קורע מצחוק: להיות חרדי ביום העצמאות

איש התקשורת יחיאל פליישמן מצטרף לנבחרת הכותבים של "קוקר". עיתוי מדוייק לשלוף את הטור "להיות חרדי ביום העצמאות", להתרווח ולהעלות חיוך על השפתיים.

 לפני 4 שנים כתבתי את המאמר הבא, שהתפרסם באתר גדול וזכה למאות תגובות ושיתופים. למעט מספר מילים שהורדתי והוספתי הנה המאמר כמעט ללא שינויים. מה שאומר שהשנים עוברות חולפות להם והים אותו ים, והחרדים אותם חרדים.

להיות חרדי ביום העצמאות זה לנפנף במנגל, אבל לא בדגל.

להיות חרדי ביום העצמאות זה כשבבית הכנסת בסוף מייריב של מוצ"ש שחל בו, תמיד תשמע את הליצן הזה שיגיד שבגלל שיש יונטב השבוע, לא אומרים  "ויהיי נוייעם"  ושיהיה מאד מרוצה מעצמו על הבדיחה.

להיות חרדי ביום העצמאות זה להתפדח ברמזור כשאתה היחיד בלי דגל על החלון. וכשאתה רואה  חילוני לידך בלי דגל, אתה מנחם את עצמך בעליזות שכבר אין ציונים היום, ושהציונות מתה. ואז גם פותח בהרצאה נלהבת בנושא  לנוסעים שאתך ברכב.

להיות חרדי ביום העצמאות זה לשמוע שוב את השיבוש "יום העצמות". פחחח. לא מיצינו את הבדיחה?

להיות חרדי ביום העצמאות בשכונה של חילונים זה שלפתע אתה גאה בבן-דוד השני שלך ששכחת את שמו,  שהיה משגיח כשרות שבוע בצבא. כך אתה מוכיח לשכן ממול שגם דוסים עושים צבא.

להיות חרדי ביום העצמאות בשכונה של מיזרוחניקים זה להרגיש ממש מופקר גמור. בפרט כשאתה רואה אותם הולכים עם מחזורים וחולצות לבנות. זה היום היחיד שבו אתה מרגיש כיצד חש חילוני בשבת.

להיות חרדי ביום העצמאות זה ההתלבטות הנצחית מה עושים עם הילדים שלומדים בחיידר, יענקי ובערל'ה. יש להם לימודים כרגיל עד שש, אבל לבנות יש חופש, אז מה נצא לטייל בלעדיהם? אולי נוציא אותם באמצע? אבל מה יגיד המלמד? ומה עם הרב שליקלביץ המנהל? איך אביט עליו למחרת בשחרית?

להיות ילד חרדי ביום העצמאות זה הבאסה הכי גדולה שיש. אלא אם כן יענקלה מכיתה בייס מלמד אותך את "בשילטוין הכויפרים אין אנו מאמינים", ואז אתה לפחות מרגיש שיש לך איזה אידאולגיה בללכת לחיידר דווקא בשבתון. וכמובן שכל הדרך לחיידר תפזם  בדילוגים את זה לעצמך כדי להתנחם.

להיות חרדי ביום העצמאות זה לראות אצל השכנים, או בעידן החדש – באינטרנט הכשר יותר או הפחות, את טקס הדלקת המשואות ולהתרגש קמעה מהטקס, למרות שכלפי חוץ אתה  לועג לו, כי הרי מי יותר מחרדים מבינים בטקסים. הם המציאו אותם.

להיות חרדי ביום העצמאות זה לשבת מול החלון בעשר בלילה עם הילדים, בתנאי שהם אחרי פיג'מות, לראות את הזיקוקים ולעשות "וואו" אחרי כל זיקוק. ואז לאחר שנהנית  לבסוף  תקטר שהכסף הזה יכול היה ללכת לנזקקים או לישיבת "שערי שובבים" ולגלות בסוד  סוף סוף  למשפחה  להיכן לקח יאיר לפיד את כספי הקיצוצים ואיך ש"הכסף לכויללים נשרף בשמיים תוך דקה".

