צבי עמר על השר היהודי החדש בתוניס: "שומר שבת וכשרות"

שעות לאחר מינויו של רנה טרבלסי, יהודי שומר מסורת,לתפקיד שר התיירות של תוניס, שוחחנו עם מר צבי עמר ראש הקהילה היהודית בצרפת, ובעלי רדיו קול ברמה שגדל בג'רבה ומכיר באופן אישי את השר הטרי. "הוא ידיד אישי שלי, הוא קרוב למסורת ישראל. רעייתו הולכת עם כיסוי ראש"

שעות לאחר מינויו של רנה טרבלסי, יהודי שומר מסורת,לתפקיד שר התיירות של תוניס, שוחחנו עם מר צבי עמר ראש הקהילה היהודית בצרפת, ובעלי רדיו קול ברמה שגדל בג'רבה ומכיר באופן אישי את השר הטרי. "בסיעתא דשמיא מונה לעמוד במשרד התיירות איש יהודי, שיפקח על עמוד השדרה של הכלכלה התוניסאית: התיירות", מברך עמר ידידו משכבר השנים של השר היהודי.

"כידוע", מספר עמר, "התיירות בתוניס מכניסה כסף לכלכלה המקומית, שכן מאות אלפי תיירים פוקדים את העיר".

מה אתה יכול לספר לנו על יהדותו של השר הטרי?

הוא יהודי שומר מסורת, מתפלל בבתי כנסת, שומר שבת וכשרות, אשתו הולכת עם כיסוי ראש".

כיצד ישפיע המינוי על היחס של השלטונות לקהילה היהודית?

אנשי השלטונות מתייחסים אלינו בכבוד, דואגי לאבטח את מסעות היהודים בערים.

ספר לנו על הקשר שלך עם השר?

אני נמצא בקשר אישי איתו. הוא ידיד אישי שלי, הוא מעדכן אותי על כל הנעשה בתוניס. ואנחנו מתכוונים לחגוג איתו את המינוי מיד לאחר שהפרלמנט יאשר את המינוי בתוך פחות משבוע ימים ולערוך לו מסיבה גדולה.

כזכור,  הבוקר דיווחנו כי ראש הממשלה של תוניס יוסף א-שאהד, מינה את רנה טרבלסי לכהן כשר התיירות החדש בכדיי שיצעיד את העיר קדימה. השר היהודי החדש בתוניסיה רנה טרבלסי, הוא היהודי הראשון בממשלה התונסאית.

איוב קרא מסר בתגובה: "ברכתי הבוקר את שר התיירות הנכנס של תוניסיה, איש העסקים היהודי רנה טרבלסי. אין ספק שהמינוי מסביר להיכן פניה של תוניסיה, וטוב שכך. זה עוד משב רוח מרענן וטוב ביותר לישראל ולמדיניות החוץ של הממשלה, אחרי השינויים החיוביים ממדינות המפרץ".

יש לציין כי כוחות הביטחון של טוניס שומרים ומאבטחים את היהודים שחיים בעיר, במשלחת אחרונה שיצאה מהארץ לפני כמה חודשים לטוניס נלוו כוחות ביטחון גדולים בסיור שערכו שם.

הקהילה היהודית בעיר מונה כמה אלפים ששומרים על המסורת בהידבקות רבה, תלמוד תורה, וישיבה, וגם סמינר לבנות, יש בעיר.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. זה מינוי של אלי ישי? לא

    מה הוא מינה חצי מדינה
    אמר לרב מזוז שיש לו מהא נציגים בארץ…. (רק אף אחד לא יודע עליהם…)
    וגם הוא תמך בו…

    קובי |
    הגב
  2. כך יצאה הספינה אל מלתעות המות הכל נכחד לא נשאר כמעט זכר כולם נשרפו למות, זועקים מן האדמה מהשאול תחתית והאמת הם כבר אפי' לא צועקים, דממת מות מזעזעת...

    אבא: – קראתי באיזה חוברת, שלפני 20 שנה בערך היה הפגנה גדולה באר"י, שהשתתפו יותר ממיליון יהודים חרדים! האם זה נכון? א"כ איפה כולם היום, איך יתכן שכיום יש בקושי אלף משפחות חרדיות?!?

