צפו: עלילות והתנכלויות ראש העיר ק. מוצקין לרב העיר (וידאו) (תמונות)

גורלו של רב המשתדל להיות 'לא מחמד'. טורו השבועי של רבה של קרית מוצקין על עלילות ראש העיר חיים צורי וההתנכלות לרב העיר

לפני כ-88 שנה ישב במאסר כאשר מעליו מרחפת סכנת חיים – רבי יוסף יצחק שניאורסון צ"ל הרבי הקודם מליובאוויטש. חטאו ופשעו של הרבי היה שלא כופף ראשו בפני השלטון הקומוניסטי דאז, ששם לו למטרה – למחוק ברחבי 'ברית המועצות' (רוסיה), כל זכר של אמונה ויהדות.

הרבנים ושאר 'כלי הקודש' כמו המוני שומעי דברו של הרבי, מסרו נפשם, ולא העלו לרגע במחשבתם לרקוד לפי צלילי השלטון הכפרני, וקיימו בנפשם "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". והדברים ארוכים.

בחסדי ה' ובניסי ניסים, יצא הרבי זצ"ל לחפשי ביום י"ג תמוז. בימים אלה, השבוע בו חל חג הגאולה י"ג תמוז, כמתבקש, ישבתי בדיבוק חברים בהתוועדות חסידית, כאשר במהלכה, איך לא, הועלו אנקטודות מאותם ימים שחורים משחור.

בין הדברים – סופר על איזה 'נאצ'אלניק' (מנהל קומוניסטי בעל עוצמה) נציג נאמן של השלטון, שכשהיה מיסב עם פיקודיו עושי דברו – היו אלה 'חייבים' להביע בקול את רוב התפעלותם מחכמתו היתירה של הנאצ'אלניק. ועד כדי כך הגיעו הדברים, שכאשר ה'נאצ'אליק' היה מספר בדיחה – אוי לו, למי מהמאזינים, שלא הרחיב את שפתיו, ולא העלה חיוך למשמע הבדיחה, שאם לא כן מסתכן היה חיי ראשו.

למרבה האירוניה, אישית, מאד התחברתי לסיפור הספיציפי הזה;

אמנם, כבר עברו כחצי יובל שנים מאז נפילת השלטון הקומוניסטי, אבל, מתברר שהשיטה חיה וקיימת אף במחוזותינו, כן, כאן בארצנו הקדושה, ובמתא דילי.

מכיר אני רב, ולמען הגילוי הנאות, הוא קרוב משפחה שלי בדרגא מאד מאד ראשונה, וכפי שירומז לחכימי דיהודאי להלן, שברוב חוצפתו של אותו רב 'לא מחמד' בעליל, העז למשל, לסרב באלגנטיות להשתתף באירוע הקשור עם ה'נאצ'אלניק, קרי, ראש העיר. מחמת "הרחק מן הכיעור והדומה לו", לא נרחיב בפירוט, ולא נאריך.

בשורה התחתונה; מרה הייתה אחריתו של אותו רב סורר.

במסווה 'החוק' הוטרד אותו רב, ועדיין מוטרד, בכל מיני דרישות כספיות – לתשלומי חשמל, מים, ארנונה, כל מיני תביעות אשר נולדו והומצאו בראשו הקודח של הנאצ'לניק, והכל תחת הכותרת הטהורה והטהרנית – "למנוע שחיתות". כי זאת יש לדעת: הנאצ'אלניק האציל דנן, מאד לא אוהב שחיתות, וזה מן המפורסמות.

כך נמשך מסע הרדיפה וההתעללות במשך כעשרים שנה, למעט קטעי זמן של ערב בחירות מוניציפאליות בהן נזקק ראש העיר לפירגוניו של הרב. גם דוחו"ת חניה וקנסות הזויים – היו מנת חלקו של הרב.

בימי ערב ההתנתקות מגוש קטיף, לדעתו של הנאצ'אלניק – הרב בכלל עבר את הגבול.
שלא נדע מצרות, הרב כתב מאמרים, יזם מחאות, השתתף בהפגנות למניעת החרפה של חורבן גוש קטיף.

הנאצ'אלניק התראיין אז ברדיו קול ברמה, והתאונן שנעבאך, אין לו סמכות חוקית לפטר את הרב..

ובכלל, הימליץ הנאצ'אלניק שהרב של מוצקין מתאים להיות רב של התנחלות.
וכבלעם בשעתו, רצה לקלל ונמצא מברך.

הרב ספג הכל, לא היתווכח, למרות,שבהחלט היה לרב 'קייס' להתמודד משפטית בהצלחה עם כל אלה, לו רק גורם הזמן היה עומד לרשותו.

בכך, לא תמה הסאגה; הרב המקומי התקין תקנה גדולה למען צניעות נשי ישראל – ובנה מחיצת הסוואה ברחבת מקוה הטהרה המקומי. לשם כך התרים הרב נדיבי עם, ובעזרת ראש המועצה הדתית שהינו מוקיר רבנן והוא גופיה צורבא מרבנן – הוקמה המחיצה וגם ניצבה.

אלא, שראש העיר כדרכו ממשיך במסע הנקמה ברב, וכך בבוקר לא בהיר אחד מתברר כי שלוחיו של הנאצ'אלניק הרסו את המחיצה ואף גנבו אותה (סליחה, לא גנבו, רק 'סילקו').

המנעול על המשרד לשירותי דת שהתקין ראש העיר
המנעול על המשרד לשירותי דת שהתקין ראש העיר

הרב הגיש תלונה למשטרה, ברם זו נקברה בינות הררי הניירות שבמשטרת ישראל.
הרב יכול היה ללחוץ, לעקוב אחרי קצב הטיפול בתלונה, אלא, שהרב סבר, שיש עוד כמה דברים לעשות בעיר למען האידישקייט וקירוב יהודים, וחבל לכלות את הזמן בהתגוששות בירוקראטית שאחריתה מי ישורנה .

תיעוד מההתנכלות בקרית מוצקין

* * * * *

ניתנה ראש ונחזור שוב, לרגע, לימי הקומוניזם העליזים.

במפלגה הקומוניסטית, הייתה מחלקה שנקראה בשם 'יבסקציה'. 'יבסקציה' זו מילה המורכבת מ-2 מילים" "איבריה סקציה", פירוש: מחלקה יהודית.

גם הנאצ'אלניק דנן, כדי להראות ולהפגין את דאגתו וחיבתו הכנה לצרכי דת, הקים 'מחלקה לתרבות תורנית' מטעם העיריה.

אמרנו 'תורנית' – נכון? ובכן, במסגרת 'יום ירושלים' השתא, אירגנה המחלקה הלזו ערב אשר במהלכו יש קטע מה מאד 'תורני' – …הופעת 'זמרת' (אגב, 'דתית'). וכאן אירע דבר שהנאצ'אלניק לא מוכן לסלוח עליו; הרב במסגרת שיעור תורני, הפטיר כבדרך אגב, שעל פי הלכה אסור ליהודי ירא שמים לשמוע קול זמר של אישה.

נו, יותר מזה לא צריך; ה'נאצ'לניק' כמובן וברוח ימים אלה, האשים את הרב ב..'הדרת נשים'.

אלא שכל זה אך קדימון, והיה ברור מראש שעוד יבוא יום נקם ושילם;

השבוע, התבשרו תושבי קרית מוצקין, כי הנאצ'אלניק, הביא מסגר-רתך, ופשוט, שבר וחבל במנעול דלת הכניסה של משרדי המועצה הדתית, והתקין מנעול חדש על שער הברזל של המועצה הדתית. ומעתה, נכון לעכשיו עכ"פ, המועצה הדתית סגורה.

כך זה ב'מוצקין' – לא ב'מוסקבה'.

האם יש כאן היבט פלילי, פעולה שבחוסר סמכות בעליל? ליועץ המשפטי של משרד הדתות פתרונים, וחזקה עליו שיטפל במקרה ההזוי הזה בנחישות המתבקשת. ותיתי לו מראש.

* * * * *

אמנם מצויים אנו בימי תמוז ובפרק זמן שבמהלכו, בי"ז בתמוז, נזכרים בצער בבקיעת חומות הקודש, אבל איך אפשר, נוכח סיפור הנאצ'אלניק , שלא להיזכר דווקא בימי הפורים השמחים, כאשר קראנו במגילה על אותו אחד שכל עבדי המלך היו כורעים ומשתחוים לו – ולמי שעוד לא ירד לו האסימון ולידיעת הקוראים; זו האוירה הנוכחית בין עובדי העיריה המקומית, וזו מנת חלקו של מי שמעז אפילו שלא לחייך לבדיחותיו של הנאנצא'לניק. וברוח המשך תיאור מגילת אסתר; " ויימלא המן חמה" לנוכח התופעה שישנו יהודי אחד (וכאמור, מדובר באחד שמאד מאד קרוב אליי…), ש-אוייי וויי, "לא כורע ולא משתחוה ".

ודי לחכימא, והכל כמובן בתחום המטאפורה.

אגב, כל קשר בין הסיפור הנ"ל לכותב שורות אלה, הוא כמובן מקרי בלבד.

רגע. עוד אוחז אני במקשי המקלדת, והנה מקבל אני 'תנחומים' מידיד ששיגר לי קטע חדשותי, והנה קטעים ממנו, הכותרת: "טיוואן זה כאן: ראש עיר זרק בקבוק מיץ על ראש עיר."
ובגוף הידיעה; "ראש עיריית קריית מוצקין, חיים צורי, זעם בישיבת הוועדה העירונית לתכנון ולבנייה. זעם עד כדי כך שיידה צלחת עוגות לעבר חבר הוועדה וזרק בקבוק מיץ לעבר ראש עיריית קריית-ים. לא נגענו.

איך אומר הפתגם העממי? "צרת רבים נחמת שוטים".

"אלה ברכב ואלה בסוסים" וברוח חג הגאולה של האדמו"ר הריי"צ בעל המסירות נפש – "ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר".

unnamed (1)

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. דרוקמן הזה ידוע כפרובוקטור סידרתי, מסית נגד המדינה וצה"ל וכל מי שלא חושב כמותו

    אשר |
    הגב
    • על ר"ע לטאטות אותו בשקט ולא להשאיר הפקרות כזאת

      משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
      הגב
  2. אנו כנראה במדינת העולם השלישי.
    ראש עיר שמתנהג כמו פריץ.

    מוצקינאי |
    הגב