להיות חרדי ביום העצמאות זה להגיד תודה לבורא עולם שברא את החג בספירת העומר, שיש לך תירוץ מדוע אתה לא חוגג. כאילו שאם יום העצמאות היה יוצא בחודש שבט היית רוקד "הבה נגילה" והיה טיש אצל האדמו"ר.

להיות חרדי ביום העצמאות זה שתמיד יהיה את זה שלפתע הוא  נהיה ימני  קיצוני ויסביר "איזה מדינה נוראית  זאת, שפינתה  את גוש קטיף. על זה אתם חוגגים"?כאילו שאם לא היו מפנים הוא היה אומר תפילת הלל בשם ומלכות, ובכוונה גדולה.

להיות חרדי ביום העצמאות זה לקרוא שוב בעיתונות החרדית על הויכוח בקום המדינה סביב  נוסח מגילת העצמאות. על התעלמות הציונים מהשואה. על ההיסטוריה של אגודת ישראל בהקמת המדינה. וחוזר חלילה…

להיות חרדי ביום העצמאות זה להזדעזע כל שנה מחדש מהחזן איצ'ה מאייר הלפגוט, איך שהוא מעיז לשיר את "אבינו שבשמיים צור ישראל וגואלו" בבית כנסת הגדול. והוא בכלל חוסיד גור. והאם הוא שאל את הרב'ה שלו. אבל בתוכך אתה יודע שאם היית מקבל את הכסף שהוא קיבל, היית שר את "אור הירח" של אביב גפן בהברה אשכנזית, בארון קודש פתוח לרווחה ובטעמי המקרא.

להיות חרדי ביום העצמאות זה לראות את המטס החגיגי ולומר ש"פעם זה היה הרבה יותר יפה", וש"הייתה גאווה לאומית". וכמובן לשכוח שאז אמרת שיש כאן בעיה של "כויחי ועוצם יודי".

להיות חרדי ביום העצמאות זה לנסות לצפות בחידון התנ"ך, ואף להתרגש מהאירוע ובצנעה. להיות גאה במנצח להקת הרבנות מונה רוזנבלום שערק לשורות המגזר. ולא לשכוח להזכיר שאתה עוד זוכר אותו בכיפה סרוגה, רחמנא ליצלן.

ולסיום, להיות חרדי ביום העצמאות זה שלמרות שאתה לא חוגג כמו כולם את החג, אתה עדיין חרד לגורל המדינה. מגלה עניין ומאזין למבזק החדשות בכל חצי שעה עגולה. ולמרות שאתה במיעוט, אתה מרגיש חלק בלתי נפרד מתושבי המדינה.

אבל תודו, להיות חרדי ביום העצמאות זאת פדיחה בכלל לא קטנה.

ולתפארת מדינת ישראל!

10 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. הלכות מנגל וניפנופו (ובו כ"ד סעיפים)
    א. נהגו ישראל לצלות בשרים על האש ביום העצמאות והוא הנקרא מנגל בפי העם. הגה: ויראה לקנות בשר בהמה, ואם אין לו יקנה בשר עוף. ונהגו להציג בפתחי המרכולים והסופרמרקטים מערב ראש חודש, פחמים, דגלונים ושאר כלים למצות החג, והרי הם בכלל מזכי הרבים.

    ב. אין לבשל או לאפות, לא בתנור ולא בסיר, ומכל שכן לא במיקרוגל, ומי שלא צלה על גבי גחלים, לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצות המנגל לקורבן הפסח שעליו נאמר: "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ".

    ג. נהגו למנות אדם חשוב לעמוד אצל המנגל ולנופף, והוא הנקרא "מנופף", לקיים את מה שנאמר בהפטרת היום "עוד היום בנוב לעמוד ינופף ידו".

