פרשת פנחס – פרשה שיש בה קנאה

פעם נבחרי הציבור היו כשמם, נבחרי ציבור. נבחרים, מורמים מעם.

נכון שהיו חילוקי דיעות, והיו דיעות הרסניות. אבל עדיין היו אנשים עם כללי התנהגות יותר מתאימים, ואולי היו גם הקנטות וקנאה, אבל הן הסתתרו בחדרי חדרים.

היום הכל בחוץ.

האחד מצייץ, השני משיב לו, השלישי עונה לשניהם ואז מגיעה הרביעית.

וכולם מתערבבים. הנבחרים, עם היועצים, והבנים, ואנשי התקשורת, וסתם עם ישראל, פתאום כולם באותה במה, באותה רמה. ופתאום הרמה הופכת להיות… רמת גן.

ולא, אני לא רוצה לדבר על רמת גן, ועל הבעיות וחילולי השבת שמבקש ראש העיר להביא אליה.

ולא אני גם לא רוצה לבזבז את הזמן ולדבר על נפילתו הקרובה מתמיד של רון קובי מראשות העיר טבריה, אחרי שפספס את ההזדמנות האחרונה להעביר תקציב ולנהל את העיר. לא נכנס לפרטים, אבל בהחלט זו סיבה לומר מזמור לתודה, ולהתפלל שהעיר השסועה והקרועה, תתאחד תחת ועדה קרואה ותשוב העטרה ליושנה, בעיר הקדושה, בידיהם של אנשי ציבור נאמנים למסורת, לשמירת השבת והצביון היהודי של עם ישראל וכל הקדושים הטמונים בה.

די לקנאה, די לשנאה

אומרים שלשקר אין רגליים, השר לשעבר איווט ליברמן השבוע למד שגם לקנאה וגם לשקר אין רגליים.

הוא כתב פוסט ובו שפך את הגיגיו על כך שראש הממשלה רוצה להקים מדינת הלכה. וציטט התבטאויות של אנשי הציונות הדתית על משפט התורה וחזרה לימי המלכים שאול ודוד (הלוואי שנזכה) ועוד ועוד. כאשר כמובן השורה התחתונה היא שרק מפלגתו היא זו שתציל את עם ישראל מהברוך הגדול הזה של מדינת הלכה, או בשפת הרחוב "הלכה המדינה".

כדי להמחיש את ה"איום" הוא צירף תמונה של ראש הממשלה נתניהו בשיחה קרובה עם השר ליצמן ויועציו בשמחת שבע ברכות לנכדתו לפני כשנתיים. וזה לא סתם איום, כי בתמונה רואים את ליצמן וחלק מהסובבים חובשים לראשם ספודיק, סוג של שטריימל חגיגי וגבוה, שזה כבר כמעט פצצת אטום. דוכך הוא רצה "להשחיר" את נתניהו ולצייר אותו כחבר של החרדים..

אבל הזכרון שלו כנראה היה קצר מדי… הצלם, שלומי כהן, שצילם את התמונה של נתניהו וליצמן,  נזכר כי באותו אירוע ממש! זמן קצר לפני כן, צילם באותה פוזיציה בדיוק, בתוך הכור האטומי, את נתניהו והסובבים יחד עם…. ליברמן, כאשר כיפה שחורה גדולה מכסה את ראשו, והוא זחוח בין החברים הותיקים.

זו קנאה שנובעת מגאווה…

אבל היא חוזרת כבומרנג.

אחרי שהצלם שלומי כהן פרסם את התמונה של ליברמן הוא עורר גל רחב של תגובות, שאפשר לומר שהפכו את הפוסט, לפוסט טראומה.

זו הקנאה….