פקידי ממשל אמריקאים: "נתניהו אטום, רברבן, רעשני ומשקר בנושא איראן"

העיתונאי האמריקאי ג'פרי גולדברג מתאר במאמר שפרסם שפל חסר תקדים ביחסים בין וושינגטון לירושלים, שרק ילך ויורע ■ "ארה"ב תפקיר את ישראל באו"ם" ■ פקידי ממשל: נתניהו סרבן, רואה רק מה שסמוך לאפו, ריאקציונר, אטום ורברבן רעשני

במאמר מדהים, שפורסם אמש (ג') באתר של המגזין "אטלנטיק", מתאר העיתונאי האמריקאי ג'פרי גולדברג שפל חסר תקדים ביחסים בין וושינגטון לירושלים. לדבריו המצב יורע עוד יותר אחרי הבחירות לקונגרס בתחילת נובמבר ולא מן הנמנע שארה"ב תפקיר את ישראל בזירת או"ם ב-2015. הכתב טוען, שממשל אובמה שוב אינו מאמין שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יעז לתקוף מתקנים גרעיניים באיראן.

תחת הכותרת "עכשיו זה רשמי: המשבר ביחסי ישראל – ארה"ב הגיע", מדווח העיתונאי על "חימה בוערת" של פקידים בממשל אובמה כלפי נתניהו בגין מדיניותו להקמת התנחלויות בשטחים ובניית יחידות דיור במזרח ירושלים. לדעתם, מדיניות זו הנחיתה מהלומת מוות על יזמת השלום של שר-החוץ האמריקאי, ג'ון קרי.

"ישראל וארה"ב, כמו בעלות ברית אחרות, היו חלוקות בדעותיהן על נושאים חשובים מדי פעם, אך לא זכורה לי תקופה שבה שרר בוז הדדי ומתמשך כזה בין שתי המדינות", כותב גולדברג. "חלק גדול מהזעם שחשים פקידי הממשל בוושינגטון כלפי ממשלת נתניהו נובע מהתפרצויות תקופתיות של התנשאות אנטי-אמריקאית שבוקעות מהממשלה בירושלים". המחבר מציין בהקשר זה את שר הביטחון, משה יעלון, שגינה בפומבי את הממשל כנאיבי, או גרוע מזה, ושכינה את קרי כ"משיחי" ואובססיבי".

דגש מיוחד מושם במאמר על האופי האישי של הסתייגות הממשל מנתניהו. "העניין עם ביבי הוא, שהוא צ'יקן-שיט", אמר באחרונה בכיר בממשל לגולדברג, שנחשב מקורב לנשיא ארה"ב, ברק אובמה. (צ'יקן-שיט הוא ביטוי עגה שאפשר לתרגמו כפחדן עלוב ו/או ככלומניק, חתיכת אפס). ההערה הזו משקפת מצב שבו היחסים העכירו עד כדי כך, שפקידים אמריקאים וישראלים מסירים את הכפפות כשהם מדברים על הצד שכנגד מאחורי דלתיים סגורות, מציין העיתונאי.

"במרוצת השנים תיארו פקידי ממשל את נתניהו כ'סרבן', 'רואה רק מה שסמוך לאפו', 'ריאקציונר', 'אטום', 'רברבן רעשני', 'נאד נפוח' ו'חולה תסמונת אספרגר' (אוטיזם קל)", כותב גולדברג. "אלה ציטוטים מדויקים. אני מנהל רשימה מתעדכנת. אבל עד עתה לא שמעתי שמישהו אומר עליו 'צ'יקן-שיט'. חשבתי שאני מבין למה הכוונה, אבל מתברר שלא תפסתי את מלוא המשמעות של הביטוי הזה".

"פקידי ממשל בעבר ובהווה תיארו באזני מדי פעם את נתניהו כמנהיג לאומי שמתנהל כאילו הוא ראש עיריית ירושלים, כלומר אדם נעדר חזון, חושב בקטן, שמשתדל בעיקר לרצות את הגרעין הקשה של תומכיו הפוליטיים", מציין העיתונאי. "אובמה, בראיונות שהעניק לי, רמז שאין לנתניהו תעוזה פוליטית".
"נתניהו הוא גם 'מוג לב' בסוגיית האיום האיראני"

"'הדבר הטוב עם נתניהו הוא, שאין לו אומץ לצאת למלחמות'", אמר הפקיד שכינה את נתניהו 'צ'יקן-שיט', במאמץ להסביר לי מדוע בחר בכינוי זה. 'הדבר הגרוע בו הוא, שהוא לא יעשה דבר כדי להגיע לפשרה עם הפלסטינים או עם המדינות הערביות הסוניות. הדבר היחיד שמעניין אותו הוא להגן על עצמו מפני תבוסה פוליטית. הוא לא רבין. הוא לא שרון. הוא בוודאי לא בגין. אין לו אומץ'".

גודלברג מוסיף: "שאלתי פקיד בכיר אחר, שמטפל בתיק הישראלי באופן קבוע, מה דעתו על הכינוי הזה. הפקיד הסכים שנתניהו הוא אכן 'ציקן-שיט' בסוגיות שנוגעות בתהליך השלום, אך, לדבריו, נתניהו הוא גם 'מוג לב' בסוגיית האיום האיראני. הפקיד אמר, כי ממשל אובמה שוב אינו מאמין שנתניהו ייזום התקפת מנע על מתקנים גרעיניים באיראן. 'עכשיו מאוחר מדי בשבילו לעשות משהו', אמר אותו פקיד. 'לפני שנתיים, שלוש, זו היתה עדיין אפשרות. אך הוא לא הצליח להניע את עצמו ללחוץ על ההדק. זה היה שילוב של הלחץ שלנו ושל אי-הנכונות שלו עצמו לעשות משהו דרמטי. עכשיו זה מאוחר מדי'".נתניהו עם אובמה - פלאש 90

העיתונאי מציין, שהערכה זו מהווה תפנית משמעותית בחשיבה של ממשל אובמה על נתניהו. ב-2010, ושוב ב-2012, פקידי הממשל היו משוכנעים שנתניהו ושר הביטחון, אהוד ברק, היו מוכנים לתקוף את איראן. הפחד בבית הלבן מפני התקפת מנע ישראלית היה אמיתי ומוחשי, בדיוק כמו הפחד של החולקים על נתניהו בממשלת ישראל ובמטכ"ל בקריה. גודלברג מגלה, כי במטה פיקוד הגזרה המרכזית של צבא ארה"ב, בטמפה, פלורידה, בדקו אנליסטים את תחזיות מזג האוויר באיראן ואפילו את מועדי הירח המלא במאמץ לנבא מתי תוצא אל הפועל התקפה ישראלית.

"כיום, יש מעט חששות כאלה", כותב גולדברג. "'התחושה עתה היא, שנתניהו מבלף', אמר פקיד ממשל אחר. 'הוא אינו בגין לפני ההתקפה על אוסיראק (הכור הגרעיני בעיראק)'".

הכותב מציין, שהכינוי 'צ'יקן-שיט' משקף גם את מה שהוא מתאר כ"שאיפה הכמעט פתולוגית של נתניהו לשימור הקריירה שלו". הרחבת מפעל ההתנחלויות ותקיעת יהודים ימניים באזורים הערביים של מזרח ירושלים הם איתותים ברורים של נתניהו לבסיס התמיכה הפליטי שלו, שהוא ניצב יחד עימם, לפני בחירות אפשריות בשנה הבאה, למרות מחויבותו הרטורית לפתרון של שתי מדינות.

מה מבשר המצב העגום הזה על יחסי ישראל – ארה"ב בטווח הקרוב? נתניהו עצמו אמר לכמה אנשים, שעימם דיבר גולדברג לאחר מכן, שמבחינתו ממשל אובמה אבוד, מחוק, ושהוא מתכנן לפנות ישירות לקונגרס ולעם האמריקאי אם אכן תושג עסקה עם איראן לגבי הגבלת יכולתה הגרעינית, שלא תישא חן בעיני ישראל.

בשנה הבאה עלול ממשל אובמה להסיר את ההגנה הדיפלומטית שהוא מעניק לישראל בזירת או"ם. במילים אחרות, הבית הלבן יהיה הרבה פחות מעוניין להגן על ישראל מפני הצעות החלטה עוינות במועצת הביטחון. ייתכן שהממשל ישאף לכך שישראל תשלם את מלוא המחיר הישיר של מדיניות ההתנחלויות.

עוד לפני כן, צפויות ישראל וארה"ב להתנגש בגלל חילוקי דעות על הסכם גרעיני פונטציאלי בין איראן למעצמות. אין אפוא ספק, שרה"מ יתקשה, יותר משבעבר, לטעון באזני הממשל נגד עסקה לא טובה עם טהראן בגלל החלטתו ל"מחוק" את ממשל המעצמה הידידותית ביותר כלפי ישראל.

ייתכן גם שאחרי הבחירות בנובמבר יחליט הבית הלבן לנקוט צעד שנתניהו חושש ממנו יותר מכל דבר אחר: פרסום תכנית מפורטת למימוש פתרון שתי המדינות, לרבות מפות שמפרטות את גבולות ישראל. למרבה זוועת רה"מ, הגבולות יהיו מבוססים על קווי 1967, עם חילופי שטחים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.