עקיבא וייס חושף: הלוואת המיליארד של ברקת

עיריית ירושלים בקושי סוגרת את השנה, אבל ראש העיר מתכוון לקחת הלוואה של מיליארד שקל מבנק לאומי. עקיבא וייס מ'כאן' מספק הצצה ראשונה לתנאים שמאחורי העסקה. {תחקיר 'כאן'}

הכל התחיל בדיון אחד של ועדת הכספים בכנסת בתחילת חודש ינואר. בדיון בוועדה השתתף ראש העיר של העיר הכי גדולה בישראל – ירושלים. מיד לאחר שסיפר לנוכחים שמשרד האוצר אישר תוספת תקציבית לעיר (שמאז כבר בוטלה והובילה לפתיחת מאבק בין העירייה למשרד האוצר), ניר ברקת הטיל פצצה: עיריית ירושלים מתכוונת לבקש הלוואה של לא פחות ממיליארד שקל מהבנקים. כן, מיליארד שקל לעיר שבקושי עומדת על רגליה.
השאלה הראשונה שעלתה היא מה העירייה תעשה עם כל כך הרבה כסף. ברקת טען שההלוואה תשמש לבניית אלף כיתות לימוד חדשות. מטרה ראויה לכל הדעות, אבל היא ישר העלתה אצלנו את השאלה השנייה: למה תקציב הכיתות צריך לצאת מכיסה של העירייה? הרי מערכת הלימוד נמצאת מן הסתם באחריות משרד החינוך. השאלה השלישית היא איך עירייה, שנמצאת בקשיים ומאיימת לצאת לשביתה בראשון הקרוב בגלל אי הסכמות לגבי התקציב, יכולה בכלל לעמוד בהחזר הלוואה שכזו?

 

אז איך נולדה הלוואת הענק של ירושלים? את התשובה לשאלה הזו אפשר למצוא במכתב ששיגרו מנכ"ל עיריית ירושלים והגזבר למנכ"ל משרד הפנים בחודש שעבר, ושהגיע לידי הדסק הכלכלי של "כאן". המכתב הזה, שמומלץ לקרוא את כולו, חושף את החטא הקדמון במערכת החינוך הירושלמית: הכסף שמשרד החינוך מזרים לעיר לטובת בניית כיתות חדשות פשוט לא עומד בקצב של כמות הילדים החדשים שעולים מדי שנה לכיתה א.

המכתב ששלחה עיריית ירושלים למשרד הפנים

הפנייה של עיריית ירושלים למשרד הפנים

חטא ההזנחה

בירת ישראל היא העיר עם מספר התושבים הרב ביותר במדינה, ולכן גם בעלת מערכת החינוך הגדולה ביותר. בפתח שנת הלימודים הנוכחית התחילו ללמוד בעיר 284 אלף תלמידים ב-10.3 אלף כיתות ברחבי העיר.

בכל שנה גדל מספר התלמידים ב-3%, ולפי העירייה יש צורך בבניית 185 כיתות חדשות כל שנה. רק שמשרד החינוך לא מעביר מספיק כסף בשביל לענות על הצורך הזה. לפי העירייה, בין 2013 ל-2016 היא קיבלה תקציב שהספיק לבניית 126 כיתות בממוצע מדי שנה בלבד.
"עשרות שנים לא בנו מספיק כיתות בירושלים וחלק גדול מההזנחה היתה במזרח העיר", אמר לדסק הכלכלי של "כאן" סגן ראש העיר עופר ברקוביץ. "גם הריבוי הטבעי של המגזר החרדי והמגזר הערבי בעיר לא בא בחשבון עם בניית כיתות לימוד בהתאם. משרד החינוך לא נתן מספיק הרשאות לבניית כיתות חדשות בעיר וגם העירייה לא היתה מוכנה מבחינת שטחים, תכנון וכל נושא הארגון של בינוי הכיתות. גם לה יש חלק במצב".
לפי טענת עיריית ירושלים חסרות כיום 3,862 כיתות לימוד בעיר. עלות בנייה של כל כיתה עומדת על 1.1 מיליון שקל. כלומר שלפי תחשיב העירייה היא זקוקה ל-4 מיליארד שקל רק כדי לענות על המחסור.

בדקנו האם העירייה צודקת. לשם כך נכנסו למערכת השקיפות של משרד החינוך בשביל לבדוק האם הכיתות הירושלמיות צפופות במיוחד. התוצאה מעודדת: הצפיפות הממוצעת בירושלים, בבתי ספר יסודיים, עומדת על 28 תלמידים בכיתה. עברנו בית ספר אחרי בית ספר ולא מצאנו אחד שבו הצפיפות היתה מעל ל-32 תלמידים בכיתה, בממוצע.
אז איך הכיתות לא צפופות אם העירייה טוענת שמשרד החינוך לא מזרים לה מספיק כסף לבניית כיתות חדשות בקצב מתאים? משום שהיא מתמודדת עם המחסור בעצמה. היא שכרה מבנים והציבה מבנים ניידים מאולתרים. אבל זה עולה לה ביוקר.
במכתב למנכ"ל משרד הפנים, כתבו מנכ"ל עיריית ירושלים וגזבר העירייה כי "עלות השכירות משמעותית ומכבידה מאוד על תקציב העירייה. נכון לשנת תשע"ז, שוכרת העירייה מעל 1,500 כיתות לימוד בעלות של כ-100 מיליון שקל לשנה. העירייה לא זוכה לשיפוי מהמדינה בגין הסכום האמור". בנוסף מוציאה העירייה 40 מיליון שקל כל שנה עבור הכשרת כיתות לימוד זמניות ורכישת מבנים ניידים. כלומר, עיריית ירושלים "מבזבזת" כל שנה 140 מיליון שקל בגלל המחסור בכיתות. מדובר בפי שניים מהיקף תקציב שירותי בריאות הציבור של ירושלים ב-2016.

אבל לא מדובר רק בהוצאה כספית, הכיתות הזמניות לא בהכרח מתאימות ללימודים. "שכבת ד' בבית הספר ממ"ד גוננים, שמורכבת משלוש כיתות, לומדת בקרוואנים", אמרה לדסק הכלכלי של "כאן" מורה בבית הספר, שנמצא בשכונת קטמון בירושלים. "זה פגע באיכות הלימודים. בקרוואנים לא היו מקרנים והתלמידים נפגעו מזה. בלימודי אנגלית, למשל, המקרן משדרג את רמת הלימודים וזה חשוב מאוד".

הפגנה בבית הספר ירים משה

תלמידות מבית הספר "ירים משה" מפגינות בשל ליקויים במבנה ביה"ס ב-2015 (צילום: פלאש 90)

כמה כסף תשלם העירייה על ההלוואה?

אז איזו הצעה העניק בנק לאומי לעירייה? כמה ריבית היא תשלם? הדסק הכלכלי של "כאן" הצליח להשיג את מסמכי הצעת ההלוואה שהגיש בנק לאומי לעיריית ירושלים. על פי המסמכים, עבור הלוואה של עד מיליארד שקל לתקופה של 15 שנה (העירייה תוכל להחליט בתוך שלוש שנים כמה היא מנצלת מתוך הסכום הזה), עיריית ירושלים תצטרך לשלם ריבית די גבוהה – תשואת האג"ח הממשלתיות בתוספת 2.05%. מדובר בריבית שגבוהה ב-2.05% לשנה מעל לריבית שמשלמת הממשלה על ההלוואות שהיא לוקחת בעצמה.
לשם השוואה, רכבת ישראל, חברה בבעלות מלאה של הממשלה, לקחה גם היא הלוואה של מיליארד שקל בשנה שעברה, אותם גייסה דרך הבורסה. על אותה הלוואה רכבת ישראל שילמה ריבית של 0.6%-1.25% (ההלוואה נחלקה לשני חלקים). במלים אחרות, בנק לאומי מעריך את הסיכון של עיריית ירושלים כגבוה יותר, על אף שמדובר בשני גופים ממשלתיים לחלוטין.

פרטי ההלוואה של לאומי לעיריית ירושלים

תנאי הלוואה של לאומי לעיריית ירושלים

וזה עוד לא הכל. כי חוץ מהריבית השנתית על ההלוואה עצמה, בנק לאומי דורש מעיריית ירושלים תשלומים נוספים. למשל, 3 מיליון שקל עבור "עמלת ארגון". בעבור מה? מאחר שבנק לאומי מציע לשים רק חצי מיליארד שקל ואת היתר לארגן מבנקים וגופי פנסיה אחרים, הוא גובה עמלה על עצם ארגון סכום ההלוואה.

