צפו: האב תיעד את חטיפת התינוק לפני הברית (וידאו)

בתום דרמה שלא זכורה הרבה זמן בבני ברק הסכים בקושי האב החילוני למול את בנו לאחר מסע שכנועים. צפו בגרסת האב שתיעד הכל במצלמתו. { צפו בתיעוד}

בתום דרמה שלא זכורה הרבה זמן בבני ברק הסכים האב החילוני למול את בנו לאחר מסע שכנועים. צפו בגרסת האב שתיעד הכל במצלמתו.

האב פירסם התיעוד המלא ביוטיוב וכתב: "אני טל יצחק שחר האבא ש "חטף" את בנו התינוק מהברית בבית המדרש לדרמן בבני ברק וצילמתי את המקרה במצלמת אקסטרים שהיתה רתומה לגופי. במשך 3 שעות התבצרתי ברחוב בבני ברק ובדירה סמוכה שאירחה אותי ובני משפחתי שנוכל לדבר ויוכלו לשכנע אותי למסור את התינוק. עד שלבסוף ראיתי שאין לי סיכוי להציל את התינוק מברית והשארתי אותו עם אמא שלי ועזבתי את האיזור, הברית נעשתה שלא בנוכחותי עם המוהל הרב נחום דיאמנט והסנדק הרב חיים קניבסקי"..

הגאון רבי יצחק קולדצקי והרב צביון מבאי הבית היו אלו שהפעילו לחצים כבדים על האב שהתעקש שלא למול את בנו, אך לאחר שהוסבר לו חשיבות מצוות המילה הוא חזר בו וקיים את הברית בעיתה.

מוקדם יותר התחוללה במעונו של מרן הגר"ח קנייבסקי דרמה כאשר אביו של התינוק ברח עם בנו במהלך הברית ונמלט עם התינוק.

אדם שנכח בברית סיפר ל'קוקר' על הדרמה, "כבר אמרו שמע ישראל, ואת הברכות, ואז האבא תפס שהולכים לבצע את ברית המילה, ואמר "שהוא לא מסכים בשום אופן שיחתכו", מתאר. "האב אמר שהוא חשב עושים  רק את הטקס "כמו פדיון הבן"…  לא חלפו שניות אחדות  "האב לקח את התינוק וברח". משחזר.

הרב  נחום דיאמנט  שהיה  אמור לשמש המוהל אמר "שבחיים לא נתקל באירוע כזה", לאחר מכן התברר כי האמא היא זו שהזמינה תור בבית הגר"ח, אולם האבא התנגד נחרצות לביצוע ברית המילה.

"אשתי אישה דתייה וכמובן בעד ברית, בלידה של הבכור שלנו לפני 4.5 שנים היה ברית אצל המוהל הרב נחום דיאמנט שנחשב למוהל טוב והרב חיים קנייבסקי שהיה הסנדק. כמו בכל ברית מלא דם וצרחות של התינוק שלא משנה כמה המוהל טוב, החלטתי שלהבא זה לא קורה ואני לא מל את בני הבא אם יהיה", כתב שחר בבלוג האישי שלו.

"אחר כך נולדה לנו בת ולפני 10 ימים נולד בן, ואז חשבתי איך אני מונע שוב ברית, אשתי כבר ארגנה שוב ברית בבית מדרש לדרמן בבני ברק עם אותו מוהל, דיאמנט, והסנדק הרב חיים קנייבסקי" סיפר שחר והסביר את תכניתו ההזויה שקשורה ככל הנראה לעובדת הגדרתו העצמית כ"פוסק הלכות", "חשבתי לי שזה יהיה כמו בברית הקודם שאני אכנס עם הסל קל שהתינוק בתוכו, אבקש לעשות פדיון עורלה במקום ברית וכך לפדות את העורלה בכסף במקום בדם. נכון שאין דבר כזה והמצאתי את זה באותו רגע אבל תמיד בימים שלנו ממציאים חוקים וכללים שתואמים לתקופה שלנו ואמרתי לעצמי למה לא. ואם לא יסכימו מה שהנחתי שיקרה, חשבתי לי שאני פשוט אצא עם הסל קל, אעלה על מונית ואחזור לראשון לציון עם התינוק".

אך תכניתו השתבשה, "הפעם הברית נערכה בקומה עליונה בבית המדרש ולא למטה והתינוק היה אצל אשתי בעזרת נשים. עליתי בלי התינוק במדרגות חיצוניות לתוך חדר התפילה והבריתות וחשבתי שיתנו לי אותו בתוך הסלקל, גיסי העביר לי התינוק כבר בתוך כרית לבנה שלא נחשבת בטיחותית לנסוע בה, כך שכבר הלכה לי תכנית המילוט אם פדיון העורלה יכשל. ביקשו ממני להוריד את השעון ותיק הצילום אבל כן נתנו לי להישאר עם מצלמת האקסטרים שהייתה רתומה עליי", מספר האב

"ביקשתי לעשות פדיון עורלה, השיבו לי שזה לא פדיון בן ולא הבינו על מה אני מדבר, השבתי שכמו שביום כיפור כבר לא שוחטים תרנגולים בשביל לכפר על חטאים אלא פודים בכסף, ביקשתי לפדות את העורלה בכסף ולא לכרות אותה. הסתכלו עליי משונה ולא הבינו מאיפה זה בא לי וביקשו ממני למסור את התינוק. בשלב זה החלטתי לעזוב במהרה את המקום וירדתי במדרגות, המשכתי הלאה אך לסמטה דרך ללא מוצא. אחרי הגיעו קרובי משפחתי ועוד כמה מקומיים וביקשו ממני למסור את התינוק".

"החזקתי התינוק בכרית צמוד אליי מחשש שייפול, לכן גם לא לקחו אותו ממני בכוח אני מניח. חזרתי אחורנית כמה עשרות מטרים לרחוב רשב"ם (זה כבר לא היה מצולם, הכרית הסטירה המצלמה והייתי מרוכז בלהחזיק יציב התינוק ולא המצלמה) הייתה התקהלות של אנשים מקומיים בניהם המוהל ועוד רבנים וקרובי משפחה שלי שניסו שוב לשכנע אותי למסור התינוק לברית, סירבתי. גיסי אמר לי שאישה הציעה לנו להיכנס לביתה שנוכל לדבר, שוב הלכנו כמה עשרות מטרים לביתה של המשפחה המארחת לתוך הסוכה שלהם שהייתה צמודה לסלון ביתם (קומת קרקע) וישבנו ודיברנו".

בשלב זה שיכולתי סוף סוף להניח עליי את התינוק בלי להחזיק אותו הרגשתי כבר את הכאבים שהיו לי בידיים להחזיק את התינוק בכרית ושוב כיוונתי המצלמה להקלטה. נכנסו אנשים מבחוץ והתחילו לרקוד בסלון לשמחת חג הסוכות, כאן הייתי כבר מבולבל ולא ידעתי אם זה מנהג אצלם או שלכבודי לשכנע אותי עשו זאת. בעלת הבית הציעה לנו להיכנס לחדר ולהיכנס ללא הרעש של הריקודים (למרות שהשירה והריקודים בכלל לא הפריעו לי, זה דווקא היה נחמד וזה גם מצולם). בשלב זה שכבר עברו 3 שעות מתחילת המקרה והייתי לבד בחדר עם אמא שלי החלטתי להרים ידיים", סיפר שחר,

הבהירו לי כולם שמתי שהוא גם אם לא תערך הברית באותו יום אז למחרת או כל יום אחר יעשו הברית מאחורי הגב שלי וזה רק יכאב יותר ככל שהוא יגדל יותר".

"בשלב זה השארתי התינוק אצל אמא שלי, זה לא שהסכמתי לברית כפי שרשמו בעיתונים, אלא פשוט לא הייתה לי ברירה ועזבתי בלי להיות נוכח בברית, הסתובבי ברחובות בני ברק וכעבור שעה אבי התקשר אליי ואמר לי שהברית נגמרה ושאני אחזור לשם לקבל הסעה לבית. חזרתי עם אשתי והילדים לבית, ההורים שלי נסעו לביתם, דיברנו כרגיל אחר כך".

"בעיתונים רשמו כל מני דברים שגויים כאילו לא סמכתי על המוהל ושהייתי דתי לשעבר שהלך בשאלה, שאמרתי שאני לא רוצה לשחוט את התרנגול. כל אלו בכלל לא נכונים, לא אמרתי זאת מעולם, אני כן סומך על המוהל הרב דיאמנט ועל הסנדק הרב חיים קנייבסקי, פשוט אני נגד פגיעה פיזית בתינוק בעניין הברית וזה מה שהפריע לי, אבל בתור מוהל אני יודע שדיאמנט הוא מוהל מעולה והוא מל יפה מאד את הילדים שלי. אני מאמין אבל בצורה שלי ולא הייתי שייך לחברה דתית חרדית מעולם, ולא דיברתי על זה שאני לא רוצה לשחוט תרנגול, אמרתי שכפי שביום כיפור לא שוחטים תרנגול כפרות אלא פודים בכסף, כך גם אני לא רוצה שימולו את בני עם דם אלא יפדו את העורלה שלו בכסף בלי לחתוך אותה".

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.