התקיפה בוצעה ע"י מטוסי קרב של חיל האוויר, שככל הנראה פעלו מעל שמי לבנון, ומשם שיגרו טילים / פצצות ארוכי טווח, בעלי יכולת דיוק גבוהה, שפגעו נקודתית באחד המתקנים הבטחוניים הסוריים החשובים במדינה.

המדובר הוא במכון CERS  – ראשי תיבות של שם המכון בצרפתית – "המרכז ללימודים ולמחקרים מדעיים". שמו התמים לכאורה של המכון נועד להסוות את יעודו המרכזי והאמיתי – פיתוח עצמאי של מערכות נשק סוריות איכותיות, שדרוג והתאמה של מערכות נשק זרות, וכן פיתוח וייצור של טילים, רקטות, ונשק כימי, וכן מחקר ופיתוח בתחומי הנשק הביולוגי.

שמו של המכון עלה לכותרות כבר לפני שנים רבות. בשנת תשמ"ט, כאשר טייס קרב בשם בסאם עאדל ערק מחיל האוויר הסורי, חצה את הגבול ברמת הגולן, נכנס בטיסה נמוכה לישראל, והנחית את מטוס המיג 23 שאותו הטיס במנחת מגידו. לאחר בדיקה, התברר כי על מטוס הקרב שלו הייתה מורכבת מערכת לוחמה אלקטרונית, שפותחה ויוצרה בסוריה. אמנם, סביר להניח כי רמת הביצועים של המערכת לא הייתה גבוהה במיוחד, אולם עצם העובדה שבסוריה מפתחים מערכות לוחמה אלקטרונית (המיועדות לשיבוש מערכות מכ"ם וטילים וכו'), נחשבה לשינוי מהותי, ולימדה על הכוונות הסוריות להמשך.

פגיעה במערכות נשק המיועדות לחיזבאללה

למכון זה ישנן מספר שלוחות ברחבי סוריה, ולפני כשלושה חודשים הותקפה אחת השלוחות – במסייף, ליד העיר חמה בסוריה. באותה תקיפה נפגע קשה מפעל שעסק ככל הנראה בייצור טילים ורקטות ארוכי טווח, שהיו מיועדים להגיע לידיו של החיזבאללה.

ניתן להעריך שגם התקיפה אמש כוונה נגד מערכות נשק שהיו מיועדות להגיע לידיו של הארגון, וזאת במסגרת המדיניות הישראלית של "הקוים האדומים" – לפיה ישראל לא תאפשר לסוריה או לאיראן להעביר לחיזבאללה מערכות נשק שהינן "שוברות שוויון" – דהיינו שיש בהן כדי לפגוע באופן מהותי ביתרון הצבאי המוחלט שיש לישראל. המדובר הוא בעיקר במערכות נ"מ חדישות שעלולות לסכן את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי מעל שמי לבנון, רקטות מדויקות (מונחות GPS ) לטווחים ארוכים שעלולות להוות איום על מטרות אסטרטגיות בישראל, טילי חוף ים מדויקים וחדישים (מדגם יאחונט ודומיו) שעלולים לאיים על העליונות הימית הישראלית, וכן נשק לא קונוונציונלי.

התקיפה אמש – סמוך לדמשק

התקיפה אמש בוצעה על אחת השלוחות היותר מרכזיות – בג'מאריה שבצפון מערב דמשק. מתקן בטחוני זה כבר הותקף לפני כארבע שנים, כאשר מטרת התקיפה אז הייתה שיירה של מערכות נ"מ מתקדמות מדגם חדיש 17-SA , שהייתה מיועדת להגיע אל החיזבאללה (יתכן שהמערכות הללו הגיעו אז לאותו מכון על מנת לבצע בהן התאמות טכניות מסוימות עבור ארגון הטרור).

