קוים לדמות האברך הצעיר שמואל יצחק דייטש ז"ל שנספה בתאונה טראגית

האברך הצעיר שנספה בתאונה טראגית הרב שמואל יצחק דייטש, חברו הקרוב אברמי צמח כותב בדמע קווים לדמות האיש שהיה אהוב על כולם.

השעה שלוש לפנות בוקר. בעיר עמנואל הטלפון מצלצל, ומעבר לקו נשמע קולו של שמואל יצחק, המביע בחן את בקשתו: "בוא ניסע לשדה, נקיים את 'סודו' של רבינו – "עיקר ההתבודדות הוא בלילה" – כך בכמה בתים, עד שהתארגנה הנסיעה ל'פעלד' (לשדה), נכון שאפשר לנסוע גם ביום, אבל רבינו כבר אמר שמי שרוצה לבטל את כל ישותו ולהזכות לביטול מוחלט לה' יתברך- זה רק ביציאה מן העיר בשעות הלילה וללכת למקום שאפילו ביום לא מגיעים לשם אנשים וטרודים בענייני העולם הזה. כזה היה שמואל יצחק בחייו הקצרים עלי אדמות, ברצינות ובנחישות לקח את כל דבריו ועצותיו של רבינו הקדוש.

***

האברך הצעיר רבי שמואל יצחק (21) התקרב לרבינו לפני שנים מועטות, והתקרבותו היתה בבחינת 'מוסיף והולך'. כך גם היה בלימוד התורה הקדושה וניצולו את הזמן החולף כהרף עין, וכן קיים בפשיטות את המובא בשיחות הר"ן (קפ"ה), מה שרבינו הקדוש "ציוה לכמה מאנשיו לומר ח"י פרקים משניות בכל יום", והצליח להתמיד בהנהגה זאת במשך כמה שנים תמימות.

כך נהג בחייו וכך גם בסוף חייו הקצרים עלי אדמות, לפני כשבוע ביום רביעי י"ב בחשוון, כאשר נסע יחד עם חבירו לשוח את ליבו ולהתבודד לפני ה' ב'מצפה יוסף' שב'הר ברכה', המקום ממנו ניתן להשקיף על קבר יוסף הצדיק זיע"א, מקום בו היה נוסע פעמים רבות אף בשעות הלילה בכדי להתבודד, ואף היה פעמים רבות טובל במים הקרים במעיין הסמוך בכדי להוסיף על נשמתו טהרה וקדושה.

ביום האחרון לחייו, בשעות הצהריים, התרחש האסון, לאחר ששני כלי הרכב התנגשו חזיתית בכביש שבין צומת תפוח לחווארה בכבישי השומרון, בסמוך לישוב עמנואל. בתאונה קטלנית זו נלקח מעימנו אברך החמד ר' שמואל יצחק דייטש זכרונו לברכה.

ר' שמואל יצחק דייטש ז"ל נולד בבני ברק בכ"ז אלול תשנ"ג לאביו הרב שמעון דייטש, בבחרותו למד בישיבת נדבורנה ולאחר מכן, עם התקרבותו לרבינו הקדוש עבר ללמוד בישיבת ברסלב בבני ברק, כשרק לפני ארבעה חודשים, בחודש תמוז, זכה להגיע לפרק "האיש מקדש".

רבים מספרים על החיוך תמידי שהיה נסוך על פניו, ובאופן קבוע היה מאיר פנים לכל אדם, תמיד דיבר עם סובביו ומכיריו דיבורי התחזקות בלי להסתכל מי הוא העומד לפניו, היה מרבה בעשיית חסד ותמיד ללא אומר ודברים היה עוזר ומסייע בכל הנדרש ללא דיבורים ובזבוז זמן מיותר, ואף עסק בקירוב רחוקים.

חבריו מספרים על אברך שהיה אהוב על כולם, שקד על תלמודו וחביב על צוות הישיבה והתלמידים. תמיד האיר פניו לכל אדם. והיה עם חיוך על הפנים ומשמח את כולם. מאז התקרבותו הקפיד לנסוע בכל ראש השנה לרבינו הקדוש באומן, ואף בראש השנה האחרון עוד זכה להסתופף בצל הציון הקדוש.

***

מסע הלווייתו יצא מבית הוריו בבני ברק לבית החיים "סגולה" בפתח תקוה, שם נטמן. הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, שהכיר את המנוח מילדותו, עורר את הציבור כולו ותושבי מערב בני ברק לתשובה ותיקון המעשים, "מי האמין ומי פילל שחודשים אחדים לאחר שילוו חתן לחופתו מובילים אותו לקבורה ר"ל, והלא דבר הוא, ומוטל על כל אחד לפשפש במעשיו על מה עשה ה' ככה".

הרב מהלל מעמנואל העלה על נס כי בחודשים הספורים מאז שהתגורר האברך הצעיר בעמנואל, היה אהוב וחביב על הכל. הרב שלמה הורביץ, משגיח בישיבת נדבורנה בבני ברק, ביכה את האסון הכבד ותיאר את יראתו הטהורה ועבודת התפילה בה השקיע רבות, כשלמד בין כותלי הישיבה, בה היה אהוב על כל חבריו ורבותיו.

ראשון המספידים היה הגאון רבי בנימין גרבוז שליט"א, ראש ישיבת ברסלב בבני ברק, שביכה את האסון הקשה ותיאר את התמדתו ושקידתו של המנוח כתלמיד הישיבה ואת השמחה האמיתית ומאור הפנים בהם קיבל את כל סביבותיו. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

גל' נחלי נצח

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. אני לא הכרתי את האברך בשם שלו וכששמעתי על התאונה העברתי את זה כעוד סיפור ה' ירחם
    לאחר שראיתי את התמונה הזדעזעתי וקיבלתי צמרמורת תוך כדי צעקה אני לא מאמין זה הוא
    אני בחור ישיבה שזכיתי להתקרב לרבינו הקדוש והחלטתי לטוס בראש השנה לאומן הגעתי לשדה תעופה וכמובן שאין למה להסתובב בדיוטי פרי אז ישבתי בחב"ד ואני הייתי לבוש כבחור ישיבה מה שגרם לשמואל יצחק ז"ל לגשת אלי ולעודד אותי שאני לא יהסס ויפחד מהישיבה וכדו' והוא סיפר בשיא החיות והשמחה שהוא בפעם הראשונה שהוא רצה ליסוע הריו אמרו לו שיגרשו אותו מהבית והישיבה אמרו לו שיעיפו אותו וגם לא היה לו כסף והוא החליט שבכל אופן הוא מסר נפש בשביל ההבטחה של רבינו ונוסע וכמובן כמו בכל הסיפורים לא גרשו אותו מהבית וגם לא מהישיבה והוא סיפר לי שברוך ה' גם זכה להתחתן וכו' וכו' עודד אותי ושימח אותי וחיזק אותי ואח"כ גם הוא היה איתי בטיסה וגם אח"כ ישב בשלחן לידי בהכנסת אורחים של שיינר וכל הזמן התפעלתי מחדש מהחיות דקדושה שהיתה לו עד כדי כך שבמשך החודשיים שאחרי הטיסה הוא עמד לי בראש וכל זמן שנזכרתי בו זה נתן לי חיות

    בחור ישיבה !! |
    הגב