פסיקה חדשה בדיני עבודה בתחום היהלומים

מר יעקב אליהו, איש מכירות בתחום היהלומים הגיש תביעה בבית הדין לעבודה כנגד חברת מאיר אליה יהלומים בע"מ, שיוצגה ע"י עוה"ד עמית חדד ונועה מילשטיין ממשרד חדד רוט שנהר ושות'.

מר אליהו טען כי היה עובד של החברה ופוטר על ידה, ולכן זכאי לפיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, לקרן השתלמות ועוד. סכום התביעה עמד על סך 685,493 ₪. מנגד, טענה החברה כי לא היו בין הצדדים יחסי עבודה אלא יחסי שותפות, על כן על התביעה להידחות.

במהלך ההליך המשפטי, התובע טען כי חש ברע והתעלף במהלך עבודתו בעת שעבד עבור החברה בניו יורק (ארה"ב). לגרסתו, במהלך פינויו או במהלך הטיפול הרפואי שקיבל ברחוב, נגנב ממנו תיק (פאוץ') שנשא על רגלו ובו יהלומים של החברה בסכום עתק. לטענתו, כששב ארצה נחקר על ידי החברה, והיא הפסיקה להעסיק אותו מבלי לתת לו הודעה על סיום עבודתו ומבלי לשלם לו את שכרו.

מנגד טענה החברה כי מר אליהו היה שותף שלה במכירת יהלומים, ולא היו בניהם יחסי עובד ומעסיק. הם התחלקו שווה בשווה בהוצאות בגין רכישת היהלומים וברווחים בגין מכירתם, לאחר הפחתת ההוצאות. כמו-כן, ככל שהיו הפסדים במסגרת השותפות, נשאו הצדדים בהפסדים אלה במשותף ובאופן שווה. עוד טענה החברה כי התובע טס לארצות הברית במטרה למכור את יהלומי השותפות שהייתה בניהם, כמו גם יהלומים של חברות אחרות. עת שחזר ארצה, החברה סמכה על גרסתו של התובע והגישה תביעה לחברת הביטוח על סך 2,356,175 ₪ כדי שזו תשפה אותה בגין הגניבה. מספר חודשים לאחר מכן, הודיעה חברת הביטוח כי גרסתו של התובע בלתי מהימנה ומופרכת מיסודה, וכי האירוע הנטען לא אירע כלל ובוודאי שלא בהתאם לגרסאות השונות של התובע. לאור זאת, הודיעה חברת היהלומים בעל פה למר אליהו על סיום היחסים בניהם.

קביעות בית הדין:

בית הדין קבע כי מאחר שהתובע היה זכאי לקבל עמלה בשיעור 50% מהרווח ביחס לחלק מהיהלומים, אך במקרה שהתובע לא מכר את היהלומים הם חזרו למלאי של החברה ונמכרו על ידי עובד אחר של החברה, התקיימו יחסי שותפות ביחס ליהלומים מסוימים, גם אם לא התקיימו יחסי שותפות מלאים בין הצדדים. בכל מקרה, קבע בית הדין שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים שכן התובע פעל בעסק עצמאי משל עצמו – הוא מכר יהלומים עבור לקוחות אחרים ולא רק של החברה הנתבעת; התובע היה מוכר את היהלומים המשותפים שלו עם החברה כאשר התובע והנתבעת חלקו ברווחים בניכוי הוצאות וכיו"ב.

על כן דחה בית הדין את התביעה ואף קבע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *