פסק מפתיע: קונה תפילין ב'שחור'? אסור לברך על התפילין

בימים אלו הוציא מכון כת"ר ספר חדש תחת הכותרת "בין אדם לשלטון" העוסק בענייני תשלומי מסים לאור ההלכה: תוקף חוקי המס, גבולות תכנון המס, שאלות בארנונה, תשלומי חניית רכב ועוד. מבין הנושאים הבוערים, עולה שאלת קנייה של לקוחות מעסק שחור. ומה בנוגע לתפילין שחורים שנקנו בעסקה שחורה בלי מס? סופר סת"ם המבריח מסים או הגונב מאחרים באופן אחר אינו פסול לכתוב סת"ם

חוקרי המכון עסקו בשאלה האם קיים איסור לקנות מוצרים או שירותים מעסק לא מורשה -שאינו משלם מע"מ ומיסים אחרים? לטענת החוקרים, אסור לבצע עסקה עם מוכר או נותן שירות שאינו מורשה ומבריח את המע"מ אשר אמור לחול על העסקה. בדיעבד, ייתכן שחייב הקונה מידי שמים להחזיר את המע"מ שהוברח, במיוחד אם הוא קשר קשר עם המוכר להבריח את המע"מ ו'אכל' את המע"מ שנחסר.

לעומת זאת, לדעת חוקרי המכון יש מקום להקל כאשר אין הברחה של מע"מ בעצם העסקה, כגון שמדובר בעוסק פטור שעוסק בשחור וכדומה:

"נראה שכאשר אין הברחה של המע"מ על העסקה עצמה ואין נזק תחרותי נגד בעלי הרישיון על ידי הוזלה בצורה שאינה הוגנת, מותר לקנות מעוסק כללי שאינו מורשה אף על פי שהעוסק מעלים את מס ההכנסה על העסק שלו".

בנוסף לכך, התייחסו החוקרים לנושא תפילין "שחורים", כלומר לא הצבע של התפילין, שברור שחייב להיות שחור, אלא תפילין שנקנו בעסקה "שחורה" בלי מס. השאלה היא לגבי כשרות חפצי קדושה, כמו תפילין או מזוזות שנמכרו באופן זה – האם מבריחי מס פסולים מעיקר הדין או שאין להם נאמנות? האם יפסלו התפילין מטעם מצווה הבא בעבירה? והאם מותר לברך על תפילין שהם כתבו גם אם אינם ממש פסולים?

לגבי השאלה הראשונה, כתבו חוקרי המכון שסופר סת"ם המבריח מסים או הגונב מאחרים באופן אחר אינו פסול לכתוב סת"ם, וגם נאמנותו לכשרות חפצי קדושה שהוא מייצר או מוכר אינה נפסלת.

לגבי השאלה השנייה, החוקרים מתייחסים למקרה שיש עבירה של מסייע לגניבה או לנזק בעצם ביצוע עסקת קניה ב"שחור" של חפץ מצווה: "אסור למי שביצע את העבירה לברך ברכת המצווה על החפץ שקנה בעבירה. לכן מי שקונה תפילין ב"שחור", היות שעל ידי כך הוא מסייע לגניבה – אסור יהיה לו לברך על התפילין הללו, וממילא אסור יהיה לו לכתחילה לקנותם משום שבכך מונע את הברכה על המצווה. אמנם בדיעבד אין החפץ נפסל למצווה לגמרי מטעם מצווה הבאה בעבירה', ויוצאים בו ידי חובת המצווה".

החוקרים גורסים כי במקום שיש ספק אמיתי אם המוכר עוסק בשחור או שהמוכר מבריח איזה מס האמור לחול על העסקה, אף שהקונה התרשל מלברר את המציאות, יכול הקונה לברך ברכת המצווה על החפץ שקנה אפילו אם מתברר לו אחרי כן שהמוכר אכן מתעסק בשחור והבריח מסים בעסקת הקניה.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אם המחברים הם "חוקרים", לא פלא שהגיעו למסקנות כאלה…

    גיחוך ארוך, לא יותר |
    הגב