כמו בתקיפה שהייתה ביום השבת קודש, גם הפעם נטען ע"י הסורים כי מערכות ההגנה האווירית שלהם יירטו חלק מהטילים של ישראל, אך הם לא הציגו שום ראיה לכך. אמנם, מערך ההגנה האווירית סביב דמשק מוגדר כאמ"ט (אזור מוגן טילים) ובמשך שנים רבות הוא היה אחד ממערכי הנ"מ הצפופים ביותר בעולם, אולם רובו הגדול של מערך זה הינו מיושן (וחלקו גם ניזוק במהלך מלחמת האזרחים). כמו כן, סביר להניח כי מערכות הנ"מ החדישות שבשליטת הצבא הרוסי אינן מגיבות לירי שמתבצע מעל לבנון, וזאת ככל הנראה, במסגרתן של הבנות שקטות בין ישראל לבין רוסיה.

ישראל פועלת בנחישות למניעת התבססות איראנית בסוריה

בכירים ישראלים שהתראיינו היום סירבו להכחיש או לאשר את דבר התקיפה אמש, אבל הדגישו שוב כי ישראל לא תיתן לאיראן להתבסס בתוך סוריה.

התקיפה מגיעה ימים ספורים לאחר התקיפה על הבסיס האיראני, מדרום לדמשק, באזור העיירה אל-כיסווה. סמיכותן של התקיפות מלמדת על הנחישות הגדולה בישראל לפעול, גם במחיר של הגברת המתיחות, וזאת על מנת לסכל איומים שיכולים להיווצר על ישראל.

כפי שנכתב בטור הקודם, אין כיום לאיראן כוחות משמעותיים בתוך סוריה (כפי שאמר גם שר הבטחון בראיון בשבוע שעבר), אולם, יש חשש בישראל מכך שהמגמה האיראנית היא להתבסס בשנים הקרובות, להציב בסוריה מערכות נ"מ חדישות (ו/או לסייע לה ברכישה של מערכות כאלו), יחידות צבא (יבשה, אוויר וים), וכן לפרוס בתוכה מערכי אש רקטית שיוכלו להרחיב את האיום על ישראל, ולהפוך אותו לאיום דו-חזיתי, לבנון וסוריה גם יחד.

ישראל כבר הבהירה שהיא לא תשלים עם כוונות אלו, ורצף התקיפות מעביר מסר חד וברור, הן לרוסים, והן לאיראן ולסוריה, כי ישראל לא תעמוד מנגד אל מול הכוונות האיראניות, והיא תפעל מולן בנחישות.

האם אנו לפני עימות בצפון?

למרות רצף התקיפות, עדיין נראה כי האינטרסים של גורמי הכח השונים במרחב הינם לשמור על היציבות, וזאת על רקע הדרדרות היחסים של סעודיה ומדינות המפרץ, והליגה הערבית עם איראן וחיזבאללה, וכן בשל האינטרס הרוסי המובהק להביא את סוריה למצב יציב, וליהנות מפירות שיקומה הכלכלי (אם כי זה עדיין רחוק מאוד ומוטל בספק גדול לענ"ד).

בכל אופן, ובהמשך לטור הקודם, נבחן מקרוב את עוצמתו המערך הרקטי שבידי ארגון החיזבאללה.

רק אחוזים בודדים מהרקטות מאיימות על אזור המרכז

ראשית, חשוב להדגיש כי רובן המוחלט של הרקטות שבידי החיזבאללה

(כ- 90%-95% מתוכן) הינן קצרות טווח, ומסוגלות לאיים רק על 30-40 ק"מ מהצפון. רק אחוזים בודדים מהרקטות מסוגלות להגיע לעומק אזור הצפון (חיפה והקריות), ואחוז קטן עוד יותר מסוגל להגיע לאזור ת"א (בערך

2000-3000 רקטות לכל היותר).

שנית, קרוב ל 80 אחוז מהרקטות נופלות בשטחים פתוחים – כך היה במלחמת לבנון השניה, וכך גם ב"צוק איתן" בו נפלו 3600 רקטות בשטח פתוח (מתוך 4500),  ו- 188 רקטות נוספות נפלו ברצועת עזה הבנויה בצפיפות, וגרמו לפלסטינים יותר אבדות מאשר מה שנגרם בישראל. גם במלחמת לבנון השניה התפרקו רקטות רבות של חיזבאללה באוויר, או התפוצצו תוך כדי טיסה, ולא גרמו נזקים. מתוך 20-25 רקטות רקטות סוריות לטווח ארוך מדגם 302-M ששוגרו לעבר ישראל, התפרקו כמעט כולן, ולא נגרם מהן שום נזק, בחסדי ה'.

