ערבי גילה פגיון מנחושת והחזיר לאוצרות המדינה

תושב הכפר עראבה מצא להב של פגיון מנחושת וכלי אגירה עתיקים בני 4500 שנה, והעביר אותם לאוצרות המדינה.

 

אחמד נסאר יאסין, תושב הכפר עארבה וחשמלאי במקצועו, עבר בסוף השבוע האחרון בדרך עפר העוברת מעל לבתי הכפר, בדרכו לסדר חשמל לאחד הבתים.
"כשזיהיתי משהו חריג על צלע ההר הצמודה לדרך, עצרתי לבדוק מהו. הסלע התפורר, ולנגד עיני נחשפו כלים בעלי מראה עתיק", הוא מספר. מחשש שהכלים עלולים להינזק כשהם חשופים בשטח, אסף אותם לביתו בזהירות רבה ויצר קשר עם רשות העתיקות.
ניר דיסטלפלד מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות נפגש עם אחמד בביתו וקיבל מידיו את הממצאים המרגשים, אשר יועברו לאוצרות המדינה. לדבריו, "נראה שהכלים נחשפו כתוצאה מפגיעה ישנה של כלי מכאני במערת קבורה עתיקה .מדובר בלי מנחה מתקופת הברונזה הביינימית, מלפני כ- 4500 שנה, שהוכנסו לתוך מערת הקבורה ביחד עם המתים שנטמנו בה, במטרה שילוו וישמשו את המת בעולם הבא – דבר שהיה אופייני בהליך הקבורה בתקופה זו".
הכלים שמצא אחמד הינם קנקני איחסון ואגירה, וכלי למזיגה. מתאר הכלים עגלגל, דבר המאפיין את כלי החרס הצפוניים של התקופה. ביחד עם כלי החרס , נמצא גם להב של פגיון מנחושת, שהיה מחובר בעבר לידית עץ בעזרת מסמרות. לדברי דיסטלפלד, "זהו כלי הנשק האופייני לתקופה ולרוב, היה מקובל לצרף את כלי הלחימה לקברם של בעליו המתים".

לדברי דיסטלפלד, "אחמד הפגין אזרחות טובה מהמעלה הראשונה כאשר מסר את הממצאים לרשות העתיקות, והוא יקבל מאיתנו תעודת הוקרה על כך. הוא סיפר לי שהיו שאמרו עליו שהוא פראייר בכך שמסר את הכלים למדינה, אך הוא בחר ללכת בדרך הנכונה והמצופה מכל אזרח שומר חוק. אחמד הבין שזה אינו רכוש פרטי שלו, אלא מורשת ששייכת לכלל הציבור, שצריכה להגיע לגורמים המקצועיים שאמונים על הטיפול בעתיקות". לדברי דיסטלפלד, "מערת הקבורה שמצא אחמד במקרה, גילתה לנו תקופה שלא היתה מוכרת במחקר של אזור זה, ובהחלטתו האחראית, הוא תרם לפאזל הארכיאולוגי של ארץ ישראל. אם ראש המועצה יהיה מעוניין להקים תצוגה ארכיאולוגית בכפר, נשמח להציג את הכלים בעראבה, על מנת שכלל הציבור יוכל להכיר וללמוד על ההיסטוריה של המקום". דיסטלפלד מוסיף, כי "הדבר הנכון ביותר לעשות במקרה של מציאת עתיקות, הוא ליצור קשר מיידי עם פקחי רשות העתיקות על מנת שיתעדו את הממצאים עוד כשהם בשטח".

צילומים: ניר דיסטלפלד, רשות העתיקות:

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *