"פרצות האבטחה במכשירים וחפצים ביתיים המחוברים לרשת, מחייבות הקמת גוף שיפקח ויאכוף את הנושא"

עדת המדע והטכנולוגיה קיימה אמש דיון על האתגרים והסיכונים שמציבה המציאות החדשה של הטכנולוגיה ובייחוד לאור מהפכת "האינטרנט של הדברים" –IOT – מכשירים וחפצים המחוברים לרשת שבהם התגלו ליקויים המאפשרים פגיעה בפרטיות ובאבטחת מידע.

את הישיבה פתח יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "מה שהיה פעם רעיון דמיוני, הפך כבר להיות למעשי וטכנולוגיות רבות כוללות פונקציות שונות אשר לצד היעילות והרווחיות שיש למי שחפץ במוצר, הן מביאות תופעות והשלכות בעיתיות במיוחד אשר לא בהכרח ידועות לכל מי שרוכש את המוצר. יש בכל המוצרים פרצות אבטחה וחוסר הגנה שמחייב אותנו לעסוק בכך. אנחנו כגוף מפקח על עבודת הממשלה באים לבדוק היום ובעוד דיונים שיתקיימו כיצד נשמרת זכותו וצנעתו של הפרט ומה אופן השימוש שנעשה באוסף המידע הנקלט במכשירים המתקדמים הללו. אני שמח מאוד שהתקשורת מציפה את הדיון ומגלה את פרצות האבטחה ועל הממשלה להקים גוף שיפקח, יתכלל ויאכוף את הנושא. לא מתקבל על הדעת שמכשירי אבטחה חשופים לכל כך הרבה פריצות ואין משהו מוגדר שנעשה בעניין – החובה הנדרשת היא על כל משרדי הממשלה שכל אחד יעשה בתחומו את המקסימום".

יושבת ראש השדולה למרחב הווירטואלי והרשתות החברתיות והשדולה לקידום הזכות לפרטיות, חה"כ רויטל סויד אמרה בדיון: "הזכות יסוד לפרטיות חייבת להיות מעוגנת בצורה רצינית. היכולת שלנו כרגולטור הוא לפעול בכמה מישורים בנושא פרצות האבטחה במכשירים הביתיים וכן בסרטונים כפי שחוו עדן בן זקן, שרון פרי ועוד רבים אחרים שזה לא הגיע לתקשורת. ראשית כל, אנחנו צריכים לדרוש שברירת המחדל של המכשירים שמגיעים לארץ יהיו באופן שיחסום כניסה לזרים. בנוסף, אנחנו חייבים להעלות את המודעות בנושא ושהציבור יידע כמה עליו לשמור ולבדוק כל מוצר כזה שאינו פרוץ. בצד המשפטי, קיים את חוק הסרטונים ובו יש עונש מאסר גם עד חמש שנים, אבל המציאות היא שאנשים מגישים תלונות בנושא ועדיין לא הוגשו כתבי אישום. גם כשיש חוק, המשטרה לא יודעת לאכוף את זה והפרקליטות לא יודעת להגיש את כתבי האישום".

מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, עו"ד יורם הכהן, אמר בדיון: "ההערכה שבשנת 2025 יהיו למעלה מ-100 מיליארד חפצים מחוברים בתקשורת אינטרנט. זה הולך לשמש את כל מערכות המדינה – תחבורה, תשתיות, רפואה, ביטחון וכו' יש תועלות מאוד גדולות בכל זה וצריך להיזהר מאוד שכל תהליך שיהיה לא יפגע בהן".

קובי הירש ממערך הסייבר הלאומי: "כשאנו מדברים כאן על אתגרי הIOT; אין מדובר רק על פרצות אבטחה בלבד, זה גם סיכון בחיי אדם. יכול מישהו מרחוק לכוון תאונה ברכב חשמלי, להצית אש בבית של מישהו אחר ועוד ועוד. בצד הנוסף, אם אנו נדרוש ונחמיר את תקני הייבוא באופן שידרוש אמצעי הגנה, אז נפגע בצורה קשה מאוד בתעשייה הישראלית כי כל מוצר טכנולוגי כזה משמש אותם היום, ייפגע מאוד".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.