הגורם השלישי הינו מערכות היירוט. מערכות אלו מתעלמות מלכתחילה מהרקטות הנופלות בשטחים פתוחים (בערך 80% מהרקטות כנ"ל), ומתוכננות להתמודד רק עם אותן רקטות שיכולות ליפול בתוך הערים. אחוזי ההצלחה של מערכות הירוט גבוהים מאוד – למעלה מ 90%. מערכת כיפת ברזל המשודרגת, מסוגלת כיום להגן על שטחים גדולים, גם מול מטחים של מאות רקטות (היל"ת). תוך כשנתיים תיכנס לשירות מערכת "קרן ברזל" שמיירטת רקטות ע"י קרני לייזר.

מערכת הגנה רב שכבתית

תפיסת ההגנה הישראלית נגד טילים ורקטות הינה "רב שכבתית" – דהיינו שמול כל סוג (טווח) של רקטות, מוצבת לפחות מערכת יירוט אחת, ולעיתים אף מספר מערכות, כך שישנה הגנה טובה מול כל הרקטות.

לדוגמא, מול רקטות הפאתח 110 האיראניות שמסוגלות להגיע לאזור המרכז, מציבה ישראל את "שרביט קסמים" – זוהי מערכת הירוט המתקדמת ביותר בעולם, עם יכולות ביות והנחיה שמאפשרות לה לפגוע "ראש בראש" בכל רקטה שהיא, כולל רקטות מדויקות שיש להן מערכות GPS, וגם כנגד רקטות שמסוגלות לבצע תמרון באוויר. מערכת זו פועלת בשיתוף פעולה עם מערכות הפטריוט והחץ2, כך שגם אם אחת מהמערכות נכשלת ביירוט הרקטה, משוגרים לעברה טילי ירוט של המערכות האחרות, כך שבסה"כ ההערכה היא כי לפחות כ- 90% מהרקטות שישוגרו לאזור המרכז ייורטו (בנוסף לכך שרובן הגדול יפלו בשטח פתוח). כמו כן יש לזכור כי גם רקטה שנופלת בשטח בנוי, נופלת פעמים רבות לא על בנינים, אלא על כבישים, דרכים, מגרשים, חצרות וכו'.

הרקטות המונחות GPS  (והמתמרנות) של חיזבאללה תוכננו להיות אחת מה"הפתעות" שהוא הכין לישראל, אולם מערכת "שרביט קסמים" שנכנסה לשירות השנה, מהווה את ההפתעה הנגדית של ישראל, וזאת בשילוב עם מערכת החץ2 המשודרגת שנחשבת לאחת המערכות האיכותיות בעולם ליירוט רקטות ארוכות טווח וטילים.

יש לציין כי מספרן של הרקטות המדויק שבידי חיזבאללה מוערך במאות בודדות (לכל היותר). ניתן אמנם להעריך כי מספרן ילך ויגדל, ולכן גם ישראל תידרש לייצר יותר טילי יירוט של מערכות החץ ו"שרביט קסמים", שמסוגלות ליירט באחוזי הצלחה גבוהים מאוד גם את הרקטות הנ"ל. כמו כן, יש לזכור כי המשגרים של הרקטות הנ"ל הינם כבדים וגדולים יותר, וגם "חתימת השיגור" שלהם בולטת יותר, ולכן קל יותר לפגוע בהם.

"הפתעה" נוספת שתכנן חיזבאללה הינה שימוש במספר מצומצם של טילי סקאד (שהועברו אליו סוריה). אולם, צה"ל נערך לכך מראש  – על בסיס הערכות ומידע מודיעיני – ומול טילים אלו פרוסים כיום טילי החץ2, וכן טילי החץ3, שיש להם יכולת אקסו-אטמוספרית, דהיינו יכולת יירוט בגבהים עצומים מחוץ לאטמוספירה, על מנת להרחיק כל נזק אפשרי אפילו מרסיסי הטיל המושמד. כל זאת בסיכויי הצלחה של קרוב ל- 100 אחוז. ביחד עם מערכות "פטריוט" המשופר, ו"שרביט קסמים" – שלכולן יש יכולת מצוינת ליירט טילי סקאד – ההערכה המקובלת היא שניתן לנטרל את האיום הזה כמעט לחלוטין. כמו כן, משגרי הסקאד הינם גדולים וקל לאתרם ולהשמידם.

חשוב להדגיש כי זו חובה גמורה להישמע להוראות, ולשהות בממ"ד / מקלט במידת הצורך וכו'. וזאת משום שלמרות מערכות היירוט, עדיין צפוי אחוז מסוים מהרקטות להוות איום ח"ו.

לישראל יש יכולת התקפית נרחבת

בתרגיל שנערך לאחרונה בצפון, הופעלו יכולות רבות, חלקן מסווגות מאוד. מה שכן ניתן לפרסום הוא: רקטות ישראליות מדויקות לטווחים של עשרות ק"מ, מערכות "מעיל רוח" שמותקנות על טנקי מרכבה ונגמ"שי נמ"ר ומיירטות את טילי הנ"ט הנורים אליהם, פגזי תותחים ומרגמות "חכמים" ומדויקים, מאות כלי טיס בלתי מאוישים שמסוגלים לבצע מגוון משימות (ישראל מובילה עולמית בתחום זה), וכן כלי רכב רובוטיים.

כמו כן, תרגל חיל האוויר תקיפה של אלפי מטרות ביום, תוך הפעלה של מערכי איסוף מודיעין נרחבים מאוד, עיבוד וניתוח מידע בהיקפים גדולים, והפצה מהירה של המידע לכלי הטייס התוקפים. אלו הן יכולות כבירות שחיל האוויר השיג אותן רק במהלך השנים האחרונות, והן מאפשרות לו לתקוף ביום אחד, את מספר המטרות שהוא תקף בעבר במשך כמה שבועות.

המהפך ביכולותיו של האוויר הוא הן כתוצאה מהכנסתן של מערכות לחימה חדשות רבות, והן כתוצאה משינויים במערכי המודיעין, תכנון המבצעים, ייצור התחמושת וכו'. חיל האוויר גם נערך באופנים שונים מול אפשרות שחיזבאללה ינסה לשגר רקטות על בסיסיו, והוא מסוגל לפעול ביעילות גם תחת איום שכזה (ובפרט שכנ"ל האיום הרקטי על מרכז הארץ ודרומה, שבהם ממוקמים רוב בסיסי החיל, הינו מוגבל יחסית, וניתן לסכל את רובו הגדול באמצעות מערכות ירוט).

התכנון הצה"לי שיושם בתרגיל (ע"פ הפרסומים), הינו לקח מרכזי ממלחמת לבנון השניה, ומטרתו הוא השתלטות תוך ימים ספורים על כל משגרי הרקטות בדרום לבנון, ובכך לצמצם באופן מאוד משמעותי את ירי הרקטות, תוך פגיעה אנושה בצמרת חיזבאללה ובלוחמיו. הפעילות תתבצע במהלכים מפתיעים שישברו את ההגיון המבצעי של חיזבאללה, תוך שימוש מסיבי בלוחמת סייבר ובלוחמה אלקטרונית, ותקיפות אדירות היקף של חיל האוויר.

ביחד עם נחישות בהנהגה הישראלית ובעורף, יוכל צה"ל להכריע במהירות את חיזבאללה בסיי"ד, וללא נזקים גדולים ח"ו בעורף האזרחי.