    אוי בני ביקר: … זה סיפור מאוד עצוב, שב בני ואספר לך את השתלשלות הדברים, וכדי להבין הדברים צריך לתת הקדמה קטנה, ידוע לאחר מלחמת העולם השניה המכונה "שואת אירופה", שנכחד כל היהדות באירופה, וכמו"כ היה כיליון בכל העולם במגפות ועניות נוראה, בצורות ורעב, עד שבין שתי המלחמות מתו מחצית יושבי ירושלים ברעב ומחלות ל"ע. ואח"כ עם כל החורבן הנורא, שלא עפ"י דרך הטבע, קם דור חדש של תורה ויר"ש, קהילות קהילות כל קהילה עם מנהגיה חומרותיה הליכותיה זה בכה וזה בכה והכל ע"י גדולי ישראל אמיתים ענקי הרוח מכל גווני הקשת שהצד השווה של כולם היה הרצון עז להפריח שוב קול התורה ולהחזיר עטרה לישנה ולא נמו ולא חסכו שום מאמץ וטירחה ועשו הכל לבנות מחדש, ועל אף חלוקי הדעות, שהם הכרח המציאות לפרצופיהם השונות, ובפרט אצל אנשים גדולים, כל הגדול מחבירו דעותיו גדולות וחזקות מחבירו …מ"מ הרצון הפנימי הבוער כאש לנצח את האוייב הנאצי שרצה לכבות כליל את שמו של הקב"ה, הרצון לגדל ולרומם שוב את רוח החיה של בני קל חי היה חזק מכל חלוקי דעותיהם ועי"ז בכח מאוחד קם דור חדש בלעה"ר, אשר צריך גליונות ארוכים לתאר ולפרט גודל תפארת דור מיוחד בתורה ובחסד כו' לא יאומן כי יסופר, וכך היה עבודתם בקודש של השרידים אשר ד' קורא ושליחהם ועסקניהם שעמלו במסי"נ משנת תש"ה עד תש"ל לרומם את בית אלוקינו בארץ ובחו"ל, ואפשר לומר שמאז ועד שנת תשנ"ט היתה היהדות החרדית עולה מעלה מעלה מזדככת ומתקשטת לקראת משיח צדקינו בשיא תפארתה, גודלת ופורחת בכמות ובאיכות, עד היום המר והנמהר שאנשי השלטון שכל מטרתם היה מאז להמשיך שולשלת ההשכלה והרפורמה שהחריבו את גרמניה ואח"כ אירופה, להעתיקה כאן בא"י וזה היה נס ענק שבשנים הראשונות לא הצליחו [ובאמת אין זה כלל נס אלא שכל גזירה שאינה בא מבפנים אינה גזירה ופשוט שלא היה להם שום סיכוי שאפי' הפושע החרדי לא רצה בהצלחתם ולא היה דילטורין ומשתפי"ם בינינו]

    ולצערינו החל משנת תש"ס בערך החל הגזירה הנוראה והאיומה לחסל את כלל ישראל במיתה מתוקה, איתא במדרש על כל אויבי ישראל כל אחד אמר על קודמיו שהם שוטים, ואני יחכים באופן שלא יוכל הקב"ה להושיעם ח"ו, ובכל דור היה לס"א רעיונות חדשים איך להצר לכלל ישראל, ונפרט קצת את נסיונות התקופה האחרונה, ההשכלה – "ככל הגוים בית ישראל" זו היתה המטרה – והאמצעי היה – שבאו לפטור את בעיית היהודים הנרדפים מהגוים משום שהם שונים מהם, א"כ יש עצה כ"כ פשוטה נשתווה לגוים, כמובן רק מבחוץ "היה יהודי בביתך ובן אדם בצאתך" ואז יפסיקו לשנוא אותנו, והסוף היה התבוללות מוחלטת ונכחדו לצערינו ארצות שלמים על כל יושביהם, למעט בודדים. ולאחר מכן באו הציונים הארורים ימ"ח עם מטרה אחת, לחלן את הציבור, אך התחכמו על קודמיהם בהבינם שלא כדאי שממש נתבולל בין הגוים, יותר כדאי משהוא באמצע, גם יהודי [סו"ס יש ביהדות דברים נחמדים] גם גוי, חצי חצי, איך שמשתלם, והאמצעי היה – השפה, הארץ, וקיבוץ גלויות, התכנית לצערינו הצליחה למעלה מן המשוער, ולולא ההבטחה של "לא תשכח", לא נשאר שריד ופליט ח"ו.

    וגזירה דומה היה ה'מזרחניקים' אשר העמיקו שלב למשהוא עוד יותר מסוכן לא כמו קודמיהם "גם יהודי גם גוי" אלא רק "יהודי" גם שותומ"צ וגם חילוני רח"ל ואכן מזימתם השמידה רבבות בני ישראל, וגם רעיון זה מת כשבסוף נשאר רק חילוני ולבסוף גוי מתבולל רח"ל.

    וזו האחרונה בגזירה הנוכחית קשה מכולם רעיון חדש רק יהודי, רק שותומ"צ, חרדי מושלם אבל חצי חצי, חצי השקפה טהורה חצי השקפה פסולה – ערב רב – גם טוב גם רע, גם לשיר זמירות שבת עם ברען חסידי, וגם ירקוד מה יפית עם שארית המזרחי, גם ירביץ שטייג'ען בכולל לפנה"צ, וגם יקדם בחורים חלשים אחה"צ- בשירות אזרחי, גם עוה"ז גם עוה"ב, גם ילבש שמונה בגדים כולל טלית עם עטרה, גם קצת הייטק והשכלה גבוהה, גם ת"ח וגם "רב מטעם", [פרנסה], ובקיצור במקום לעבוד קשה להוציא אותם מהגטו אחד אחד לבוללם בין החילונים, שישארו כולם בפנים, נחלן אותם יחד מבפנים עם השטריימל עם הגמ' כו' כו' עם החסידישע ספרים וכו'.

    ואיך עשו כל הרע הזה? כסף רב ברשותם בלי סוף ממש, ותוכניות מסודרות ומדוקדקות, ובעיקר כמו בכל הגזירות שום גזירה לא הצליחה עד שלא קמו בוגדים "מבפנים" וגילו מסתריהם וסוד פיצוחם, ושמשו ידית העץ לתוך הגרזן מברזל לכרות היער, כדברי המדרש, וכך עם ציחצוחי לשון של "שוויון בנטל", איומי קיצוצים על עולם התורה, ועוד, ובעיקר ע"י משכילים מסיונרים פנימים אשר שבעה נפשם את הפאנטיות היהודית [וכאילו] קצה נפשם אל מראה יהודים המסבבים על הפתחים להחיות ב"ב ולהשיא בניהם, וקשקשו כאילו העניות קשה לישראל, והנה הם יושיעו את ישראל ע"י שיתערבו בחוגי העבודה ויתפרנסו בכבוד ואל ישעו בדברי שקר. עפ"ל.

    נביא כמה דוגמאות של עירוב טוב ברע המרקד בינינו, זה למעלה מזה, הראשון בולט בגסותו, והבא אחריו יותר דק, ולבסוף דקה מן הדקה.

    א) מה שנקרא בזמנינו 'פתוח' מודרני' גם מקיים מצוות, קובע עיתים לתורה, וגם מתפשר על הלבוש של אשתו ובנותיו וד"ל, חופשות, נהנתנות עד קצה הגבול, הרי זה בהיתר, הכשר טוב כו'.

    ב) דרגה שניה היא יותר דקה אבל הרבה יותר מסוכנת אברך חרדי מושלם, בעל הבתיטשע'ר, רשמי הוא מדקדק בקלה כבחמורה, אך תמיד יתמוך בדעה החיצונית הדוגלת בפשרות עד הגבול, במילים אחרות, על עצמו וביתו הוא שומר, אך תמיד יתן גיבוי -בדעות- לכל פשרה וכמו"כ כל המתפשרים -בדעות- למיניהם, בכל ענין. גם זה עוד ניתן להבחין בשקרו, שכן הוא במעשיו מוכיח שהוא עצמו כופר בעיקר בהשקפתו, שכן הוא בכל זאת בוחר לעצמו להיות מהיותר טובים.

    ג) השלישי חשוב מכולם, ומסוכן מכולם, הוא בעל תורה ואפי' בן עלי'ה, אך סבור שיש מקום לקבוצות החלשות יותר ומחפה עליהם וצריך להתפשר כדי להצילם ולשמר את העיקר אצלם (עדיף להכניס הזונות בפנים שלכה"פ לא יעבדו ע"ז) ותמיד מוצא מתוך התייירה סיבות וראיות למה במצב הזה חייבים להתפשר בדבר זה, וכן יביא הסמכתות מכל מיני סיפורים וספרים וספרי השקפה למה כרגע כורח המציאות מחייב דווקא כך. וזה קשה מכולם, שכן הוא צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו, מקולקל בהשקפתיו וקילקולו הוא 'אמיתי' הוא באמת חושב שהצדק איתו, ושזה רצון התורה והבורא יתברך שמו.

    לעומתם 3 דוגמאות בעולם המעשה:

    א) זה המודרני והפתוח שמח על כך שהמסגרת החרדית התרחבה וצוה"ל אל קצה גבולה (הרי מאז מקדם היה השקפתו) שזהו דרגתו הרוחנית ללכת לקצה האחרון, ועכשיו הוא ישתלב "בגדוד חרדי"-הרי היום זה כבר לגיטימי אצל הפתוחים- אשתו תשתלב ביחידה ל"חוקרות חרדיות" זוג לתפארת .

    ב) זה הבעל הבתיטשע'ר, גם הוא נשאר בעמדת השקפתו הישנה, מדקדק על קלה כבחמורה, ולכן ברגע שמתאפשר לעבוד בשרות אזרחי או צבאי -הרבנים מתירים- ולהישאר אברך בן תורה, הרי שגדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים, ואדרבה עד היום עבד קשה בתיקון מזגנים ברחוב הפרוץ ומהיום יחזור לספסל הלימודים עם בחורים חלשים בשירות המדינה, למנוע את מגיפת האלימות של הנוער הנושר, ובזה "ישא בנטל" וגם פרנסה בכבוד.

    ג) המסוכן מכולם, הוא כלל לא יזוז ממקומו, שכן הוא העילוי, שמקומו רק בכוילל שטייגען טהור אפי' לימוד עם בחור זה לא מתאים, 'תורתו אומנתו' (הוא מה-1800 זוכרים) מחשובי הכולל ומההוגי דעות המובילים, ולכן הוא יתן את הטון, יסביר עד כמה זה טוב ומועיל לכל, ידרבן את כל מי שמסתפק אם לשתף פעולה, וכמובן גם ישכנע את כולם שאלה הקיצוניים הטרדנים הדפוקים שצועקים "שמד 'שמד' הם סתם מושחתים, יש להם נגיעות, בעלי מחלוקת כו' כו'. (רק הוא אין לו נגיעות ונקי ממחלוקות וכו').

    ועוד דוגמאות בסוגי הערב רב בתוכינו, אם בזמן שלפני פרוץ המלחמת העולם השניה נפלו בנים ובנות מבתים הכי טובים, התהליך היה כך, הבחור פזל החוצה ראה בחוץ אצל המשכילים את כל האושר, השתוקק להתחבר איתם, ובליבו מאס ובז לכל החרדיות על פנימיותה וחיצוניותה גם יחד, וברגע שהשלים את התהליך הטכני של הניתוק מההורים, שתחילה עדיין ניסה לשמור על הגינות מסיומת כלפיהם, מיד העיף לכל הרוחות כל סממן המזכיר את עברו שכן זה היה שנוי ובזוי אצלו. (ובזה לכה"פ הפח שנשאר לפליטה היה טהור).

    כיום, זה הבחור, או אברך הפוזל חוצה, כלל אינו רואה בחרדיות שום מגבלה, ואינו מואס בה כלל, אדרבה ואדרבה זה כרטיס כניסה לעוד הרבה כייפים וריגושים שהבחור החילוני לא יכול לזכות להם כלל, חבל לו להפסיד את הכיפה ואת החזות החרדית, ובעיקר [וזה עומק הערב רב, תוך תוך] חבל לו להפסיד את ריגושי הקודש שיש לו הוא רוצה את שתי העולמות גם יחד בו זמנית גם להתרגש בשירת קה אכסוף וגם… רח"ל, גם מפגש ליל שבת עם 'החברה' כשברקע נשמעים מהטיש, שירים מרגשים ומשמחים לחילופין, וגם לפצח גרעינים ולהעביר עם החברה את חוויות השבוע [הבחור החילוני גם בריגוש המטורף ביותר שלו לא זוכה למעין עולה"ב שכזה].

    (לצערינו חכמים המה להרע ומתחילים להשריש את ארסם ע"י קייטנות לגיל הרך להרגיל הקטנים שזרועות הבטחון של המדינה השמד על כל גווניהם כמו שוטרים, חבלנים, כלבנים, גדודי גבעתי, ושחר כחול, ונצח יהודה, זה חלק מהנוף הרחוב החרדי רח"ל. כמו שהיה בבין הזמנים ש.ז. שלתוך אולם (בשכונת שועפת 'ירושלים' עיה"ק) המלא מזן אל זן ב-500 ילדי ישראל טהורים שלא טעמו טעם חטא נכנס חרק"ד שוטר עם כיפה גדולה שחורה, וכולם מחו לו כפיים בהתלהבות, ולאחר מכן נכנסה יחידת כלבנים, ושוב מחיאות כפיים סוערות, ולאחר מכן נכנסו חייל וחיילת, רח"ל. ומעשה דומה אירע בעיר התורה 'קרית ספר' ברחובה של עיר בפארק במרכז העיר, ואגב רואים כמה כוחה של מחאה ששם עבר איש יחידי שקילקל להם את כל ההצגה. כמו"כ הם מארגנים בחורים מכל הישיבות ובעיקר 'חסידישע', שיעשו "שבתות התאחדות" בבסיסי צה"ל לחזק את האידישקייט שם, ולעשות א ווארימע מצב. כך לאט מקררים ומסלקים הקדושה, לבושתינו וחרפתינו)

