צום ביום הזיכרון לשואה

יוזמה חדשה ברשת קוראת לעם ישראל לצום מדי שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה לזכר הקורבנות שנספו באסון הגדול והנורא ביותר שפקד את העם היהודי בכל הזמנים. { יוזמה חדשה}

 

יוזמה חדשה שהולכת וצוברת תאוצה ברשת, קוראת לעם ישראל לצום מדי שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה לזכר הקורבנות שנספו באסון הגדול והנורא ביותר שפקד את העם היהודי – השואה.

יודגש, כי יוזמי הצום שכחו רק את העובדה כי על פי ההלכה אין נוהגין מנהגי אבילות בחודש ניסן שהוא חודש הגאולה.

יוזמי צום השואה, המכונה "צום נזכור", מסבירים מה עומד מאחורי היוזמה – ומדוע צריך דווקא לצום "אצלי זה התחיל בכלל דרך חבר שנוהג לצום דווקא ביום הזיכרון לחללי צה"ל", מספר אסף בנר, יזם חברתי שהחליט להרים את הכפפה ולקרוא גם לאחרים להימנע מאכילה ומשתייה דווקא ביום השואה. "לי הרגיש נכון יותר לצום ביום הזיכרון לשואה – אני עושה זאת כבר 12 שנה וחושב שזו הדרך הכי טובה לזכור".

"צום זה משהו מאוד אישי, שמלווה אותך לאורך כל היום וזה גם משהו מאוד יהודי", הוא מסביר, "אתה לא רק עומד בצפירה ואז ממשיך בשגרת יומך. זה לא מרגיש הגיוני שביום הזה, למרות אווירת הזיכרון והטקסים, הכל ממשיך כרגיל. אני עצמי מדליק נרות זיכרון בערב יום השואה, וצם מזריחה ועד שקיעה ביום עצמו".

בעמוד הפייסבוק שפתח עם שותפיו, הם מסבירים למה בדיוק הכוונה בצום יום השואה: "הצום ייתן לאנשי העדות האחרונים החיים בתוכנו, ביטחון נוסף שנזכור גם כשהם כבר לא יהיו כאן. הצום הוא המקום בו אנו מונעים מעצמנו את כל מנעמי העולם בו אנו חיים היום בכדי לזכור שלא הכל טריוויאלי, ושזה לא ברור מאליו שיש לנו קורת גג, פת לחם ומעט מים".

יוזמי הצום לא מגדירים אותו ככזה שמתחיל בדיוק בשעה בו מתחיל יום השואה – ועד לצאתו, אלא שעל כל אחד לצום בדרכו: "אנחנו מציעים לך לנסות לצום ביום השואה הזה, אולי רק מאוכל, אולי רק כמה שעות ואולי מזריחה ועד שקיעה".

באמצעות צום, סבורים היוזמים, השואה ולקחיה לא יישכחו בקלות בקרב הילדים ובני הנוער, בני הדור הבא שלא יזכו לשמוע על השואה ממקור ראשון, מפי הניצולים עצמם: "זו האחריות של הדור שלנו ליצור מגוון אפשרויות לזיכרון ולקבוע נורמות שיעברו הלאה וישתרשו".

 

"מאז שהתחלנו עם היוזמה חקרנו קצת וגילינו שיום הצום בעשרה בטבת, נקבע גם כיום הקדיש הכללי, שזה יום בו צמים גם לזכר קורבנות השואה", הם מספרים, "אלא שהיום הזה לא השתרש ככזה מעולם, וגם דתיים רבים ששמעו על היוזמה שלנו מספרים שכלל לא ידעו שצום עשרה טבת הוא גם לזכר הנספים בשואה".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. קשקוש מקושקש/
    ימי הצומות וזעקתם הם חלק מ'ונשובה עד ה' " . לא צמים לזכר, ולא צמים למען.
    הזכירו את הנקודה:
    "כי יוזמי הצום שכחו רק את העובדה כי על פי ההלכה אין נוהגין מנהגי אבילות בחודש ניסן ".
    וזה עובר את גבול הגיחוך!
    מדוע בכלל נקבע יהיום לחודש ניסן אם אין מתאבלים בניסן ?
    הסיבה פשוטה יום השואה נקבע דוקא לניסן כדי להרגיז את הדתיים.
    הרבנות קבעה את צום 10 בטבת כיום הקדיש למי שאינו יודע מתי קרוביו נרצחו בשואה.
    השומר הצעיר , שגישתו היתה בוז לנירצחי השואה ש'הלכו כצאן לטבח' וכבוד לעצמם , שלפי השקר שלהם הם ורק הם לחמו במרד גטו ורשא. דרשו לקבוע את התאריך הנוצרי של תחילת המרד ל משהו ששמו בערך "יום הגבורה והמרד" בדרישת האחרים השם שונה למשהו שהזכיר גם את הנרצחים ולבסוף "ליום השואה והגבורה" כאילו הענין השולי של גבורה הוא במרכז .
    לגבי התאריך היה מאבק בכנסת כשלבסוף מפ"ם (סוג של קומוניסטים) לא היו מוכנים ים לתאריך עברי וויתרו רק כשנקבע לניסן להכעיס , בלי נימוק של ממש לתאריך כז דוקא . ( תאריך עברי של התאריך הנוצרי למרד באותה שנה … ).
    בהתחלה הציבור הדתי התעלם מיום זה. הרב אונטרמן לימים הרב הראשי היה פעיל בארגוני ניצולי שואה , והיה כנראה הראשון שהשתתף בארועי יום שואה.

    גדעון ארליך |
    הגב