פניו של חיזבאללה לעימות עם ישראל? פרשנות

על רקע תבוסותיו של דאעש בסוריה ובעיראק, התעורר חשש כי יתכן וביטחונו העצמי של חיזבאללה יגבר, והוא ינסה להגיב מול ישראל, יתכן אף בסיוע הצבא הסורי. אז מה באמת הולך להיות?

בשבועות האחרונים ישנה עליה מסוימת בכוננות הביטחונית בדרום ובצפון, וזאת על רקע פיצוץ המנהרה בדרום, ובשל תקיפות בסוריה המיוחסת לישראל. באזור הדרום, נראה כי לאור הלחצים המופעלים על החמאס מהצד המצרי, בשילוב תהליך האיחוד עם הרש"פ, לא צפויה הידרדרות חמורה, אלא רק תגובה מוגבלת לכל היותר.

בצפון, לפני מספר שבועות הותקפו בסוריה מחסני נשק (ככל הנראה רקטות ארוכות טווח) השייכים לארגון החיזבאללה. וזאת בהמשך להפצצה על סוללת טילי נ"מ מדגם 5-SA ששיגרה טיל בודד לעבר מטוסי חיל האוויר שחגו מעל שמי לבנון. בנוסף לכך, במהלך שבת פרשת תולדות יורט כלי טיס בלתי מאויש שהתקרב לגבול ישראל ברמת הגולן, ובימים האחרונים ביצע צה"ל ירי טנקים לעבר עמדה סורית ליד הכפר הדרוזי חאדר.

על רקע תבוסותיו של דאעש בסוריה (ובעיראק), התעורר חשש כי יתכן ובטחונו העצמי של חיזבאללה יגבר, והוא ינסה להגיב מול ישראל, יתכן אף בסיוע הצבא הסורי, שהרבה לאחרונה לאיים שיגיב על התקיפות.

גורמי יסוד בהערכה

בבואנו להעריך האם אכן פניו של חיזבאללה לעימות עם ישראל בעתיד הקרוב, עלינו לשקול היטב את הגורמים השונים המעצבים את אזורנו בשנים האחרונות, ואת השלכותיהם על ה"שחקנים" השונים בזירה.

הגורם המרכזי והחשוב ביותר הינו מלחמת האזרחים בסוריה, שהביאה לפירוקו המעשי של הצבא הסורי, שאיבד במהלכה כ- 70% מכוחו הקרבי. מתוך 380,000 חיילים שעמדו לרשותו, נותרו כ- 120-150,000 בלבד, וזאת בשל אבדות כבדות, ועריקות מסיביות של החיילים השיעים והסונים (שדוכאו ע"י המשטר העלאווי). מתוך כ- 4,800  טנקים, נותרו רק כ- 1500-1800,  וחיל האוויר הסורי הגדול שמנה כ- 500  מטוסי ומסוקי קרב, התפורר לרסיסים, ומונה כיום כ- 150 כלים בלבד. זהו ללא ספק נס גדול לטובת עם ישראל, שמשנה לחלוטין את תמונת המצב האזורית.

התפוררות הצבא הסורי בלחימה מול המורדים, ביניהם הכורדים שהכריזו על רצונם בעצמאות (וכבר שולטים על חלק נכבד מצפון סוריה), מערערת את יכולתו של חיזבאללה לפתוח במלחמה, משום שברור לו כי המשענת הסורית שעמדה לימינו, הפכה להיות משענת קנה רצוץ.

דאעש ואל-קאעידה הסונים נלחמים בחיזבאללה השיעי

חיזבאללה עצמו מרותק אף הוא לזירות רבות – כ- 8000 מחייליו פרוסים בתימן, עיראק, ובעיקר בסוריה. כוחו הכולל נאמד בכ- 25,000-30,000 מחבלים בלבד, והעובדה שחלק גדול מהם מרותק ללחימה בדמשק, במזרח סוריה, ובגבול סוריה-לבנון מול אל-קאעידה ודאעש – שניהם ארגונים סונים שהכריזו מלחמה על חיזבאללה השיעי – כל זה מפחית מאוד את סכנת ההידרדרות בתקופה זו בצפון.