    ד. כל הבא בצבא ישראל ראוי לבוא בקהל המנפנפים, כנאמר: "דגל מחנה יהודה לצבאותם", והוקשה מצוות מנגל למצוות דגל. לכתחילה ראוי למנות אדם שבא בקשרי המלחמה, ובדיעבד אפשר למנות אפילו טוראי ובלבד שעושה מילואים דבר שנה בשנה. בעניין נוכריים, כל ששירת בצה"ל ראוי לנופף, ואין להסתפק.

    ה. נשים ששרתו בצבא הקודש רשאיות לנפנף, שאף הן היו באותו הנס, הגה: ואפילו שלא באו בקשרי מלחמה. ובלבד שינפנפו בצניעות כיאה לבנות ישראל כשרות. ובנות שירות לאומי, כבר הוקבע ע"י גדולי הדור, שדינן כשירות צבאי לכל עניין, וכל המפקפק הרי הוא מהמקצצים בנטיעות, שמעיז פניו כנגד גדולי הדור.

    ו. מצווה מן המובחר לעשות מנגל בגולן ובירושלים שנאמר: "עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים".

    ז. נהגו ישראל לנפנפף בקרטונים ובפלסטיקים, ומנהג בישראל דין הוא ואין לשנות. אמרה לי צדקת אחת שראתה איש מנפנף במטריה והסתפקתי בדבר, ולעניות דעתי בדיעבד יצא, אבל אין לעשות כן לכתחילה.

    ח. בעניין מאוורר חשמלי ומייבש שיער הנקרא "פן" בלעז, ראיתי בכמה קהילות שמדליקים מאוורר חשמלי למול המנגל, ולא יפה הם עושים שנאמר "ינופף בידו". אמנם אם המאוורר קטן ומחזיקו בידו, ראיתי בשו"ת "לב האלון" שנוטה להתיר, וכש"כ מייבש שיער ידני.

    ט. המנפנף אל יפחית מ 20 נפנופים ולא יותר מחמש מאות, בגלל ספק פיקוח נפש. ועל אלו הנוהגים להחמיר היכן שיש להקל כבר נאמר בנביא: " למה לי רוב נפנופיכם, יאמר ד´".

    י. החכם עיניו בראשו, וישים משקה קל אצל המנופף, לבל יתייבש בשמש ובחום המנגל, משום "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ועל אלו שלא עושים כן נאמר, "והנה בא היום בוער כתנור".

    יא. בזמן הנפנוף נהגו יראי ד´ לומר: "לשם מנגל מצווה", ומנהג יפה הוא.

    יב. יש לעמוד בזמן הנפנוף, שנאמר "לעמוד ינופף ידו". ובדיעבד היושב בזמן נפנוף יצא ידי חובה.

    יג. בזמן הנפנוף יש לנגן בכלי שיר וזמר, והמהדרין יתופפו בדרבוקה, לקיים את מה שנאמר: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכם" ומי שאין לו כלי נגינה, יצא בשעת הדחק, בשירי עבריים שנהגו הציבור לשיר, ואין להקל. וראיתי כאלו שמדליקים הרדיו, ומשמיעים משם שירים, ולא יפה הם עושים.

    יד. במנגל חשמלי רבו הספקות, ועיין בספר "נפנופי מצווה" להרב המופלג בחכמה מורנו הרב ש. ראוזענבערג, שנוטה לאסור מנגל חשמלי מפני שאינו מעלה עשן, ואינו עושה פחמים, ולהלכה נראה לי לאסור, גם מטעם שאינו אש אמיתית. ומי שאין לו מנגל פחמים ולא יכול להשיג בו ביום, ישאל שאלת חכם.

    טו. פחמים ונפנפנים שעשה בהם מנגל, צריך לנהוג בהם כבוד, ואל יזרקם לאשפה. ונהגו אנשי מעשה, להדליק בהם מדורת ל"ג בעומר ובלבד שהנפנף אינו עשוי פלסטיק, שאז ריחו רע לבריות ורע לעולם.