 

לקח חשוב ביותר מנסיון העבר

בתוך כל הדיון והשיח הציבורי בענין רקטות החיזבאללה יש לזכור גורם יסודי ביותר. עד ליציאת-בריחת צה"ל מלבנון בשנת תש"ס, בהוראת ממשלת השמאל, לא היו שום רקטות ארוכות טווח בידיו של החיזבאללה!

זוהי עובדה ידועה היטב למי שמצוי בתחום.

אמנם, רקטות מדגם פאג'ר הוכנסו ללבנון כבר לפני כן, אולם, מספרן היה מצומצם, ואיראן שמרה אותן תחת שליטתה המוחלטת ולא איפשרה לחיזבאללה להשתמש בהן.

רק לאחר הנסיגה-בריחה הישראלית, במהלכה אירעו גם מחדלים בטחוניים, ציוד צבאי ישראלי רב נפל בידי החיזבאללה, וצבא דרום לבנון (אותו הקימה וטיפחה ישראל) התפרק לרסיסים ללא סיוע ישראלי, הוחלט באיראן על "שדרוג" מעמדו של חיזבאללה, היות והוא היה האחראי ל"הישג" של הנסיגה הישראלית. מאז ואילך החלה איראן להזרים רקטות ארוכות טווח, מסוגים שונים, ואף העבירה אותן לשליטתו המוחלטת של חיזבאללה, עד לבנייתה של התשתית הרקטית הנרחבת כיום.

הלקח הוא ברור – ויתור על שטחים הנחוצים לביטחוננו, הינו איוולת שאין כדוגמתה, והוא תמיד מביא ליצירתן של סכנות חמורות בהרבה בהמשך. כך היה גם בהסכמי אוסלו שהביאו לישראל עשרות אלפי "שוטרים" (שהיו למעשה חיילי חטיבות "צבא שחרור פלשתין" ולחמו בצה"ל באינתיפאדה השניה), וכך אירע בנסיגה מרצועת עזה שהביאה להפיכתו של החמאס מארגון החמוש בסכינים ובאקדחים, לארגון בעל עשרות אלפי חיילים, חמושים במגוון טילי נ"ט, נ"מ, ואלפי רקטות.

כל ויתור שכזה הינו אסור לחלוטין גם מבחינה הלכתית וכמבואר בשו"ע סימן שכ"ט (שמדבר על שמירה והתגוננות גם במצב של גלות, ולאו דוקא בארץ ישראל, ומכאן שעל פי השולחן ערוך, שמירה על שטחי בטחון אינה קשורה כלל לעובדת היותם שטחי ארץ הקודש, אלא רק על נחיצותם לבטחון יהודים).

 

נסי וחסדי ה'

חיזבאללה ממשיך לאבד בשבועות האחרונים לוחמים  רבים (כ- 200 פצועים והרוגים), בקרבות קשים נגד דאעש וארגוני המורדים בסוריה. בנוסף, כמעט כל מדינות הליגה הערבית הכריזו כי הוא "ארגון טרור" שמאיים על בטחונן, ולכן, סכנת העימות איתו ממשיכה להיות נמוכה.

אלו נסים גדולים לטובת עם ישראל – "סכסכתי מצרים במצרים" – ויש להודות עליהם לה' יתברך ולפרסם אותם, מתוך בטחון ואמונה בה' יתברך, ובפרט בעמדנו בימים הסמוכים לחג הגאולה י"ט כסלו, ולימי החנוכה הבעל"ט, בהם אנו מברכים ומודים לה' על הנסים שעשה לאבותינו, מתוך אמונה פשוטה ובטחון חזק, שבוודאי ה' יתברך יעשה גם איתנו נסים ונפלאות, כפי שאכן קורה בשנים האחרונות, כאשר כל אויבינו מסביב נלחמים האחד בשני ללא הרף, עוצמתם הצבאית מתפוררת, מעמדם הבינ"ל נשחק, וגם יכולתם הכלכלית הולכת ומתמעטת עקב ירידת מחירי הנפט והסכסוכים הפנימיים ביניהם.

הכותב שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, והינו פרשן לעניני צבא ובטחון, ראש ישיבת כפר סבא, ומרצה בכיר ליהדות

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.