    העמוק מכולם והגרוע מכולם והשרש (פורה ראש ולענה) שמחיה את כולם, זה בעל הדרגה הגבוהה והדקה – היהודים היראים והשלימים היחידים, אלו אשר בחייהם הפרטיים, לא רק שמדקדקים בקלה כבחמורה, אלא פורשים מצ"ט שערי היתר כדי שלא ליגיעו לצד איסור, אלו אשר מתרחקים ומתנזרים מהנאות עוה"ז [בקיצור א פארצייטישע'ר חסידישער איד, או ליטאי עם הייליגע' נשמה] אלו אשר בהליכותיהם בקודש עסוקים ב'חומרות' ובהנהגות קודש בקיצור 'מורמים מעם' 'פרושים' ואפי' 'ספגנים', אבל בראותם את הקורה אותנו, בדעותיהם סבורים הם כי יד ההשגחה סיבבה זאת, וצריך לקרב, וללמד זכות על כולם, ואסור לדבר רע ולפתוח פה לשטן, [אגב למה"ד לבנין ארוך שקצתו אחד עלה באש ובצדו השני ישנים הדיירים, וכלל אינם יודעים על השריפה הגדולה המתקרבת, ובא אחד וצועק להם 'התעוררו עוד חצי שעה הבית שלכם יעלה באש' והם זועמים לעברו אתה רשע פותח פה לשטן ולחינם מפריע אותנו משנתינו העריבה] ובעיקר מתעצלים לשבת ללמוד את הסוגיה המתחוללת לנגד עינינו כדי לדעת מה לעשות, וכך בצירוף של, קצת דעות כוזבות בדק, או דק מן הדק (לדוגמה חושב שהחוטא סו"ס יעלה מעומק הקליפות מרגליות ספונות נעלמות אשר כמעט אבדה תקוותם וזהו ודאי רצון העליון, וכמו"כ חושב, שכל הישועות באו ע"י טומאות גדולות כמו משיח ע"י בנות לוט, ודוד המלך ע"ה ועוד שטותים הגובלים בכפירה [לאחרונה ישנם כבר זמירות חדשים, שאדרבה נחזיר את כל הצב"א וכל החילונים בתשובה, אמנם בהתחלה יפלו כמה רבבות חרדים, רח"ל. אבל סוף טוב, הכל טוב]) הרבה עצלות לבדוק מה קורה, ובעיקר הנגיעה הגדולה שכן הוא מדמיין בלבו שזה לא קשור אליו, שכן בניו כולם מוצלחים, וברוב המקרים נוסף עוד נגיעה ישירה שפשוט לא נעים לו להיות הצדיקל הקנאי (שהיום זה שנוי ובזוי ביותר "יראי חטא ימאסו") ואם הצדיק הזה הוא בעל משרה הרי שנגיעתו כפולה ומכופלת שכן יפסיד את פרנסתו, ואם הוא בעל מוסדות הנהנה מכספי המדינה הרי יש כאן נגיעה של כסף ואיום על סגירת מוסדותיו, ובהצטרף כל הנ"ל הם שותקים ובשתיקתם הם משחררים את הספינה הגדולה, כן האני'ה הענקית של כל כלל ישראל, לצאת לדרך …כולם נוסעים יחדיו לאושוויץ אל משרפות המוות בגזים הרעילים ולאחר מכן במשרפות… היל"ת "גדול המחטיאו יותר מן ההרגו"

    ברור, כשהצדיקים ברורים בדעתם זה כובל בפועל את העסקנים שלא יפקירו את הכלל, וכן מכריחם לעשות רצון שולחיהם, ולכן האשמה היא על הצדיקים "ללמדך שכל סרחון הדור תלוי בגדולים שיש בידם למחות" (רש"י במדבר לא' יד' בשם הספרי)

    וכך יצאה הספינה אל מלתעות המות הכל נכחד לא נשאר כמעט זכר כולם נשרפו למות, זועקים מן האדמה מהשאול תחתית והאמת הם כבר אפי' לא צועקים, דממת מות מזעזעת…

    . . . .בזכות הצדיקים הנ"ל.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב