פרשת משפטים – משפטי ה׳ ישרים!

לדעת להעריך כל אדם!

פרשת משפטים-משפטי ה' ישרים!
לצפייה לחץ כאן :

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם-
רש"י כתב, ולא לפני עכו"ם. משום שהאומות העולם לא מבינים ואין למה שום מושג בדיני התורה. וזה מה שאמר דוד המלך-לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. אומר המדרש-לא עשה כן לכל גוי-אלו עשרת הדברות. משפטים בל ידעום-זה המשפטים של עם ישראל.
ולכאורה מה ההבדל בין המשפטים שיש לנו למה שיש להם? הרי גם להם יש חוקים ומשפטים?
אלא מי שמתבונן לעומק ורואה את המשפטים שיש לנו, יבין כמה התורה ירדה לעומק של כל הלכה. יש טעם לכל דבר. ויותר מכך יש התחייסות שונה לכל אחד ואחד.
התורה באה ומלמדת אותנו חוקים והלכות, שהם מוסר השכל שנבין מה המשמעות של כל דבר. ובמיוחד כל הדינים של בן אדם לחבירו. שיש בפרשה הזו חמישים ושתיים מצוות, ורובם זה דינים בין אדם לחבירו.

הדבר הראשון שהתורה פותחת בו-זה דיני עבד עברי, עבד שנמכר בגניבתו, שהוא היה חייב כסף ואין לו איך לשלם, בי"ד באים ומוכרים אותו לעבד. ומי שקונה אותו-יכול להשתעבד בו 6 שנים ואח"כ חייב לשחרר אותו בשנה השביעית.
ולכאורה מדוע התורה פתחה בדין הזה? מה זה בא ללמד אותנו?
אלא כידוע מה שאומרת הגמ' בקידושין (כ.) אם היה כרית אחת לאדון, הוא צריך לתת אותה לעבד שלו. וכן אם יש לו פת נקייה ופת קיבר צריך לתת לעבד את הפת נקייה. וכן יין ישן ויין חדש, צריך לתת לעבד את הכי משובח שיש לו. וכן שאר הדברים. עד כדי כך שהגמ' אומרת שם-כל הקונה עבד כקונה אדון לעצמו. ומה העניין בזה? מדוע התורה ציוותה כך לעשות?
אלא באה ללמד אותנו –שהנה אותו אדם, ירד מנכסיו, עד כדי כך שהגיע לפת לחם והיה צריך לשלוח יד כדי לגנוב. ועכשיו בלית ברירה מכרו אותו לעבד, והוא ממש מרגיש מושפל ומסכן.
לכן כשהוא בא אליך, אתה צריך לנהוג בו בכבוד לתת לו הערכה. לדאוג לכל מחסורו. כי רק בצורה כזו תוכל להרים אותו, שיחזור לקדמותו. כשהוא מרגיש שהוא שווה משהו, שאיכפת למישהו ממנו. אז ממילא המצב רוח שלו ישתנה. ואדם שמוערך ממילא לא ירד שוב לשפל המדרגה.
התורה היא דרך חיים-כל אדם הוא צלם אלוקים. הוא חשוב בעיני ה'. אל תזלזל בשום יהודי. גם אם הוא נפל, גם אם הוא לא הצליח בחיים. תן לו יד. תעזור לו.

וזה הסיבה שהתורה פתחה את המשפטים בדין הזה-כי עכשיו אחרי שקבלתם תורה, תדעו שבלי דרך ארץ אחד לשני, אי אפשר לקיים את התורה. זה היסוד לכל דבר. ולכן התורה מקפידה מאוד על דברים שבין אדם לחבירו. כל אחד הוא חשוב. ומתחשבים בכל אדם באשר הוא.

ועוד דוגמא לכך ראינו בהמשך הפרשה-גבי אדם שגונב בהמה וטבח ומכר, הוא צריך לשלם ארבעה וחמישה. ארבע-אם גנב שה. ואם גנב שור-משלם חמישה. ולמה? מה ההבדל ביניהם?
אומרת הגמ׳ בב״ק עט:
אמר רבן יוחנן בן זכאי בא וראה כמה גדול כבוד הבריות שור שהלך ברגליו חמשה שה שהרכיבו על כתיפו ארבעה:
ומכאן רואים כמה התורה מתחשבת בכל אדם באשר הוא, אם היה לו צער בשעת המעשה לא מחייבים אותו באותה מידה כמו מי שעשה עבירה בלי שום מאמץ. אפילו ששניהם עשו את אותו עבירה, שניהם גנבו. עשו מעשה נוראי של גניבה. בכל אופן לא עשו את זה באותה מידה.

זה משפטי התורה, לא כמו משפטי הגויים. שאין אצלם הבדל בין מי שהצטער או לא. לא מתחשבים בשום דבר. אם עשית עבירה-אתה מקבל עונש.

וכן מצינו לגבי הדין של "לא תלין נבלתו על העץ" אפילו שאותו אדם חייב סקילה, או תלייה אל תנהג בו מנהג בזיון, משום שהוא צלם אלוקים. אפילו שאדם נפל, ונכשל ורצח. עשה מעשה הכי שפל ובזוי. עדיין הוא צלם אלוקים. אל תזלזל בו.

רואים בכל הדינים האלו שהתורה מתחייסת לכל אדם בכל מעשה שעושה, למה הוא עשה זאת. איך הוא עשה זאת. ולפי זה התורה פוסקת את דינו.
משא"כ אצל הגויים, החוקים והמשפטים שלהם הוא לפי המעשה, ולא מתחשבים איך אדם עשה את המעשה. וזה ההבדל בין התורה שלנו לחוקים שלהם.
וזה כוונת המדרש –מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל. לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. שלגויים יש משפטים, אבל אין להם את היופי שיש לנו בחוקים ומשפטים שלנו.

אבל דבר נוסף אפשר ללמד מדיני התורה-מידות. התורה היא תורת חיים ובאה ללמד אותנו לא לזלזל בשום יהודי. לא משנה אם הוא נפל, אם חטא. הוא עדיין צלם אלוקים. תראה מה עבר עליו איך הוא עשה את העבירה. איזה מאמץ הוא התאמץ, איזה צער עבר עליו.
לא לשפוט אנשים. כי אף פעם לא יודעים מה עובר על האדם. אבל התורה מראה לנו שצריך להתחשב בכל יהודי.
וזה מה שאומרת הגמ'-ברכות( יט.) אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי ודאי עשה תשובה. כי אפילו שעשה את העבירה אבל מיד חזר בתשובה.

וזה מה שכתוב בפסוק –לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל. ה' אלוקיו עימו ותרועת מלך בו.

וראיתי בשם האדמו"ר מסלונים-שביאר-שהקב"ה לא מביט על העבירות של עם ישראל. מדוע? כי "ה' אלוקיו עימו" ותרועת מלך בו. זאת אומרת-גם כאשר אדם נפל ונכשל בעבירה, ה' איתו גם בשעת העבירה. וזה מה שכתוב-"ותרועת מלך בו". גם כאשר מריע ועושה עבירה –הוא מצטער באותה שעה , משום שיודע שהוא מכעיס את המלך. ולכן ה' לא מביט על העברות של עם ישראל.

ומכאן נלמד כמה אנחנו צריכים להעריך כל יהודי, ולא לזלזל באף אחד. לאהוב את כולם ולא לשפוט אדם באשר הוא. כולם בניו של יתברך!
וזה הלקח מהפרשה. קודם תהיה בן אדם. עם מידות. אח״כ אפשר ללמד את שאר משפטי התורה.
משפטי ה׳ ישרים צדקו יחדיו.

ה׳ יזכינו! שבת שלום!

הרב יצחק לסרי
לוס אנג׳לס ארה״ב
Www.haravlasry.com

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.