עשרות ילדים אשכנזים נעלמו

על פי תחקיר של "הארץ":ילדים אשכנזים בנים של ניצולי שואה נעלמו בצורה דומה לזה של ילדי תימן, ההורים קיבלו תירוצים דומים ולא קיבלו תעודות פטירה. במקרה אחד נדרשו ההורים לרשום את הילד המת במסמכי העלייה. {תחקיר 'הארץ' }

לא רק תימנים: על פי תחקיר של "הארץ":ילדים אשכנזים בנים של ניצולי שואה נעלמו בצורה דומה לזה של ילדי תימן, ההורים קיבלו תירוצים דומים ולא קיבלו תעודות פטירה.  במקרה אחד נדרשו ההורים לרשום את הילד המת במסמכי העלייה

אפרת סוכנת מוסד בעבר, מספרת להארץ על  היעלמות אחיה הבכור, זליג, אותו לא זכתה להכיר. , גם זליג אושפז כתינוק לאחר שחלה, ולא שב לחיק הוריו. גם להם נאמר כי הוא מת, אך לא הוצגו בפניהם לא תעודת פטירה ולא קבר הוריו היו יהודים ממזרח אירופה, שאיבדו את כל משפחתם בשואה, גורשו בידי הבריטים למחנה המעצר בקפריסין, ושם נאלצו להיפרד גם מבנם התינוק, בנסיבות שעד היום אינן ברורות. הטרגדיה המשפחתית שלהם נבלעה לימים בשולי פרשת היעלמות ילדי תימן.

אפרת מספרת "השיטה הזו התחילה עוד לפני קום המדינה, מחוץ לישראל, עם ניצולי השואה", היא אומרת. אביו של זליג, משה אף (השם עוברת בהמשך לאפרת), בא מהעיר טורובין בפולין. אמו, מרים, נולדה בצ'רנוביץ', שנמצאת היום באוקראינה. השניים נמלטו מהנאצים בדרך לא דרך ואחרי המלחמה נפגשו במחנה עקורים באוסטריה, שם התאהבו והתחתנו. בשנת1947 , הפליגו לארץ ישראל באוניית המעפילים "התקווה", אבל כמו עשרות אלפי יהודים אחרים, גורשו על ידי הבריטים למחנה מעצר בקפריסין.

אמו היתה בת 20 ואביו בן 25. "הורי סיפרו שהוא היה ילד בריא ויפה, שנולד במשקל ארבעה קילו. הכל היה בסדר", אמרה השבוע גנית אפרת. מכאן ואילך הסיפור דומה מאוד לסיפורים רבים של יוצאי תימן. כשהיה בן ארבעה חודשים זליג התינוק חלה. "הוא בסך הכל חטף צינון קל, אז אמא שלי לקחה אותו למרפאה במחנה", אמרה אפרת. את המרפאה, כמו גם את יתר המוסדות שפעלו במחנה בקפריסין, הפעילו אנשי הארגון היהודי הג'וינט, בשיתוף שליחים מטעם הסוכנות היהודית שבאו מארץ ישראל.

אפרת לא לבד, עוד עשרות סיפורים דומים מתוארים בעיתון הארץ שמסקר בהרחבה על הפרשה החדשה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.