וזה לא נגמר כאן, כי בנק לאומי דורש בנוסף דמי ניהול שנתיים של 80 אלף שקל, ועוד סכום של 3 מיליון שקל עבור מה שהבנק מגדיר בתור "עמלת התחייבות שנתית". הכוונה לכך שברגע שהבנק מעמיד לרשות העירייה מסגרת אשראי עקרונית של מיליארד שקל, הוא לא מעניק את הכסף כהלוואה לגופים אחרים. לכן הוא דורש מהעירייה לשלם לו סכום על עצם העמדת הכסף, במקרה שהעירייה תחליט שלא לקחת את ההלוואה בפועל.

העירייה בדקה את גובה מחיר ההלוואה. מי שערכה עבורה את הבדיקה הזו היא חברה חיצונית בשם אסכולה, שבחנה את ההצעה של לאומי והצעה של קבוצת בנקים נוספת. החברה כתבה, שבהשוואה לעיריות אחרות, מחיר ההלוואה אינו גבוה. עם זאת, אסכולה טענה בחוות הדעת כי משא ומתן עם גופים פיננסיים נוספים יוכל לשפר את המחיר בעוד כמה עשיריות האחוז, שיחסכו לעיריית ירושלים 13-6 מיליון שקל במצטבר.

שאלת השאלות היא מאיפה לעיריית ירושלים יהיה את הכסף כדי להחזיר את ההלוואה. לפי החישוב שערכו בעירייה, עלות החזרת פירעון ההלוואה תעמוד בשיאה על כ-100 מיליון שקל בשנה. אבל העירייה לא יודעת מהיכן יגיע הכסף הזה והיא מציינת כי העניין עדיין מצוי במשא ומתן מול משרדי הממשלה.
עד 2020 העירייה מעריכה כי חלק מהכיתות החסרות כבר יבנו ולכן היא תוכל להחזיר חלק מהנכסים שהיא שוכרת. מהלך זה יצמצם את היקף דמי השכירות שהיא משלמת. בסיום מועד הפירעון ב-2034 תחסוך העירייה 92 מיליון שקל לשנה.

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים. מו"מ עם גופים נוספים יכל היה לחסוך 6 מיליון שקל לפחות (צילום: פלאש 90)

בשביל שעיריית ירושלים תוכל לקחת את ההלוואה, משרדי הפנים והאוצר צריכים לאשר לה זאת. בחודש האחרון בכירי משרד הפנים והעירייה הצליחו לקדם את הנושא כברת דרך משמעותית, כאשר העירייה הציגה למשרד את פרטי ההלוואה, שאנו חושפים כאן היום.
עם זאת, משרד הפנים עדיין מעכב את האישור הסופי, זאת משום שהוא בודק האם העירייה תוכל לעמוד בהחזר החודשי לבנק, הואיל ומצבה התקציבי גם ככה לא משהו, עוד לפני שהיא לוקחת הלוואה של מיליארד שקל. במקביל, במשרד הפנים דורשים ממשרד החינוך להתחייב להקצות תקציבים משמעותיים יותר לבניית כיתות לימוד בעיר בשנים הקרובות. שני המשרדים צפויים להיפגש בקרוב כדי לדון בהיקף המענק שייתן משרד החינוך לעיריית ירושלים במסגרת תוכנית החומש (התוכנית של משרד החינוך לחלוקת תקציבים לבניית כיתות לרשויות).

לירושלים אין שקל מיותר

המצב הכלכלי של ירושלים בעייתי. גם אחרי מענקים, העירייה מגיעה בקושי לאיזון תקציבי. בשנת 2015, למשל, עמד התקציב על 4.9 מיליארד שקל ורק אחרי מאמצים רבים ההוצאות לא חרגו מהתקציב. כך גם ב-2016, שבה התקציב כבר עמד על 5.1 מיליארד שקל. כלומר, כיום לעיריית ירושלים אין כסף מיותר כדי לעמוד בהחזר ההלוואה השנתי. בנוסף, ירושלים עדיין משלמת על הלוואות אחרות. היתרה של הלוואות האלו עומדת על יותר ממיליארד שקל עד 2030. עיקר החוב הוא לבנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דקסיה ישראל (לשעבר אוצר השלטון המקומי). לפי נתוני התקציב של העירייה, החזר ההלוואות השנתי עמד בשנת 2016 על קרוב ל-230 מיליון שקל ובשנת 2017 ההחזר יעמוד על כ-200 מיליון שקל.

