פרשת מסרוני הווטאספ  – הגיעה לכנסת

פרשת "שחם – פוזננסקי כץ" – התיאום  בין החוקר לשופטת, מגיעה לכנסת בדיון מיוחד, בו השתתפו נציב התלונות על השופטים ושופטים בכירים נוספים

בדיון משתתפים השופט בדימוס אליעזר ריבלין נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס דוד רוזן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס צבי סגל השופט מיכאל שפיצר מנהל בתי המשפט, ראש חטיבת החקירות במשטרה תנ"צ ערן קמין, יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה, ראש לשכת עורכי הדין אפי נווה ועוד.

יו"ר ועדת החוקה חה"כ סלומינסקי: "ככל שעוברים הימים ונחשפים הפרטים מתברר שאין נהלים או שהם לא מתממשים בחלק מהמקרים ומתחדד הצורך בהבהרת הנהלים לעבודת השופטים עם כלל הגורמים האמונים על אכיפת החוק. אם המערכת לא תעשה כן, נידרש לכך בחקיקה".

השופט אליעזר ריבלין נציב תלונות הציבור על שופטים בוועדת החוקה: "מדובר על תלונה חריגה משותפת של הנשיאה והשרה. שני העדים המרכזיים נחקרו בנפרד ולא היה קשר ביניהם. הקשר הפסול בין התביעה לשופטת יצר פגם אסתטי בפמיליאריות שאינה ראויה ובאתיקה פגומה. זה יצר גם כשל מהותי בתחום של תיאום הליכים טרם משפט- הוצאת צווי חיפוש, צווי מעצר, בקשות להארכת מעצר חשובים בנושא חירותו של אדם כשחזקת החפות עומדת לו ויש צורך בהקפדה לבל ייווצר קשר פסול כזה.

התברר שהדיון בבקשות להארכת מעצר מתנהל בחלקו בלשכה ובחלקו באולם. בשלבים הראשונים יש צורך לעיתים להסתיר את קיום ההליך ולעומת זאת לאחר מעצר בבקשת הארכה ההיגיון של הסתרת ההליך פוחת. הארכת מעצר צריכה להיות גלויה כמה שאפשר. התברר שבחלק המתקיים בלשכה מביעים דעתם שני הצדדים ומוגש חומר חסוי הפתוח רק לעיני השופט. הדיונים הבאים אצל השופט מסארווה נערכו כולם באולם, כולל הגשת חומר חסוי בו עיין בלשכתו לאחר מכן לבדו ללא נציגי התביעה והסנגורים. זו דרך יותר שקופה וראויה וחשוב שהסנגורים ידעו שהשופטת חושבת שראוי למתן את ימי המעצר".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.