עמידה בתקנון צניעות – מיומנה של גברת B

האם שאלתם את עצמכם פעם מדוע ההלכה היהודית לא יצרה קריטריונים לצניעות? מדוע איזכורי הצניעות בהלכה הם בהקשר של אמירת קריאת שמע בכלל ומציינים כיסוי מרפק וברכיים בלבד

הפעם הראשונה שבה נקראנו בדחיפות לתלמוד תורה בו למד בננו בכדי לטפל בבעיית צניעות, היתה לפני כ-15 שנים בהיותו ב״מכינה״. המנהל פינה לעצמו זמן בשביל לטפל בהפרה החמורה וישב מולנו בפנים חמורות סבר.

קראתי לכם, אמר, כי לא מקובל עלינו שהבן שלכם הולך עם נעלי התעמלות וסיכה בכיפה. בעלי ואני הסתכלנו זה אל זו, מנסים לפענח לפי הבעת הפנים מי מאיתנו הבין במה דברים אמורים. אני לא מבינה מה הבעיה עם סיכה בכיפה? הבליחה שאלה מפי ובכך בעצם חרצתי את גורל נעלי ההתעמלות כאילו הסכמתי עם הבעיה שבלבישתן. כשהילד רץ, המשכתי, הוא מסיר את הכיפה באופן ספונטני. אז למען השאר הכיפה על הראש הצמדנו אותה עם סיכה. המנהל כחכח בגרונו ובקול צרוד ולמוד סיגריות  ואמר: ״סיכה בכיפה מראה על השתייכות לזרם מסויים״ (סתם ולא פירש).

הפעם השניה בה נקראנו לחדר המנהל היתה אצל בתי. בעלי הגיש נבצרות למעמד עקב שיקולי עבודה/תועלת. ואני רק זוכרת איך הנזיפה גרמה לי להתכווץ בכסא והחזירה אותי באחת לימי הסמינר. ולנו לא נותר לעת ההיא להתאים את עצמנו לתקנון הצניעות האמורפי הגמיש והמשתנה חדשים לבקרים.

האם שאלתם את עצמכם פעם מדוע ההלכה היהודית לא יצרה קריטריונים לצניעות? מדוע איזכורי הצניעות בהלכה הם בהקשר של אמירת קריאת שמע בכלל ומציינים כיסוי מרפק וברכיים בלבד. מדוע בקיצור שולחן ערוך אין סימן מיוחד המכיל בתוכו סעיפים ותתי סעיפים?

צניעות זה דבר נשגב. זו דרך חיים. זו התנהגות. שתי בנות יכולות ללבוש את אותם הבגדים בדיוק ולמשוך תשומת לב בצורה שונה לחלוטין.

מדוע תקנון צניעות צריך לכלול רשימה אין סופית ומתעדכנת של הוראות אודות סוג הבד, עובי הבד, צבע הבד, מרקם הבד, דוגמת הבד ועוד..לצד גדרי צניעות עיקריים של כיסוי המרפק והברך?

תחשבו על זה, נערה שקוראת את כל התקנון בנשימה עצורה ואינה מבחינה בין הלכה לחומרה. עלולה בבוא היום לענוד רחמנא לצלן עגיל מתנדנד. או ללבוש חולצת מבד טריקו. ובאין הברק מכה בה-עלולה היא להסיק כי ממילא חסרת תקנה/תקנון היא ותפרוץ כל גדר.

במבחן הזמן תקנוני הצניעות לא רק שלא הוכיחו את עצמם אלא יצרו מערכת כללים וגזירות שהציבור אינו יכול לעמוד בה. וככל שמענים אותן ומיצרים את צעדיהן-כך המודעות לצניעות הבסיסית הפנימית והטהורה הולכת ונשחקת. הולכת ומטשטשת. לא אחת נראות בנות שסיימו לימודיהן במיטב הסמינרים כשהן פורקות כל עול של צניעות מינימלית הן בלבוש והן בהתנהגות.

מאידך גיסא, אם בתי הספר יחדדו אצל ילדינו את כללי הברזל לבדם ובכך יעבירו באחת את האחריות לטיפוח הרגש הצניעות הפנימית-אל הבת עצמה. תוך עידודם לצניעות ולא הענשתם או עריכת בקרת כניסה לבית הספר עם ״מגנו-גרב״ (לזיהוי גרבי ברך רח״ל). אזי מידת הצניעות תמותג מחדש כמשהו שנכון, ראוי, טוב ושווה לשמור עליה ולדבוק בה.

אשר על כן, לדידי, תקנון הצניעות צריך להיות מנוסח בערך כך:

״תקנון צניעות״

אנשי ונשות חינוך נכבדים.

היו צנועים בהליכותיכם. והוו דוגמא אישית.

בבואכם לחנך את ילדינו עשו זאת בצניעות וענווה בידיעה שכל ילד הוא עולם ומלואו. זכרו כי בתוך כל מעטפת חיצונית של ילד/ה יש נפש רכה ועדינה כשתיל רך, אשר באמצעות טיפוח, השקעה וחמלה יכו שורשים ויהפכו להיות עץ חזק.

באם לעניות דעתכם הילד/ה אינו/ה נוהג/ת בצניעות-הצניעו המידע, קראו לילד/ה בניחותא לשיחה מלב אל לב ובנעימות ולמדו אותו/ה את רזי הצניעות. סמכו על האינטלגנציה שלו/ה, על הרגש שבו/ה על יכולתו לשנות דברים ורצונו ללבוש מדים ההולמים את צבא ה׳.

והכי חשוב, זכרו בספר מיכה נאמר: ״הגיד לך אדם מה טוב ומה ה׳ דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך״

לא עם מוריך! לא עם מנהליך! עם אלוקיך!.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. עצוב,עצוב,עצוב.

    אוי לדור שההנהגה בידי עסקנים,והצניעות בידי חולים

    שהמשיח כבר יגיע |
    הגב
  2. דודי

    זה נכוןשתקנון הצניעות הוא לא מלמד כלום
    כהיום יש חוברות להלכות הצניעותבצורה מוסברת נכונה ובנות רבות ראו אותן ונבענו והפנימו
    כאשר בת מבינה שגילוי בשרה בכל דרך שהיא זה היפך מידה היהודית הנכונה
    אז היא בכל דבר מתקשרת ושואלת מה מותר ומה אסור בהבנה ולא בצעקה

    לב |
    הגב
    • נכון וכתוב נפלא . אבל....לא יעזור.

      גברת B.

      את כל כך צודקת. העיסוק האובססבי בפרטים רובם שוליים, לחלקם אין מקור בהלכה וחלקן נוגד את ההלכה אך מייקר את בעל ההמצאה/חומרא. משכיח את העיקר מאבד לתלמידים והתלמידות את הטעם הנפלא הקיים בקיום מצוות ומעשים טובים וגורם לפריקת עול…
      הפתרון הוא רק בהבנה שאנו הלקוחות של השירותים הניתנים לנו בידי אנשי עסקים ממולחים שהשקיעו ביזום והקמת בית ספר/ חיידר/סמינר.
      ואם הם ממציאים תורה חדשה או מדברים בסיסמאות כשאף אחד לא יודע את מקורם הם יאבדו את הלקוחות שלהם ואף אחד לא ישלח אליהם רק ידיעה ברורה שהם עובדים אצלנו להיכול להיותמ

      א. טוביה |
      הגב