"אנחנו תובעים את הכסף מהממשלה", מסביר סגן וממלא מקום ראש העיר ירושלים יצחק פינדרוס מדוע העירייה מתנדבת לתת מיליארד שקל כשאין לה שקל מיותר בקופה. "גם אם לא נקבל את הכסף, אנחנו עדיין חושבים שבתוך סדר העדיפות העירונית זה מספיק חשוב כדי שנעמוד בהחזר ההלוואה הזו. גם אם המאבק לא יצליח והממשלה לא תהיה מוכנה לשלם, אני שלם עם ההחלטה לקחת את ההלוואה ולשלם את זה עם כספי המסים של תושבי העיר".

זו לא תהיה הפעם הראשונה שעיריית ירושלים נלחמת במשרד האוצר. רק בשנה שעברה הוביל ברקת מאבק מתוקשר נגד שר האוצר משה כחלון, שלטענתו הזניח את העיר. ראש העיר יצא לרחובות ביחד עם עובדי העירייה ודרש להגדיל את המענק השנתי של משרד האוצר לעיר הבירה. הצלחת המחאות היתה חלקית. ברקת הצליח להשיג מענק מוגדל, אך לא בהיקף שאותו רצה. העירייה קיבלה 499 מיליון שקל, לאחר שהתברר שהסכום הזה יביא את קופות העירייה לאיזון תקציבי.

הפגנה של עיריית ירושלים נגד האוצר

הפגנה של עובדי עיריית ירושלים בשל סירוב האוצר לתוספת תקציב בנובמבר 2015 (צילום: פלאש 90)

עכשיו ברקת חוזר להילחם על גובה המענק לשנת 2017. בדיון בתחילת ינואר, חשף ברקת שהוא הגיע להבנות עם האוצר ושהמענק השנה צפוי לעמוד על 800 מיליון שקל. אך מסתבר שההבנות לא החזיקו מים. האוצר מסרב לתוספת ומציע להגדיל ב-5% בלבד את המענק – 525 מיליון שקל במקום 800 מיליון. בתגובה הודיע ברקת שהוא מתכוון להשבית את העירייה כבר מיום ראשון הקרוב.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "בירושלים אין אף תלמיד שאינו לומד בגלל שאין לו כיתת לימוד. לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, וכדי לתת מענה לכל התלמידים בעיר, המשרד העניק פתרונות ומימן כיתות לימוד בהתאם לצורך, בשיתוף ובתיאום עם עיריית ירושלים. לצד זה, סוגיית כיתות הלימוד בירושלים נמצאת בדיונים מול משרד האוצר".

מבנק לאומי נמסר בתגובה כי "אכן לאומי יוביל סינדיקציה, מעבר לכך אין לנו מה להוסיף, תפנה לעיריית ירושלים".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "בעיר ירושלים חסרות למעלה מ-3,000 כיתות תקניות בכל המגזרים. על מנת לצמצם את הפערים ולאור העובדה שהתקצוב הממשלתי לא מספיק כדי לצמצם את הפער, בוחנת העירייה לקיחת הלוואה בסך מיליארד שקל. ההלוואה תתבצע מידי גופים פיננסיים. כמו כן, אופן החזרת ההלוואה על ידי העירייה נמצא במו״מ עם הממשלה וייסגר בהמשך בהסכם משותף". לגבי ההלוואות הקיימות מסרו מהעירייה כי "לעיריית ירושלים קיימים בתקציב הרגיל החזרי הלוואות שונות".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "מדובר בהלוואה רחבה ויוצאת דופן שנבחנת על ידי גורמי המקצוע. משרד הפנים הנו הגורם המאשר של כלל בקשות האשראי לרשויות המקומיות ובכללן גם של עיריית ירושלים. נושא ההלוואה לעיריית ירושלים נבחן ונבדק בימים אלו על ידי גורמי המקצוע במשרד, בהתאם לעמידתה של העירייה בפירעון ההלוואה, תוך בחינת משתנים נוספים ובהם שותפותו של משרד החינוך למהלך בניית כיתות הלימוד".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.