    טז. מי שעשה מנגל משניצל תירס, טופו ושאר ירקות, לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצוות מנגל למצוות קורבן פסח. ועוד שנאמר "והיית אך שמח", ואין שמחה אלא בבשר ויין. הגה: ונהגו קהילות הטבעונים והצמחונים לעשות מנגל מטופו, לקיים מה שנאמר "מה טובו אהלך יעקב", אל תקרי טובו אלא טופו. והנח להם לישראל, ובלבד שישרו את הטופו במים מבעוד יום.

    יז. יש לעשות מנגל תחת כיפת השמים, בגנים, בשמורות, בפארקים הציבוריים, ובכל במקום שנהגו קהל ישראל להתאסף בחבורה גדולה. ויפה עושים שמתאספים בחבורות ומשפחות משפחות וברוב עם – הדרת מלך.
    ומי שעשה מנגל בדירתו כאילו לא עשהו ולא עוד, אלא שמוסיף חטא על פשע, ומזיק את השכנים בעשן, ועושה את ישראל טרודים ובעלי טרוניות בחג, ועליו נאמר "ויקטרו באהליהם, ויוציאו דיבת הארץ רעה".

    יח. כל מי שלא יצא ידי חובת מנגל ביום העצמאות, יתגבר כארי, ואל יבוש מפני המלעיגים, ויעשהו ב"יום עצמאות קטן", הוא יום ירושלים ויכוון לצאת ידי חובתו.

    יט. נהגו לשיר את שיר המעלות במנגינת המנון התקוה ואין לשנות.

    כ.ידועה המח' בשבת כ"א האם הדלקה עושה מצוה או הנפה עושה מצוה. ואע"פ דפסקינן
    דהדלקה עושה מצוה, "כבתה אין זקוק לה" ואפ"ה נהגו ישראל להדליק ולנופף עד שיכלה הבשר. ומצאו סמך ממה שנאמר "ואִשַם לא תכבה והיו דראון לכל בשר". והנח להם לישראל שאם לא נביאים הם בני נביאים הם.

    כא.מנהג חשוב לאכול לחם עם הבשר לקיים מה שנאמר "נותן לחם לכל בשר".

    כב.פסקו רוב האחרונים שמי שאינו אוכל המבורגר הוי בגדר "מחוסר קציצה" ונבילה טובה הימנו.

    כג.אותם הנוהגים לקנות בשר מוכן טעות הוא בידם. ויש לחשוש ל"תעשה ולא מן העשוי" ואי אפשר לדעת אם נעשה הדבר לשם מצוה.

    כד.אם חל יום העצמאות בשבת, מקדימים ליום חמישי. וראוי להוסיף בשר בסעודות שבת לעשות "זכר למנגל מצווה".

    יעקב |
    הגב
    • נכון מאוד.גם אם התכוונת ללגלג.וכן כמו שאמרת יום ירושליים הוא יום שני לעצמאות.הקב"ה נתן לנו את המדינה ומצווה לחגוג כבן חורין.המטסים בשמי הארץ הם ליופי ושמחה ולא כוחי ועצם ידי כמו במצעד השריונים הפסול.כשהחרדים יתחילו להשתתף בבנין הארץ יהיה להם גם את הזכות לשמוח ולחגוג ביום העצמאות.אולי החרדים יכבשו את הר הבית וזה יהיה התחלת חלקם בבנין הארץ.

      יפה יוסף |
      הגב
  2. זה לא יכול להיות שזה נרשם לפני 4 שנים, כי יאיר לפיד היה אז עדיין בחיתוליו ועדיין לא היה את האימרא איפה הכסף?

    יעקב |
    הגב
  3. זה נראה שאתה לא יודע מזה להיות חרדי גם לא ביום העצמאות
    בא לך לחגוג לך ותניח לנו מהרדידות שלך

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  4. כתבה רדודה. איני בטוח שהכותב מכיר משהו מעבר לשוליים של הציבור החרדי

    שמואל |
    הגב