כמו כן, חיזבאללה ספג במלחמה בסוריה מספר עצום של אבדות (ביחס לגודלו): כ- 8000 פצועים, למעלה מ- 2000 הרוגים, ומאות עריקים – המהווים כשליש מכוחו הקרבי!  על פי עדויות רבות מלבנון, הארגון מתקשה לגייס לוחמים חדשים, ואלו שכן מתגייסים עוברים רק אימונים מזורזים, ומוטלים במהירות לזירת הלחימה כ"בשר תותחים".

גורמים מרסנים

גורם נוסף הינו המעורבות הרוסית בסוריה – שהיא בבחינת "הנשמה מלאכותית" לפגר של המשטר הסורי. מעורבות זו מגבילה את הפעילות הישראלית בתוך סוריה, אולם, היא גם מהווה גורם מרסן מול הידרדרות אזורית. ברור לרוסיה, כי במקרה של לחימה ישראלית מול חיזבאללה, הארגון יספוג מכה שיתכן ותנטרל אותו כמעט לחלוטין ותביא לאובדן של משענת חשובה למשטר. בנוסף לכך, לחימה שכזו יכולה להביא גם להתקפה ישירה על המשטר הסורי ולמיטוטו.

לפיכך, להערכתי,  פועלת גם רוסיה מאחורי הקלעים להרגעת המצב, וכך גם מדינות נוספות.

גם המשטר הסורי עצמו, חושש מאוד מעימות צבאי עם ישראל, וזאת בשל חולשתו הגדולה בעת הזו, ובשל רצונו בייצוב הישגיו מהעת האחרונה מול דאעש. זהו אינטרס גם של המשטר האיראני.

בנוסף לכך, בראייה האסטרטגית האיראנית, חיזבאללה משמש כגורם מרתיע מול תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין, ולפיכך איראן מעדיפה לשמר את כוחו, על מנת שיוכל לעמוד לימינה. במלחמת לבנון השניה ספג הארגון ביקורת קשה מאיראן וזאת משום שהיא חששה כי הוא יתמוטט ולא יוכל לסייע לה בעתיד.

סעודיה מול חיזבאללה

מאז שהחלה הטלטלה בעולם הערבי-מוסלמי – בנפילת המשטר בטוניס – התפצל עולם זה בסכסוכים רבים. בתימן, למשל, פועלים המורדים החות'ים נגד המשטר ונגד סעודיה. המורדים, הנתמכים בידי איראן וחיזבאללה, שיגרו לפני מספר שבועות טיל בליסטי לעבר שדה התעופה של בירת סעודיה, וזו הודיעה כי מבחינתה זו הכרזת מלחמה של החיזבאללה עליה, וכי היא רואה בכך פעולה מלחמתית שלו ושל איראן. החרפת המאבק הסעודי (בתמיכת מדינות סוניות רבות נוספות) נגד חיזבאללה, ממש בימים אלו, הינה ללא ספק השגחה אלוקית גלויה לטובת ישראל, והיא תביא להעמקת המלחמה הפנימית בעולם הערבי – "וסכסכתי מצרים במצרים" – ולהפחתת האיום הבטחוני על ישראל.

זהו חסד ה' גלוי, ונס גלוי, שדווקא בעת הזו, של המתיחות בצפון ובדרום, סיבב ה' יתברך את הנסיבות והאירועים, כך ששונאי ישראל ילחמו עוד יותר האחד עם השני, וכל כוחם ומרצם יופנו לעימות הפנימי ביניהם, וכמו שכתוב "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".

הכותב שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, והינו פרשן לעניני צבא ובטחון, ראש ישיבת כפר סבא, ומרצה בכיר.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.